שמואל שפירו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־04:58, 31 באוגוסט 2020

שמואל שפירו (ג' שבט ה'תשל"ד; 26 בינואר, 1974) הוא זמר-חזן, מוזיקאי, מרצה ומחנך חסידי.

ביוגרפיה

נולד בעיר אקס לה בן שבצרפת בשם שמואל רפאל שפירו לאביו הרב דוד נתן (רבה של הערים "קלרמון-פראן" ו"וישי" בצרפת) ולאמו אלישבע (מוסיקאית). בילדותו למד בחיידר המקומי, עלה עם משפחתו לישראל בגיל 9 ולמד בישיבות רחמסטריווקה וערלוי, אז החל להתקרב לחסידות חב"ד. היה ממקורבי הרב משה וובר והרב דב בער אליעזרוב. בשנת תשנ"ג היה שליחו של האדמו"ר מערלוי להעביר פ"נ לרבי.

שימש כמשפיע ב'ישיבת אור גבריאל' חב"ד, וכיועץ חינוכי בבתי הספר 'שניאור' - חב"ד, ו'אוצר התורה' בצרפת. שידר ב'רדיו קול הנשמה' יהדות וחסידות.

הקים מקהלת ילדים בשם "פרחי ליובאוויטש" בצרפת בעידודו של השליח הרב שמואל אזימוב.

קירב בני נוער רבים ליהדות וחסידות דרך שיריו ושיעוריו, מבין תלמידיו שהתקרבו לחסידות כיום שלוחים של הרבי.

קריירה מוזיקלית

את דרכו המוזיקלית החל כנער בחסידות ערלוי, שם שימש כסולן החצר. לאחר נישואיו בשנת תשנ"ד הקים את תזמורת "קול הנגינה", עם האמנים דני ממן וחיים קירשנבוים. בשנים תש"ס-תשס"ה שימש כחזן בית הכנסת הגדול במגדל העמק בראשות הרב יצחק דוד גרוסמן.

למד מוזיקה, פיתוח קול וחזנות, בבית ספרם של אלי יפה ובנימין מונק, וכן מפי מוסיקאים וזמרי אופרה.

בשנת תש"ס הוציא לאור את סינגל הבכורה שלו בשם "כה אמר", ובתשס"ב לקח חלק בפרוייקט "אוצרות שבת" של דוד הוניג. בתשס"ד הוציא את הסינגל השני שלו העונה לשם: "אהבת ישראל". השיר הפך ללהיט והוקדש לחתן פרס ישראל הרב יצחק דוד גרוסמן.

החל משנת תשס"ו משמש כחזן בית הכנסת הגדול "אוהל אברהם" בפריז. משנת תשס"ט הוא משמש כחבר הנהלה, מעבד ומנצח המקהלה של בית הספר למוזיקה "ניגונית". מתלמידיו נמנים האמנים: דוד סיטבון, זלמן אטל ובנימין ציילון.

בתשע"א הוציא את הסינגל השלישי שלו בשם 'מפתח החירות' שהוקדש עבור שיחרורו של גלעד שליט. באותה שנה הוציא את הסינגל 'שאו מרום', איתו הוציא מספר חודשים לאחר מכן את האלבום הבכורה ('שאו מרום') בעיבודם של שמואל אטלן ורובי בנט^[1]. רוב התכנים בשיריו לקוחים מהמקורות. השירים מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר בעברית.

בתשע"ו ראה אור סינגל החזנות הראשון שלו בשם "דאס אידישע ליד".

שיתופי הפעולה שלו על במות ברחבי העולם מונים גם אמנים ממגזרים ורקעים שונים. נקרא להנעים מספר פעמים ערבי כבוד בהשתתפות אנשי ממשל ודיפלומטים. במשך השנים היה במגעים עם מפיקים בנלאומיים עבור פרוייקטים מוזיקלים, אך סירב מסיבות הלכתיות.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

↑ ידיעה באתר

[1] ידיעה באתר

[1]

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 את דרכו המוזיקלית החל כנער ב[[חסידות ערלוי]], שם שימש כסולן החצר. לאחר נישואיו בשנת [[תשנ"ד]] הקים את תזמורת "קול הנגינה", עם האמנים דני ממן וחיים קירשנבוים. בשנים תש"ס-תשס"ה שימש כחזן [[בית הכנסת]] הגדול ב[[מגדל העמק]] בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].
-למד [[מוסיקה]], פיתוח קול ו[[חזנות]], בבית ספרם של אלי יפה ובנימין מונק, וכן מפי מוסיקאים וזמרי אופרה.
+למד [[מוזיקה]], פיתוח קול ו[[חזנות]], בבית ספרם של אלי יפה ובנימין מונק, וכן מפי מוסיקאים וזמרי אופרה.
 בשנת [[תש"ס]] הוציא לאור את סינגל הבכורה שלו בשם "כה אמר", וב[[תשס"ב]] לקח חלק בפרוייקט "אוצרות שבת" של דוד הוניג. ב[[תשס"ד]] הוציא את הסינגל השני שלו העונה לשם: "אהבת ישראל". השיר הפך ללהיט והוקדש לחתן פרס ישראל הרב [[יצחק דוד גרוסמן]].
-החל משנת [[תשס"ו]] משמש כחזן בית הכנסת הגדול "אוהל אברהם" בפריז. משנת [[תשס"ט]] הוא משמש כחבר הנהלה, מעבד ומנצח המקהלה של בית הספר למוסיקה "ניגונית". מתלמידיו נמנים האמנים: [[דוד סיטבון]], זלמן אטל ובנימין ציילון.
+החל משנת [[תשס"ו]] משמש כחזן בית הכנסת הגדול "אוהל אברהם" בפריז. משנת [[תשס"ט]] הוא משמש כחבר הנהלה, מעבד ומנצח המקהלה של בית הספר למוזיקה "ניגונית". מתלמידיו נמנים האמנים: [[דוד סיטבון]], זלמן אטל ובנימין ציילון.
 ב[[תשע"א]] הוציא את הסינגל השלישי שלו בשם 'מפתח החירות' שהוקדש עבור שיחרורו של גלעד שליט. באותה שנה הוציא את הסינגל 'שאו מרום', איתו הוציא מספר חודשים לאחר מכן את האלבום הבכורה ('שאו מרום') בעיבודם של שמואל אטלן ורובי בנט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73436 ידיעה באתר] {{אינפו}}}}. רוב התכנים בשיריו לקוחים מהמקורות. השירים מבוצעים בכמה שפות, אך בעיקר ב[[עברית]].