צמח גורביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (לא מובן למה) |
מ (החלפת טקסט – ".ו" ב־". ו") |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בשנת [[תר"צ]] שב לחרסון, והקים בה יחד עם ר' [[יחזקאל הימלשטיין]] סניף של ישיבת תומכי תמימים, אך כעבור זמן קצר נסגרה הישיבה על ידי השלטונות הקומוניסטיים, ובחופשה שניתנה לו עד למשפט ברח לבית אביו ב[[חרקוב]] שם הסתתר והחל לעסוק ב[[שחיטה]], ושם אף בא בקשרי ה[[נישואין]] עם בתו של החסיד ר' [[אהרן תומרקין]]. | בשנת [[תר"צ]] שב לחרסון, והקים בה יחד עם ר' [[יחזקאל הימלשטיין]] סניף של ישיבת תומכי תמימים, אך כעבור זמן קצר נסגרה הישיבה על ידי השלטונות הקומוניסטיים, ובחופשה שניתנה לו עד למשפט ברח לבית אביו ב[[חרקוב]] שם הסתתר והחל לעסוק ב[[שחיטה]], ושם אף בא בקשרי ה[[נישואין]] עם בתו של החסיד ר' [[אהרן תומרקין]]. | ||
בחודש החגים [[תרצ"ט]], הגיע לעיר 'מוסר' מבוגרי ישיבת תומכי תמימים שהצליח לגלות את פרטיהם של כל החסידים בעיר, ולמרות שהחסידים נזהרו מאותו יום ואילך לא ללון בביתם מחשש מפני שוטרי ה[[נ.ק.וו.ד.]], כעבור מספר חודשים כשראו ש[[המשטרה החשאית]] לא עושה כלום עם המידע שהגיע לידיה, הרשו לעצמם לישון בביתם בליל 'יום האשה' ברוסיה, היות שהיו בטוחים שהשוטרים יהיו עסוקים בחגיגות ולא יבצעו מאסרים באותו לילה, אך הם טעו בכך, ובדיוק ללילה הזה חיכו אנשי הבולשת ועצרו את כל החסידים ביניהם גם את ר' צמח, שנשלח לגלות למשך כשנתיים. | בחודש החגים [[תרצ"ט]], הגיע לעיר 'מוסר' מבוגרי ישיבת תומכי תמימים שהצליח לגלות את פרטיהם של כל החסידים בעיר, ולמרות שהחסידים נזהרו מאותו יום ואילך לא ללון בביתם מחשש מפני שוטרי ה[[נ.ק. וו.ד.]], כעבור מספר חודשים כשראו ש[[המשטרה החשאית]] לא עושה כלום עם המידע שהגיע לידיה, הרשו לעצמם לישון בביתם בליל 'יום האשה' ברוסיה, היות שהיו בטוחים שהשוטרים יהיו עסוקים בחגיגות ולא יבצעו מאסרים באותו לילה, אך הם טעו בכך, ובדיוק ללילה הזה חיכו אנשי הבולשת ועצרו את כל החסידים ביניהם גם את ר' צמח, שנשלח לגלות למשך כשנתיים. | ||
לאחר שחרורו, הייתה רוסיה נתונה כבר בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], ואיבדה חלקים עצומים משטחה שנכבשו על ידי הצבא הגרמני, ובעקבות כך ברחו משפחות חסידיות רבות לעומק [[רוסיה]], ביניהם גם משפחתו של ר' צמח שהתיישבה ב[[סמרקנד]], שם סבל כמו רוב אנשי העיר ממחסור חמור ב[[מזון]] וביגוד, וכאשר נוצר צורך בעקבות המחלות והרעב שפקדו את העיר להקים חברא קדישא שתטפל בהבאתם לקבר ישראל של עשרות היהודים שנפחו את נשמתם מידי יום מרעב וממחלות, הצטרף ר' צמח לקבוצה שמנתה כ-15 חסידים שעסקו בכך במסירות נפש. | לאחר שחרורו, הייתה רוסיה נתונה כבר בעיצומה של [[מלחמת העולם השניה]], ואיבדה חלקים עצומים משטחה שנכבשו על ידי הצבא הגרמני, ובעקבות כך ברחו משפחות חסידיות רבות לעומק [[רוסיה]], ביניהם גם משפחתו של ר' צמח שהתיישבה ב[[סמרקנד]], שם סבל כמו רוב אנשי העיר ממחסור חמור ב[[מזון]] וביגוד, וכאשר נוצר צורך בעקבות המחלות והרעב שפקדו את העיר להקים חברא קדישא שתטפל בהבאתם לקבר ישראל של עשרות היהודים שנפחו את נשמתם מידי יום מרעב וממחלות, הצטרף ר' צמח לקבוצה שמנתה כ-15 חסידים שעסקו בכך במסירות נפש. | ||
גרסה מ־00:13, 9 בספטמבר 2020
הרב צמח גורביץ' (י"ב ניסן תרס"ז-י"ח תמוז תשס"א) היה משגיח בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיה שעסק בחינוך התמימים מתוך מסירות נפש עד שנאסר והוגלה לסיביר. מאוחר יותר פעל בשליחות אדמו"ר הריי"צ להפצת יהדות בקובה, ובאחרית ימיו התגורר בקראון הייטס ושימש כשוחט.
תולדות חיים
נולד בחרסון בי"ב ניסן תרס"ז, לאביו ר' איצ'ה דער מתמיד.
בהיותו ילד כבן 12 נפטרה אמו, ועקב תפקידו של אביו כשד"ר עבור ישיבות תומכי תמימים, התגורר יחד עם אחיו בביתם של זקניו.
את לימודיו בתומכי תמימים החל כבר שנתיים קודם לכן, כאשר נכנס ללמוד בסניף הישיבה שהוקם בעיר, ולאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב בשנת תר"פ עבר ללמוד בסניף הישיבה בקרמנצ'וג, ובשנת תרפ"ד עבר ללמוד בסניף הישיבה בחרקוב.
בשנת תר"צ שב לחרסון, והקים בה יחד עם ר' יחזקאל הימלשטיין סניף של ישיבת תומכי תמימים, אך כעבור זמן קצר נסגרה הישיבה על ידי השלטונות הקומוניסטיים, ובחופשה שניתנה לו עד למשפט ברח לבית אביו בחרקוב שם הסתתר והחל לעסוק בשחיטה, ושם אף בא בקשרי הנישואין עם בתו של החסיד ר' אהרן תומרקין.
בחודש החגים תרצ"ט, הגיע לעיר 'מוסר' מבוגרי ישיבת תומכי תמימים שהצליח לגלות את פרטיהם של כל החסידים בעיר, ולמרות שהחסידים נזהרו מאותו יום ואילך לא ללון בביתם מחשש מפני שוטרי הנ.ק. וו.ד., כעבור מספר חודשים כשראו שהמשטרה החשאית לא עושה כלום עם המידע שהגיע לידיה, הרשו לעצמם לישון בביתם בליל 'יום האשה' ברוסיה, היות שהיו בטוחים שהשוטרים יהיו עסוקים בחגיגות ולא יבצעו מאסרים באותו לילה, אך הם טעו בכך, ובדיוק ללילה הזה חיכו אנשי הבולשת ועצרו את כל החסידים ביניהם גם את ר' צמח, שנשלח לגלות למשך כשנתיים.
לאחר שחרורו, הייתה רוסיה נתונה כבר בעיצומה של מלחמת העולם השניה, ואיבדה חלקים עצומים משטחה שנכבשו על ידי הצבא הגרמני, ובעקבות כך ברחו משפחות חסידיות רבות לעומק רוסיה, ביניהם גם משפחתו של ר' צמח שהתיישבה בסמרקנד, שם סבל כמו רוב אנשי העיר ממחסור חמור במזון וביגוד, וכאשר נוצר צורך בעקבות המחלות והרעב שפקדו את העיר להקים חברא קדישא שתטפל בהבאתם לקבר ישראל של עשרות היהודים שנפחו את נשמתם מידי יום מרעב וממחלות, הצטרף ר' צמח לקבוצה שמנתה כ-15 חסידים שעסקו בכך במסירות נפש.
בשנת תש"ו הבריח יחד אלפי החסידים את גבולות רוסיה במבצע שנודע לימים בשם 'יציאת רוסיה', והתיישב במשך כשנתיים בצרפת, ובחודשי הקיץ של שנת תש"ח נסע לקובה שבצפון אמריקה, אך עקב בעיות עם אשרות הכניסה שלו לארה"ב, נותר בעיר הנמל סנטיגו בה התגורר כשנתיים ופעל בה בשליחות אדמו"ר הריי"צ להפצת יהדות במשך כשנה וחצי, במהלכם עודד אותו הרבי להמשיך לפעול במקום למרות הקשיים שהתעוררו.
רק לאחר שהרבי פנה לר' משה לייב רודשטיין ואמר לו ש"הגיע הזמן להביא את צמח לפה", עבר להתגורר בארצות הברית, והתיישב בקראון הייטס ולפרנסתו החל לעסוק בשחיטת עופות.
בשמחת תורה תשי"א, נכנס הרבי באמצע הלילה לזאל הקטן ובירך את אלו שנותרו לרקוד, ור' צמח זכה שהרבי יברך אותו בפרנסה.
הוא המשיך לעבוד בשחיטת עופות במשך כעשרים שנה, לאחריהם יצא לפנסיה.
משפחתו
- בנותיו
- מרת פרומה בארטפילד
- מרת יהודית גרונר
- מרת שיינדל בעגון
- מרת שטרנא שרה דייטש
- מרת רחל כהן
- מרת אסנת ברייטקופף
- מרת פייגא אסטולין
