6,031
עריכות
←הסטוריית הישיבה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי- תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). | השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי- תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). | ||
הישיבה נפתחה בתשכ"ב, בהתחלה בבית בשכונת ברוזנוויל, מפני ששם גרו ריכוז של חסידי חב"ד מחמת שהדיור שמה זול. | |||
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד בריינעס שול (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), ובבניין זה נמצאת עד היום הישיבה קטנה. | |||
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטרן פארקאווי פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[מרכז חב"ד העולמי 770]], הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה<ref>בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.</ref>. | |||
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבנין האדום", באותו שנה קנתה הישיבה את הבנין הסמוך, ובתשע"ט קנת הישיבה את הבנין הבא. | |||
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים. | |||
לישיבה תוכנית להתפתחות נוספות. | |||
==ועד הישיבה== | |||
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד. | בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד. | ||