איטר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
#[[הנחת תפילין]] - האיטר מניח תפילין ביד ימין בשונה מהימני שמניח בשמאל. | #[[הנחת תפילין]] - האיטר מניח תפילין ביד ימין בשונה מהימני שמניח בשמאל. | ||
#מצוות הנוגעות לכתיבה (כגון כתיבת סת"ם, כתיבת גט ואיסור כתיבה בשבת) - כתיבת האיטר היא רק בשמאל. אם כתב סת"ם וגט או שכתב בשבת בימינו אין הדבר נחשב ככתיבה. | #מצוות הנוגעות לכתיבה (כגון כתיבת סת"ם, כתיבת גט ואיסור כתיבה בשבת) - כתיבת האיטר היא רק בשמאל. אם כתב סת"ם וגט או שכתב בשבת בימינו אין הדבר נחשב ככתיבה. | ||
#עבודה ב[[בית המקדש]]. | #עבודה ב[[בית המקדש]] - כהן איטר יד הדבר נחשב כמום ואסור בעבודה. | ||
#הַזָּאַת [[מצורע]]. | #הַזָּאַת [[מצורע]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
לדבר יש השלכה מעשית לכמה מצוות ומהם: | לדבר יש השלכה מעשית לכמה מצוות ומהם: | ||
#מצוות [[חליצה]]. | #מצוות [[חליצה]] - כשהבעל איטר רגל יש סוברים שהאשה צריכה לחלוץ הנעל מרגלו השמאלית. | ||
#עבודה ב[[בית המקדש]] - כהן איטר רגל הדבר נחשב כמום ואסור בעבודה. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־20:39, 3 ביולי 2020
איטר יד ימינו או שמאלי הוא אדם שכוחו רב יותר בידו השמאלית ואת רוב השימושים הדורשים דיוק ככתיבה וכדומה הוא מבצע ביד שמאל. זאת בשונה מרוב בני האדם ה'ימניים'.
האיטר בהלכה
לאיטר יש דינים מיוחדים בהלכה עם השלכה מעשית הנוגעת לכמה מצוות ומהם:
- הנחת תפילין - האיטר מניח תפילין ביד ימין בשונה מהימני שמניח בשמאל.
- מצוות הנוגעות לכתיבה (כגון כתיבת סת"ם, כתיבת גט ואיסור כתיבה בשבת) - כתיבת האיטר היא רק בשמאל. אם כתב סת"ם וגט או שכתב בשבת בימינו אין הדבר נחשב ככתיבה.
- עבודה בבית המקדש - כהן איטר יד הדבר נחשב כמום ואסור בעבודה.
- הַזָּאַת מצורע.
בשאר המצוות המעשיות כגון: קביעת מזוזה, נטילת כוס של ברכה, נטילת לולב, הסיבה בליל הסדר וסדר נטילת הידיים, אין משמעות לעובדת הגדרת האדם איטר; אף שלחלק מהדעות הגדרות אלו משפיעות.
ההגדרות לקביעת האיטר: רש"י סובר שהדבר מוגדר על ידי היד שכוחה רב יותר; כאשר הרא"ש ואחרים פירשו שיד חזקה אין הכוונה שכוחה רב יותר, אלא שהאדם מבצע ביד זו את רוב הפעולות היום-יומיות. בשולחן ערוך נפסק שפעולת הכתיבה היא המגדירה את היד השלטת, כך שאדם הכותב בידו הימנית, אף אם ידו השמאלית חזקה יותר לא מוגדר על ידי ההלכה כאיטר.
איטר רגל
בנוסף ל'איטר יד' יש גם יחס בהלכה ל'איטר רגל' כפי שרש"י מגדירו:
"כשמהלך עוקר רגל השמאל תחילה, מה שאין דרך בני אדם כך".
לדבר יש השלכה מעשית לכמה מצוות ומהם:
- מצוות חליצה - כשהבעל איטר רגל יש סוברים שהאשה צריכה לחלוץ הנעל מרגלו השמאלית.
- עבודה בבית המקדש - כהן איטר רגל הדבר נחשב כמום ואסור בעבודה.