ספרי תורה ב-770: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 59: שורה 59:
הסתיים בר"ח כסלו תשמ"ט
הסתיים בר"ח כסלו תשמ"ט


נאמר שיחה בתאריך?
והרבי דיבר ע"ז ר"ח כסלו וש"פ תולדות
לכתוב נקודות
 


הסופר?
הסופר?

גרסה מ־03:15, 26 ביוני 2020

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

בבית הכנסת של הרבי - 770 ישנם ריבוי ספרי תורה שלחלקם יש היסטוריה מיוחדת[1].

ספרי תורה מפורסמים

שני ספרים הללו נכתבו עליהם ערכים נפרדים, ועל כן לא התבארו כאן.

ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו

ערך מורחב – ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו

ספר תורה של הרבי

ערך מורחב – ספר תורה של הרבי

ספר תורה שבו השתמש הרבי הריי"צ

הוא ספר קטן בגודל הספר של הרבי ולא ידוע מהיכן הגיע.

הרבי הריי"צ והרבי השתמשו בו בשמחת תורה, עד שהגיע הספר תורה של הרבי בשנת .

הספר נלקח מבית הכנסת בשנת תשנ"ה וחזר לבית הכנסת בקיץ תשע"ט.

במשך שנים ארוכות היה דרוש תיקון, ובאיזור תש"נ תוקן על ידי משפחת גורודצקי.

ספר תורה לאחדות ישראל תומכי תמימים

נכתב כחלק ממבצע אות בספר תורה וכספר תורה הכללי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לאחדות ישראל בית רבקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי והרבנית

תכתוב בתשמ"ז הרבי השתתף ב 613 דולר בהתוועדות מיוחדת שנערכה בזאל הקטן. על הבקשה לכתוב אות בסיום הספר הרבי ענה שגם בספר תורה לקבלת פני משיח לא כתב.

הספר נתרם על ידי משפחת מיכאלשוולי, והוא קטן במיוחד. ויחד עם הכתר הוא קל.

ספר תורה של הטנקיסטים

ספר תורה שנכתב על ידי [ניידות חב"ד בארץ הקודש]], ובראשם הרב ישראל דוד נחשון ור' אברהם טאוב. לזכרון הרבנית חי'ה מושקא, הסתיים בתשמ"ט.

הספר מיוחד מסוגו, נכתב על עורות דקים במיוחד,

הספר נכתב על ידי הסופר אליעזר צבי זאב צירקינד על מנת להיות באחד מהטנקים בארץ הקודש, אחר ההכנסת ספר תורה, הרבי לקח את הספר, חזרה מיד המגביה לארון הקודש, כאשר כל הקהל מנגן "שישו ושמחו בשמחת תורה"

כאשר כתבו הנ"ל שבדעתם לקחתו לארץ הקודש, רמז להם הרבי שיהיה שמח שהספר ישאר כאן, והם כתבו לרבי שבשמחה נותנים הספר לרבי, והרבי גילה קורת רוח מרובה מכך.

מחמת קלותו ולפי ערך כתב הגדול יותר, פעמים רבות השתמשו בו בשנים שלאחר כתביתו, במיוחד כאשר הרבי עמד חזן, ורצו לתת ספר תור קל לרבי.



פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכרון הרבנית נשי חב"ד

בתוך ימי השבעה החלו לכתוב ספר תורה לעילוי נשמת הרבנית, במעמד רבנים ונציגות ארגון נשי ובנות חב"ד.

הסתיים בר"ח כסלו תשמ"ט

והרבי דיבר ע"ז ר"ח כסלו וש"פ תולדות לכתוב נקודות


הסופר?


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר תורה לזכות הרבי על ידי השלוחים[2]

בי"א ניסן תשמ"ז ר' נתן גורארי אז שליח הרבי בבפולו, הציע שהשלוחים בכל רחבי תבל, יכתבו יחד ספר תורה לזכות הרבי.

כתבו לרבי על כך והמענה היה: שהספר תורה יהי לשם ולתפארת" במשך כל השנה נכתב הסופר ההרב [אליעזר צבי זירקינד]] , התוכנית הייתה לסיים לי"א ניסן, אך בעקבות פטירת הרבנית הוחלט לסיים קודם לכן, לכבוד סיום השלושים לרבנית כ"א אדר. (כחצי חודש לפני התאריך המיועד).

ביום חמישי כ"א אדר התשמ"ח בבית הכנסת 770 היה סיום ספר התורה על ידי שלוחים כמה מתוכם עוד שלוחים של הרבי הקודם, את המעמד הנחה הרב משה קוטלרסקי.

המילים האחרונות ממש נכתבו לזכות הרבי והרבנית, המילה "כל" לכבוד הרבנית, והמילה "ישראל" לכבוד הרבי.

בסיום הכתיבה הכריז הרב קוטלרסקי "יחי אדוננו מורנו ורבינו" שלוש פעמים.

את הכתר הכין האמן צבי פאקר, בראש הכתר אבן טובה ומתחתיה הבעש"ט והמגיד ממזריטש סימן לפנימיות וחציניות הכתר. ושבע חתיכות כסף כנגד שבע הספירות ושם כל ספירה ושם אחד מספרי כל אחד מהרביים לפי הסדר, 30 ספרי תורה סיבובו ומתחת לאבן כדור בצרות העולם ועליו חקוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגה" לכבוד השלוחים, ועוד הרבה צורות נפלאות בכתר.

לפני ה"אתה הוראת" אמר הרב יוסל וויינברג מזמור כ' "למנצח יענך" פסוק בפסוק עם הקהל (כמו שעשו בהכנסת ספר תורה לקבל פני משיח). את הגבה גלילה עשו מזכרי הרבי הרב [בנימין קליין]] והרב יהודה לייב גרונר.

באמצע הכנסת ספר תורה, אמר הרבי שיחה מביתו ששמעו אותה בשידור ב770. בא הרבי דיבר על התקופה חדשה.


השיא היה בהתוועדות בשבת אחרי, הרבי דיבר בהרחבה על הסיום ספר תורה, והשווה את שלוחתה של התורה לשליחותם של השלוחים בעולם, וכן שעל ידי השלוחים שפועלים בחוץ, נפעל טהרה מטומאת מת על ידי פרה אדומה העשית בחוץ", ועוד רבות.

ספר תורה שהגיע מתוניסיה

בתשכ"ט[3] נוצרה בעיה גדולה שהעיקה על כלל יהדות תוניס – חל איום ממשי של סגירת כל מוסדותינו בתוניס, גזירה שבעקבותיה היינו עלולים להיות מגורשים מתוניס לצמיתות! כשהודענו על כך לרבי, הרבי ביקש שקהילת תוניס תשלח אליו ספר-תורה ובזכות זה תתבטל הגזירה.

באותם ימים השלטונות מנעו מהרבי ניסן פינסון את היציאה מתוניס, ולכן נסעו לרבי השלוחה מרת ? פינסון ובנה הרב יוסף יצחק פינסון עם ספר-התורה לרבי התלוה עליהם אח של השליח, הגבאי ב770, הרה"ח יהושע פינסון ע"ה. וכן הכניסו בקבוק משקה, על מנת לקבל בחלוקת המשקה בהתוועדות של הרבי בשבת.

הרבי אמר: "תחילה יש להגיה את הספר ולוודא ש'פצוע דכא' כתוב באל"ף כמנהגנו, ושאותיות שי"ן בספר הן בעלות עוקץ ולא בסיס רחב, ואחר-כך יוכנס הספר לארון-הקודש ב-770. הרבי ביקש שהכול יתבצע בחשאיות" (ולכן הדבר התבצע בערב שבת קודש), 'ומחר', הוסיף הרבי, 'אקבל 'עלייה' בספר הזה ואז יהיה בסדר בתוניס'. הרבי גם הודיע שבאותו יום הוא יאמר מאמר דא"ח בפני הציבור.

בערב שבת פ' נצבים וילך אחר חצות, נכנס הרבי לבית הכנסת הגדול של 770 עם הספר תורה בידו, והכניסו לארון הקודש,

ובעת ההתוועדות בש"ק לאחר אמירת המאמר מזג הרבי ממנו לכוסו, ונתנו לחלק בין המסובים. כן הזכיר אודות מאורע זה בשיחות בפתיחת ההתוועדות.


אחרי תפילת מנחה[4] שהה הרבי זמן ממושך עם הספר בחדרו. מאוחר יותר יצא הרבי עם הספר, והכניס אותו בעצמו לארון-הקודש. אתה, כך סיפרת לנו, יום לפני כן גילית את הסוד בפני אחד מחבריך, ולמחרת כבר היה 770 מלא בחסידים. מאחר שהרבי רצה שהעניין כולו יתבצע בחשאי, אמר הרבי שבמקום המאמר הוא יאמר למחרת שיחה בעניין זה. למחרת בשבת קודש אמר הרבי מאמר הקשור בעניין וגם שיחה על דברי המדרש שהובאו ברש"י, ש'אחד גולה לברבריא ואחד גולה לסמטריא' (וכידוע, תוניס היא "ברבריא" של המדרש...). "אין צורך להוסיף שעם סיומו של אותו מעמד שמימי, התבטלה הגזירה הקשה".

"הרבי הורה שאחי יהושע יכניס את ספר-התורה לחדרו הק' ובמעמד השתתף גם הרה"ח בנימין ע"ה גורודצקי[5]. הרבי ביקש שדוקא אחד ממשפחת פינסון יגש לעמוד על כן ניגש ר' יהושע שייגש אל התיבה (אחר-כך הרבי ביקש את סליחתו של הלה, והוסיף: 'מן הסתם תצליח למצוא כאן מניין אחר').


● מתוך יומן המזכיר הרב יהודה לייב גרונר מאותה תקופה על הספר: בשעה 5:15 נכנס ר' יהושע פינסון עם ספר תורה שהביאה גיסתו מרת פינסון תחי' מטוניס מתנה לכ"ק אד"ש, כ"ק אד"ש היה לבוש בלבושי שבת וקיבל הספר תורה – יחדיו נכנסו ר' בנימין אליהו גאראדעצקי ור' מיכאל ליפסקער ואחריהם מרת פינסון עם בקבוק יי"ש שהניחה על השולחן. אח"כ ירד כ"ק אד"ש לבית המדרש כשהספר תורה בידו, ורבא"ג פתח הארון קודש וכ"ק אד"ש הכניס זה לארון קודש. אחרי זה מנחה – כ"ק אד"ש הורה שא' מבני המשפחה יתפללו מנחה לפני העמוד. - א' ירד כבר לעמוד (פישר. שהיה חיוב) וכ"ק אד"ש אמר לו "בטח וועט ער קיין פאריבל נישט האבען" - אחרי מנחה מסר ע"י חודקוב שרבא"ג ורמ"ל יכניסו אליו בקבוק יי"ש אחרי קבלת שבת וערבית, וכן עשו. אחר מזמור שיר ליום השבת – אמירת עד לאורך ימים. וכן כל הקדישים במשך תפלות השבת.

בתורת מנחם - התוועדיות חלק נז, מופיע שיחת הרבי בקשר עם הספר תורה המיוחד


על הספר בשטורעם: http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=75042

לא ברור האם הספר נמצא כעת בבית חיינו.

ספר תורה לזכר בנות משפחת שמואלי

בקייץ ? אירוע טרגדי כאשר שני ילדות קטנות בנות הרב אפרים שמואלי בהיותם בחופשה בהרים נכנסו לברכה בשעה שהיא מתרוקנת, ונסחבו לתוך המשאבה ונהרגו, לזכרם תרמו הוריהם ספר תורה,

ספר תורה לרגל כ' מר חשון 150 שנה

הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל חגיגת 150 שנה להולדת כ"ק אדמו"ר הרש"ב לכ' מר חשון תשע"א. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

ספר תורה לכבוד שלושים שנה לרש"ג

הרב שלום קלפמאן ארגן הכנסת ספר תורה מיוחד לרגל 30 שנה לפטירות של חתנא דבי נשיאה הרב שמריהו גוראריה האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

ספר תורה לכבוד מאתיים עשרים שנה לכתיבת התניא

לרגל י"ט כסל תשע"ט, עשרים שנה לכתיבת התניא החליט ר' שמעון כוכב ליאני לתרום ספר תורה מיוחד לכבודו של אדמו"ר הזקן. האירוע נערך ברוב פאר והדר בבית חיינו.

בספר תורה זה מרבים להשתמש במנין של הרבי, מחמת יפיו והידורו המיוחד של הכתב.

ספר תורה לזכות הרבי על ידי מר פרקש

מר לאנודר פרקש יש תחביב לתרום ספרי תורה ולתרום לבתי כנסיות שונות ברחבי תבל ובמיוחד לשלוחים,

לראשונה ערך מר פרקש הכנסת 5 ספרי תורה בכינוס השלוחים תעס"ה, בתע"ח שערך הכנסת ספרי תורה החליט שספר תורה אחד ישאר ב 770 תרומתו לזכות הרבי, לספר קנה מסטר פרקש כתר מוזהב.

https://chabad.info/news/kinushashluchim/99810/

ספר תורה בגודל של מזוזה

בארון הקודש ב 770 ישנו ספר תורה, ממש קטן בגדול של כ12 ס"מ, ומשתשים בו לעיתים נדרות ביותר.

(בעבר היה עוד ספר בדומה לו, אך כנראה שכעת יש רק ספר אחד)


ספרי תורה לזכות הרבי משפחת אסטולין

נערכה הכנסת ספר תורה בתאריך? על ידי השליח הרב נפתלי אסטולין,

לערך בשנת תשס"ט נעלם ספר התורה, ואין יודעים היכן הוא.

ספרי תורה משפחת רקסין

ר' מנחם מענדל ראסקין תרם שני ספרי תורה שמחזקם בבית הכנסת 770

ספרי תורה משפחת עלברג

נתרם על ידי הנגיד ר' יעקב ע"ה עלברג לעילוי נשמת הוריו.

ספרי תורה משפחת משיח

נתרם על ידי ר' אבנר הכהן משיח ורעייתו לזכר נשמת בנם שנפטר בהיותו כבן 10 בשנת ?

ספרי תורה משפחת ליפסקר

נתרם על ידי משפחת השליח הרב מיכאל ליפסקר לזכרון ולזכר רעייתו.

ספרי תורה משפחת אושפל

לזכר הרב יצחק דוב אושפאל, נכנס ב ? על ידי בני משפחת רעייתו שמוקלר.

ספר הפטרות

במשך שנים רבות היה נמצא בחדרו של הרבי ספר שרבים חשבו שהוא ספר תורה והוא היה ספר הפטרות, הגבאי ר' יעקב ליפסקר הכין ארון קודש והציע לרבי להכניס לתוכה את ספר התורה, ענה לו הרבי שזה ספר הפטרות, ותקופה קצרה אחרי זה מסר הרבי את הספר לשמירה בספריית ליובאוויטש.

בספר מאוצר הגנזים יש את כל הפרטים על כך.

סופרי בית חיינו

במהלך כל השנים של בית הכנסת היה סופר שליוה את בית הכנסת, תפקידו לדאוג לספרי התורה, וכן להגיה כל שבוע את הספר תורה שיקראו בו במנין של הרבי בשבת.

קישורים חיצוניים

גלריה של תמונות הרבי עם ספרי תורה http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=63&article=2986

ספר תורה שנשלחו מ770 על ידי הרביים

הרבי הקודם שלח ספר תורה ליסוד כפר חב"ד

הספר תורה שופץ במיוחד בתשע"ט ועשו לו הכנסה מיוחדת

כשנוסד נחלת הר חב"ד שלח הרבי שני ספרי תורה מארון הקודש ב770 לתשובי הנחלה. - כאן צריך לינק לפיסקה העוסקת בזה מתוך ערך נחלת הר חב"ד.


קטעי וידאו מיוחדים מסיום והכנסת ספר תורה שנערך ביום שישי א' דראש-חודש חשוון תשמ"ח ב-770. הספר נכתב לזכות הרבי והרבנית והוכנס לבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד. httפפps://wפפww.youפפtube.com/watch?v=N5pC8oLvIfw

הערות שוליים

  1. יש מהם שהיו ב 770, ומסיבות שונות נעלמו ממנו.
  2. ראה על כל זה בארוכה ב"יומן הקהל / תשמ"ח"
  3. עדיין לא התברר לי השנה
  4. לפי היומן של ר' לייבל גרונר לפני תפלת המנחה.
  5. שהיה ראש הלשכה ליובאוויטש האירופאית, שבמסגרת הייתה הפעילות השליחות בתוניס.