התפילה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
“מיום שחרב בית־המקדש וקודש הקדשים עד אשר ירחם השם יתברך וישלח לנו גואל צדק… ויבנה לנו את ירושלים ובית המקדש עם הקודש הקודשים הנה ליובאוויטש הוא ירושלים שלנו, והבית הכנסת אשר כ”ק אדמו”ר מתפלל בו הוא בית־המקדש שלנו וכו'”. | “מיום שחרב בית־המקדש וקודש הקדשים עד אשר ירחם השם יתברך וישלח לנו גואל צדק… ויבנה לנו את ירושלים ובית המקדש עם הקודש הקודשים הנה ליובאוויטש הוא ירושלים שלנו, והבית הכנסת אשר כ”ק אדמו”ר מתפלל בו הוא בית־המקדש שלנו וכו'”. | ||
הרבי דיבר פעמים רבות על מעלת התפלות בבית הכנסת 770, ומהם שהתפלה ב 770 הרי זזה כמו עלי'ה לרגל<ref>ו’ מרחשון תשמ”ז</ref>: | |||
כאשר עושים גם היום מעין ודוגמת הענין דעליה לרגל: בנוגע לתוכן הענין דעליה לרגל בעבודה הרוחנית בנפש האדם – מבואר בלקוטי תורה שמשחרב בית המקדש, הגם שאין אנו יכולים להשתחוות על כל פנים נתפשטה קדושת הארה זו אפס קצהו במקדש מעט, ״בית הכנסת ובית המדרש״, ועל אחת כמה וכמה – בית הכנסת ובית המדרש מיוחדים, ועל דרך – של כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו. ואכן “עושים גם היום” – שכמה וכמה עשיריות ומאות מישראל מטלטלים את עצמם (“טלטולי דגברא” וגם “טלטולי דאיתתא”) מביתם ומקומם כדי לשהות במשך מועדי חודש תשרי בד’ אמותיו של נשיא דורנו, מעין ודוגמת וזכר לעניין דעלייה לרגל בזמן שבית־המקדש היה קיים. | |||
==סדר התפלה ב770== | ==סדר התפלה ב770== | ||
גרסה מ־06:35, 21 ביולי 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
מהדברים הכי חשובים במרכז חב"ד העולמי 770, הוא הייתו בית הכנסת של הרבי, שבו הרבי מתפלל.
כותב אדמו"ר מהוריי"צ[1]:
“מיום שחרב בית־המקדש וקודש הקדשים עד אשר ירחם השם יתברך וישלח לנו גואל צדק… ויבנה לנו את ירושלים ובית המקדש עם הקודש הקודשים הנה ליובאוויטש הוא ירושלים שלנו, והבית הכנסת אשר כ”ק אדמו”ר מתפלל בו הוא בית־המקדש שלנו וכו'”.
הרבי דיבר פעמים רבות על מעלת התפלות בבית הכנסת 770, ומהם שהתפלה ב 770 הרי זזה כמו עלי'ה לרגל[2]:
כאשר עושים גם היום מעין ודוגמת הענין דעליה לרגל: בנוגע לתוכן הענין דעליה לרגל בעבודה הרוחנית בנפש האדם – מבואר בלקוטי תורה שמשחרב בית המקדש, הגם שאין אנו יכולים להשתחוות על כל פנים נתפשטה קדושת הארה זו אפס קצהו במקדש מעט, ״בית הכנסת ובית המדרש״, ועל אחת כמה וכמה – בית הכנסת ובית המדרש מיוחדים, ועל דרך – של כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו. ואכן “עושים גם היום” – שכמה וכמה עשיריות ומאות מישראל מטלטלים את עצמם (“טלטולי דגברא” וגם “טלטולי דאיתתא”) מביתם ומקומם כדי לשהות במשך מועדי חודש תשרי בד’ אמותיו של נשיא דורנו, מעין ודוגמת וזכר לעניין דעלייה לרגל בזמן שבית־המקדש היה קיים.
סדר התפלה ב770
סדר התפלה בבית הכנסת 770 התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי גבאי בית הכנסת 770, ובעלי התפלה.
במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה בעלי תפלה מפורסמים מהם בשבתות ומהם בחגים ובימים נוראים.
ההנהגה בתפלות ב-770 נעתקת לקהילות חב"ד, רבות ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין הרבי לטובה על כך[3].
דלהלן נזכרו כמה מבעלי תפלה קבועים בלבד, שתפלתם חלק מההווי בבית חיינו.
מי"א ניסן תשל"ב נהוג שבשעה שהרבי נכנס ויוצא מתפלה הקהל מנגן בדרך כלל ניגון שמח, פעמים רבות הרבי עודד[4].
תפלה בימי חול
- תפלת שחרית הרשמית הנקראת המנין של הרבי מתקיימת בשעה 10 בבוקר (במשך כל השעות מתקיימים מנינים קטנים ברחבי בית הכנסת).
בתחילת התפלה מנגנים "שיבנה בית המקדש", בימי דפגרא לפעמים החזן מתחיל ניגון ב"שים שלום". כמו כן נהוג לנגן[5] "אל תירא" ו"אך צדיקים".
לאחר התפלה נאמר ברבים על ידי החזן השיעור היומי בתהלים.
לאחר מכן מוכרז היום יום, וקטע בעניני גאולה ומשיח.
בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.
- תפלת מנחה מתקיימת בשעה 3:15
בסיום התפלה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפלה הבאה.
תפלת שבת
בערב שבת נהג הרבי להתפלל בזאל הקטן, במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפלות לזאל הגדול.
קבלת שבת
קבלת שבת בדרך כלל מתחיל כ25-29 דקות לאחר השקיעה.
הרב שלמה ליב אברמוביץ, בשנת ? שאל את הרבי רשות לנגן ב"לכה דודי", והתחיל בניגון השלם שאח"כ שחציו השני חובר למילות הכרת היחי,
לעיתים הרבי עודד את השירה בכך בתנועות בידו הקדושה.
כיום נוהגים לרקוד כ 7 דקות יחי אחר לכה דודי.
ביציאה מתפלת השבת הרבי נוהג לומר לגבאים גוט שבת.
שבת שחרית
התפלה מתחילה בשעה 10[9], לבד משבת מברכים שתהלים מתחיל ב 8:30 והתפלה ב 10:30
נוהגים לנגן ב:
אחרי קריאת התורה (בשבת מברכים אחרי ברכת החודש), מכריז הגבאי את היום יום של היום.
תפלת המנחה
התפלה מתחיל בין 35/39 דקות קודם השקיעה.
בשבתות הקייץ מייד אחרי התפלה אומרים פרקי אבות, הרבי נוהג לומר זאת במקומו בישיבה.
לאחר התפלה מתקיים סדר ניגונים • חזרת דא"ח
עד זמן צאת השבת, שאז מתפללים ערבית.
בעלי תפלה
- הרב שמעון הרץ, בליל שבת ולפעמים בשחרית של שבת
- הרב נחום קפלינסקי, בעיקר בתפלת מנחה בשבת.
- הרב מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס) ו"בתפלת גשם" ו"בתפלת טל"[12]
- הרב שלמה לייב אברמוביץ, קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את המנגינה של יחי אדוננו שמקורה ב'מארש' של משפ' העכט).
- הרב לוי גאייר
בימים נוראים
בהנהגת הרבי, כל תפלה בימים הנוראים מתחילה בניגון "אבינו מלכנו". לבד אם חל בשבת.
קודם תפלה כל נדרי נוהג הרבי לומר תהלים בזמן לא מגודר אבל לא פחות מ 20 דקות.
בעלי תפלה בימים נוראים
- הרב יוסף וינברג, במיוחד במוצאי שבת סליחות, ובימים נוראים
- הרב אלעזר קעניג, בתשרי בשנות הסמ"ך והעיינ'ס
- הרב שמואל זלמנוב
חיבר את מנגנת ניגון ר' לוי יצחק אביו של הרבי, עם פיוט היום תאמצנו
- הרב משה טלישבסקי, היה מתפלל בשבתות
- ובמיוחד בשבת בראשית, שנוהגים להאריך בתפלה היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים.
- הרב אליהו איידלמן
הרב איידלמן הינו מלמד תשב"ר בחינוך על טהרת הקודש אהלי תורה, בתחילה היה מתפלל בשבתות,
ומ"ימים נוראים" תשע"ט נאות לבקשת הגבאים להתפלל גם "בימים נוראים".
- הרב יעקב הרצוג.
מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפלת מנחה ביום כיפור.
- הרב אהרן לאשק, בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת תשע"ט ואילך.
בשמני עצרת שמחת תורה
בליל שמיני עצרת אחר התפלה נוהג לעשות הפסקה עד השעה 9 בה הולך הקהל לעשות קידוש ולהתוועד כהכנה להקפות.
סדר ההקפות מתחיל באמירת שלוש פעמים אתה הוראת.
מנהגים שונים במהלך שמחת תורה:
- כשפותחים הארון נוהגים לנגן אתה "אנא עבדא"
בעלי תפלה
- הרב קזנרובסקי, שמחת תורה היה מתפלל בעמוד היה לו יארצייט
- הרב ישראל בר"ז דוכמן, שמחת תורה
קוראים בתורה
| ערך מורחב – ספרי תורה ב-770 |
בבית הכנסת קוראים בספרי תורה מיוחדים כגון ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו וספר תורה של הרבי. ועוד.
הערות שוליים
- ↑ ”התמים” חלק ב’ עמ’ קכו.
- ↑ ו’ מרחשון תשמ”ז
- ↑ ראה אגרות קודש ? . וכן הסכים הרבי עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב 770.
- ↑ התחיל בזה החסיד הרב זושא ווילימובסקי כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב 770. ראה בספר הפרטיזן מאת הרב שניאור זלמן ברגר.
- ↑ התחיל באמצע שנות הסמך.
- ↑ מלאחר שמחת תורה.
- ↑ לפעמים בימים שאחרי שמחת תורהה הזמן משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.
- ↑ לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.
- ↑ יוצא מהכלל ערב פסח שחל להיות בשבת.
- ↑ אף שבדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ביו"ד שבט ? תשכ"ג ? שהרבי התחיל לנגן ב"אל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף בניגון שאימיל
- ↑ לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.
- ↑ באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.