תבנית:תוכן נטען: הבדלים בין גרסאות בדף
(ביטול גרסה 348549 של אחדות לקבלת פני משיח (שיחה)) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←תוצאה: פחות קטגוריות) |
||
| שורה 93: | שורה 93: | ||
| width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=moshiachnow|קישור ברירת מחדל=: | | width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=moshiachnow|קישור ברירת מחדל=:המקדש}} | ||
|} | |} | ||
גרסה מ־00:11, 22 ביוני 2020
תבנית זו, יחד עם התבנית {{קישור לתוכן נטען}}, משמשים ליצירת קישורים אשר לחיצה עליהם טוענת את קישור היעד בתוך תיבת תוכן. במילים אחרות, ניתן להיעזר בתבניות אלו כדי להציג תוכן דינמי מבלי לעזוב את הדף עצמו. התבנית מתבססת על סקריפט (מדיה ויקי:LoadingContent.js), ובעזרתו היא טוענת את התוכן ברקע ומציגה את התוכן בתיבה המתאימה.
| תוכן עניינים: |
|---|
|
1 הוראות שימוש |
הוראות שימוש
ניעזר בדוגמה.
יצירת טבלה
מומלץ להיעזר בטבלה עם עמודות ברוחב קבוע או אחוז קבוע, ולכן ניצור תחילה טבלה פשוטה, המחולקת לשתיים והמתפרסת על פני כל העמוד:
{| class="wikitable" width="100%"
|-valign="top"
| width="20%" | תא ראשון
| width="80%" | תא שני
|}
שתוצאתו:
| תא ראשון | תא שני |
הוספת תיבת תוכן
את תיבת התוכן (שבו נטען היעד לאחר לחיצה על קישור) נוסיף בתא השני, ולכן נשנה את:
| width="80%" | תא שני
ל-
| width="80%" | {{תוכן נטען|מיקום התוכן=moshiachnow|קישור ברירת מחדל=:הרבי}}
לתבנית תוכן נטען שני פרמטרים, האחד הוא מיקום התוכן, שבו יש לבחור מילה ייחודית באנגלית, ללא רווחים, אשר תשמש לזיהוי התיבה. אם יש מספר תיבות בדף, יש לתת לכל תיבה שם ייחודי משלה. הפרמטר קישור ברירת מחדל משמש להגדרת התוכן המוצג כברירת מחדל, עם הפעלת הסקריפט. אם הקישור נמצא במרחב הראשי, יש להוסיף נקודתיים לתחילת המילה, כמו בדוגמה. לגבי קטגוריות, שימו לב שערך ברירת המחדל לא עולה באמצעות הסקריפט, אלא מוטמע בדף. מסיבה זו, הקטגוריות יוטמעו אף הן בדף (תוכן שנטען על ידי הסקריפט אינו מציג קטגוריות). כדי להסתיר קטגוריות של דף ברירת מחדל, יש להוסיף תגי noinclude מסביב לקטגוריות בדף המוטמע.
התבנית יכולה לכלול פרמטר נוסף, קישור אקראי=כן. אם נעשה שימוש בפרמטר זה, בתיבת התוכן יוצג קישור אקראי מבין רשימת הקישורים המפנים לתיבת התוכן. בכל מקרה יש לעשות שימוש בפרמטר קישור ברירת מחדל (למרות שברירת המחדל יוחלף בתוכן אקראי).
הוספת קישורים
בתא הראשון נוסיף שלושה קישורים, בתוך רשימה, ולכן נשנה את:
| width="20%" | תא ראשון
ל-
| width="20%" |
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=moshiachnow|קישור=הרבי|כותרת=משיח}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=moshiachnow|בית המקדש|כותרת=המקדש|ברירת מחדל=כן}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=moshiachnow|קישור=מח}}
לתבנית קישור לתוכן נטען 4 פרמטרים, מתוכם שניים חובה:
- בפרמטר החובה מיקום התוכן יש לציין את השם הייחודי של תיבת התוכן.
- בפרמטר החובה קישור יש לציין את קישור היעד (אין צורך בנקודתיים). אם הקישור כולל גרשיים, יש להחליפו בקוד
& quot;(בלי הרווח). - בפרמטר כותרת ניתן לתת לַקישור כותרת השונה משם הקישור. אם הכותרת כוללת גרשיים, יש להחליפה בקוד
& quot;(בלי הרווח). - הפרמטר ברירת מחדל=כן משמש להגדרת הקישור כברירת מחדל - זהה לבחירה שנעשתה בתיבת התוכן. במקרה הנ"ל, הקישור לערך כלב מקבל גם פרמטר זה. אם נעשה שימוש בפרמטר קישור אקראי=כן בתבנית "תוכן נטען", אין להשתמש בפרמטר זה באף אחד מהקישורים.
תוצאה
הקוד הסופי הוא זה:
{| class="wikitable" width="100%"
|-valign="top"
| width="20%" |
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=moshiachnow|קישור=הרבי|כותרת=משיח}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=moshiachnow|קישור=בית המקדש|כותרת=המקדש|ברירת מחדל=כן}}
* {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=moshiachnow|קישור=מח}}
| width="80%" | * {{קישור לתוכן נטען|מיקום התוכן=moshiachnow|קישור=בית המקדש|כותרת=המקדש|ברירת מחדל=כן}}
והתוצאה:
|
|
  בית המקדש הינו בית להשראת השכינה בעם ישראל, אותו מחויבים ישראל לבנות על הר הבית שבירושלים. בית המקדש הוא מרכז העם היהודי, הן בתור מקום השראת השכינה, והן בתור מקום עבודת ה' המרכזי בו מקריבים את הקרבנות. בית המקדש הראשון הוקם בשנת ב'תתקכ"ח על ידי שלמה המלך ועמד על תילו 410 שנה, עד לחורבנו בשנת ג'של"ח על ידי נבוכדנצר מלך בבל. בית המקדש השני הוקם לאחר שבעים שנות גלות, בשנת ג'ת"ח, על ידי עולי בבל בראשות עזרא ועמד על תילו 420 שנה, עד שנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט. מאז חורבן בית המקדש השני החלה הגלות האחרונה, במהלכה עם ישראל מצפה לבניית בית המקדש השלישי. מלך המשיח יבנה את בית המקדש השלישי ובכך יחזיר את עבודת הקרבנות ויאפשר עולם מתוקן ועבודת השם בשלימות. מצוות בניין בית המקדש מצוות עשה מהתורה לבנות בית לה'. יש מהראשונים[1] שלמדו זאת מהפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[2]. אולם יש מהראשונים[3] שלמדו זאת מהפסוק: "והיה המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם. שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם". חיובה של מצווה זו חל רק לאחר כניסת בנ"י לארץ בימות יהושע, ומאז הוא נצחי לכל הדורות[4]. פרטי המצווההחיוב לבנות את בית המקדש מוטל על הציבור, ופירוש הדבר שאין חיוב פרטי על כל אחד בפני עצמו לבנות את בית המקדש[5]. ואפשר לומר שהמצווה מוטלת על כללות עם ישראל[6], וניתן לומר שהמצווה מוטלת על המלך[7]. ביחד עם זאת, כל בני ישראל, אנשים נשים[8] מחוייבים להשתתף בהוצאות ובבניית המקדש. אך זהו מחמת שכך היא שלימותו של בית המקדש[9]. הילדים פטורים מההתעסקות בבניית המקדש, כדי שלא יתבטלו מלימודם. גדר המצווה הוא לדאוג שיהיה בית מקדש בנוי, אך אין המצווה בעצם העשיה והבניה[דרוש מקור]. זמן המצווה הוא לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק[10]. אסור לבנות את המקדש בלילה משום שנאמר: "וביום הקים את המשכן ולא בלילה"[11]. יש לעסוק בבניה מעלות השחר עד צאת הכוכבים. בנין בית המקדש אינו דוחה שבת ויום טוב[12]. מטרת בית המקדשכתב הרמב"ם[13]: "מצוות עשה לעשות בית לה', מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלוש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש". לשיטתו, עיקר מטרת הבית היא כדי שבני ישראל יקריבו בו קרבנות לה' ויעלו לרגל. לכן גם לדעת הרמב"ם הכלי המרכזי בבית המקדש הוא המזבח עליו מקריבים את הקרבנות. אך דעת הרמב"ן היא שעיקר בנין הבית היא לצורך "מנוחת השכינה", לכן גם לדעת הרמב"ן החפץ העיקרי בבית המקדש הוא ארון הברית בו שרתה השכינה[דרוש מקור]. בית המקדש הרוחניבית המקדש הגשמי הינו בבואה למקדש הרוחני. בחסידות ישנם ביאורים רבים על עניינו של בית המקדש הרוחני, כליו (ארון הברית, מנורת הזהב, המזבח וכו') ומבנהו. המשכן ובתי המקדשהמשכן
בתחילה מקום המקדש לא היה קבוע, והמבנה בו שרתה השכינה נקרא - 'משכן'. המשכן הראשון הוקם על ידי משה רבינו במדבר, ונדד עם עם ישראל לאורך המסעות במדבר. לאחר שנכנסו לארץ ישראל עבר המשכן בין כמה ערים: בתחילה כארבע עשרה שנה בגלגל, לאחר מכן שלוש מאות ששים ותשע שנה בשילה, ולאחר מכן כחמשים ושתיים שנה בנוב וגבעון (יחד). למרות העובדה שמשכן שילה עמד על תילו כמעט כמו בתי המקדש, השראת השכינה בו לא הייתה שלימה, כיוון שהיא לא הייתה באופן של נחלה נצחית. חז"ל אומרים על הפסוק 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' - מנוחה זו שילה, נחלה זה ירושלים[14]. כלומר שמשכן שילה עדיין לא שימש כנחלה נצחית, ולאחר חורבנו לא נשארה קדושה במקום. בתחילה המשכן היה בנוי מיריעות וקרשים, אך ב'משכן שילה' קירותיו היו מאבנים[15] ובמקדש היה כולו עשוי מאבנים. בחסידות מוסבר שפרט זה מורה שבבית המקדש שהיה גילוי אלוקי נעלה כבר יכלו לבנות אותו מדומם לעומת המשכן (בכללותו) שיכל להשפיע רק על הצומח - קרשי המשכן, ועל החי - יריעות[16]. בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון נבנה על ידי שלמה המלך, כשאת ההכנות לבנין הבית עשה דוד המלך. הוא עמד על תילו כארבע מאות ועשר שנים לאחר מכן בגלל חטאי בני ישראל נחרב הבית, על ידי מלכות בבל - נבוכדנצר מלך בבל. דרגת גילוי השכינה ששרתה בבית הראשון, הייתה מלכות דאצילות מבלי התלבשות בסדר ההשתלשלות בעולמות בריאה, יצירה ועשיה[17]. בבית זה, היה גילוי גבוה ביותר, אך כיוון שהוא לא התלבש בעולם - נוצרה האפשרות לחורבנו[דרוש מקור]. מאז שנבנה הבית בירושלים נאסר להקריב קרבנות במקום אחר[דרוש מקור]. בית המקדש השני
לאחר גלות בבל במשך שבעים שנה, נתן כורש מלך פרס רשות לבנות מחדש את בית המקדש. בשנת ג'ת"ח בנו עולי בבל את בית המקדש השני[דרוש מקור]. בית המקדש השני לא הגיע בדרגת גילוי האלוקות שבו לבית המקדש הראשון. דבר זה התבטא בכך שחמשה דברים חסרו בבית שני לעומת בית ראשון, המרכזי שבהם הוא ארון הברית. במקומו עמדה אבן השתיה חשופה.[דרוש מקור] דרגת גילוי השכינה ששרתה בבית השני, הייתה מלכות דאצילות דרך התלבשות בסדר ההשתלשלות בעולמות בריאה, יצירה ועשיה[18]. גילוי זה אמנם תאם את כלי העולם, אך בשל היותו בתוך סדר ההתשלשלות, ניתן לקליפות הכח לגבור עליו ובשל כך חרב הבית. בית המקדש נחרב לאחר ארבע מאות עשרים שנה, בשנת ג'תתכ"ח או ג'תתכ"ט[19], על ידי מלכות רומי. בית המקדש השלישי
בית המקדש השלישי ייבנה בימות המשיח, כחלק מפעולותיו של מלך המשיח לגאולת ישראל ותיקון העולם, החזרת מלכות בית דוד והשבת משפטי התורה והמצוות בשלימותם[20]. הציפיה לבניין בית המקדש השלישי היא יסוד מרכזי בחיי עם ישראל מאז חורבן הבית השני לאורך כל תקופת הגלות. בפרטים מסויימים דומה בית זה בצורתו לבתי המקדש הקודמים, הראשון והשני, אך יהיו בו שינויים רבים, בהתאם לנבואה שניתנה ליחזקאל[21] שחלק מפרטי נבואה זו נשארו נעלמים ואינם מובנים מלשון הנביא. פרטים אלו יתגלו רק עם ביאת המשיח. כמו כן, יהיו בו שינויים הלכתיים שונים, למשל בזהותם של הכהנים ובאיסורי הכניסה אליו. בשונה מבתי המקדש הקודמים, בית זה יהיה נצחי. נצחיותו נובעת מדרגת האור הרוחני שתאיר בו, שגבוהה בהרבה מזו שבבתי המקדש הקודמים. השראת השכינהבבית המקדש היה גילוי אלוקי נעלה מאד, עד כדי כך, שכל עולי הרגל שעלו לבית המקדש, הרגישו את הגילוי האלוקי[דרוש מקור]. בקודש הקודשים, אף יכלו לראות את גילוי העצמות של הקב"ה, נמנע הנמנעות - חיבור של אור בלי גבול עם אור גבולי. דבר זה התבטא בכך ש'מקום ארון אינו מן המדה', כלומר - גודלו של ארון הברית לא תפס מקום בחשבון הכללי של מספר האמות של קודש הקודשים. השראת שכינה זו נמצאת בכל דור בבית הכנסת של נשיא הדור, והוא בית המקדש של הדור. מעין זה ישנו בכל בית כנסת, שלכן נקראים בתי הכנסת "בית מקדש מעט"[22]. בניית בית המקדש בזמן הזהיש הסוברים, אשר במידה וינתן לנו רשות מן המלכויות (ולא יהיה בזה משום פיקוח נפש), חייבים אנו או שיש לנו את היכולת לבנות את בית המקדש[23]. אמנם, דעת הרבי שאסור לנו לבנות את בית המקדש, וזאת בהסתמך על דברי הרמב"ם[24] שבניין בית המקדש השלישי יהיה על ידי משיח, והעולה מדבריו שהוא זה שיגלה לנו את מקום המקדש[25]. עוד מסביר הרבי, שהחיוב והמצווה לבנות את בית המקדש הוא רק לאחר מינוי מלך ומחיית עמלק[26]. בנוסף לכך, הרבי חושש לשיטות הסוברות[27] שיש צורך לקדש את מקום המקדש מחדש על מנת לבנותו, דבר המזקיק מלך, נביא, סנהדרין ועוד[28]. כמו כן נוקט הרבי שאין לנו כיום כהנים מיוחסים[29], אין לנו תכלת לבגדי כהונה[30]. וישנם בעיות נוספות הכתובות בפוסקים המהוות מכשול לבניית המקדש בזמן הזה[31]. לאור זאת מוסיף הרבי, שמחמת שאין רצון השם שנבנה את בית המקדש (ללא משיח), הרי לא תיתכן אפשרות מעשית שיהיה מי שיצליח לבנות את בית המקדש מלבד משיח[32]. לימוד הלכות בית המקדש
המדרש מספר על דברי הקדוש ברוך הוא ליחזקאל הנביא, לאחר שהראה לו בנבואה את צורת בית המקדש:
על יסוד מדרש זה, הקובע שלימוד תורת המקדש נחשבת כעיסוק בבנייתו בפועל, עורר הרבי על חשיבות לימוד הלכות בית הבחירה. בשנת תשל"ו תיקן הרבי ללמוד מענייני בית המקדש שבספר יחזקאל, מסכת מידות והלכות בית הבחירה ברמב"ם, בימי בין המצרים בהם אירע החורבן, וכך לתקן את החורבן[33]. בשנים מאוחרות יותר הרחיב הרבי את ההוראה גם לשאר ימות השנה[34]. מפת המקדש של הרבי
בשנת תש"ג הכין הרבי מפה של בית המקדש על מנת להוציאו לאור[35], חיבור זה לא נדפס בזמנו ואף לא נשלמה עריכתו[36]. ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
טיפים
- רצוי להסתיר תוכן עניינים בדף הכולל תבנית זו, משום שתוכן העניינים עשוי לכלול כותרות מתוך תוכן ברירת המחדל, אך תוכן העניינים אינו משתנה. ניתן ליצור תוכן עניינים בצורה ידנית, כפי שמוסבר בחב"דפדיה:תוכן עניינים ידני.
טוענת מראש דף מסוים דרך תבנית קישור ייעודית.
| פרמטר | תיאור | סוג | מצב | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| לא סופקו פרמטרים | ||||||