איטר

בנימין נתניהו כותב אות בספר התורה לאחדות ישראל בידו השמאלית

איטר יד ימינו או שמאלי הוא אדם שכוחו רב יותר בידו השמאלית ואת רוב השימושים הדורשים דיוק ככתיבה וכדומה הוא מבצע ביד שמאל. זאת בשונה מרוב בני האדם ה'ימניים'.

איטר יד בהלכה

לאיטר יש דינים מיוחדים בהלכה עם השלכה מעשית הנוגעת לכמה מצוות ומהם:

1. הנחת תפילין - האיטר מניח תפילין על יד ימין בשונה מהימני שמניח על יד שמאל.
2. מצוות הנוגעות לכתיבה (כגון כתיבת סת"ם, כתיבת גט ואיסור כתיבה בשבת) - כתיבת האיטר היא רק בשמאל. אם כתב סת"ם וגט או שכתב בשבת בימינו אין הדבר נחשב ככתיבה.
3. עבודה בבית המקדש - כהן איטר יד הדבר נחשב כמום ואסור בעבודה.
4. נטילת לולב - האיטר נוטל הלולב ביד שמאל ואת האתרוג בימין.
5. נטילת כוס של ברכה - האיטר מחזיק את הכוס ביד שמאל בקידוש, הבדלה בברכת המזון וכדומה.

בשאר המצוות המעשיות כקביעת מזוזה, הסיבה בליל הסדר, אין משמעות לעובדת הגדרת האדם איטר; אף שלחלק מהדעות הגדרות אלו משפיעות.

בנוסף, השוני ההלכתי בין ימני לאיטר בא לידי ביטוי מעשי בעשרות דוגמאות בחיי היום יום. השמאלי נוטל ידיים ומתלבש באופן שונה מכפי שעושה זאת הימני וכן הלאה.

ההגדרות לקביעת האיטר: רש"י סובר שהדבר מוגדר על ידי היד שכוחה רב יותר; ואילו הרא"ש פירש שיד חזקה אין הכוונה שכוחה רב יותר, אלא שהאדם מבצע ביד זו את רוב הפעולות היום-יומיות. בשולחן ערוך נפסק שפעולת הכתיבה היא המגדירה את היד השלטת, כך שאדם הכותב בידו הימנית, אף אם ידו השמאלית חזקה יותר לא מוגדר על ידי ההלכה כאיטר.

איטר רגל

בנוסף ל'איטר יד' יש גם יחס בהלכה ל'איטר רגל' כפי שרש"י מגדירו:

"כשמהלך עוקר רגל השמאל תחילה, מה שאין דרך בני אדם כך".

לדבר יש השלכה מעשית לכמה מצוות ומהם:

1. מצוות חליצה - כשהבעל איטר רגל יש סוברים שהאשה צריכה לחלוץ הנעל מרגלו השמאלית.
2. עבודה בבית המקדש - כהן איטר רגל הדבר נחשב כמום ואסור בעבודה.

שולט בשתי ידיו

ישנם אנשים ששולטים בשני ידיהם באופן שווה, הן בכוח שבידיהם והן בפעולות העדינות ככתיבה וכדומה שאותם הם מבצעים בשתי ידיהם בשווה.

הפוסקים כתבו שאדם כזה צריך להניח תפילין על ב' ידיו (בזה אחר זה) מפני הספק וכן השולט בשתי ידיו לא יהיה סופר סת"ם.

ראו גם

• דיני איטר (ספר)