אליהו שמואל שמרלר: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה|}} | {{אין תמונה|}} | ||
'''הרב אליהו שמרלר''' ([[כ"ז תשרי]] תרצ"א - כ"ה חשוון תשע"ט) היה ראש ישיבות [[צאנז]] ב[[ארץ הקודש]], זקן ראשי הישיבות החסידיות וחבר נשיאות [[מפעל הש"ס]]. היה איש אמונו של האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז. | '''הרב אליהו שמרלר''' ([[כ"ז תשרי]] [[תרצ"א]] - [[כ"ה]] [[חשוון]] [[תשע"ט]]) היה ראש ישיבות [[צאנז]] ב[[ארץ הקודש]], זקן ראשי הישיבות החסידיות וחבר נשיאות [[מפעל הש"ס]]. היה איש אמונו של האדמו"ר רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בוינה לאביו רבי יעקב ישראל. בשנת [[תרצ"ג]] עלו לארץ הקודש והתיישבו בשכונת [[בית ישראל]] | נולד בוינה לאביו רבי יעקב ישראל. בשנת [[תרצ"ג]] עלו לארץ הקודש והתיישבו בשכונת [[בית ישראל]] ב[[ירושלים]]. למד בישיבת חיי עולם שם למד אצל ר' [[דב בריש וידנפלד]] - הגאון מטשעמבין. | ||
לאחר נישואיו, החל ללמוד בכולל "תורת אמת", ובמקביל ערך כתבי קבלה של [ה[חסידות זידיטשוב]], והוציא לאור את שו"ת דברי יציב של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז (השפע חיים). בשנת [[תשי"ז]] התמנה לר"מ בישיבת צאנז שנפתחה אז, ולאחר כמה שנים התמנה לראשות הישיבה. | לאחר נישואיו, החל ללמוד בכולל "תורת אמת", ובמקביל ערך כתבי קבלה של [ה[חסידות זידיטשוב]], והוציא לאור את שו"ת 'דברי יציב' של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מצאנז (השפע חיים). בשנת [[תשי"ז]] התמנה לר"מ בישיבת צאנז שנפתחה אז, ולאחר כמה שנים התמנה לראשות הישיבה. | ||
היה חתנו של רבי מנחם מנדל גפנר מירושלים מייסד מעמד הברכת כוהנים בכותל המערבי וכן כוללי ועצרות תפילה רבים | היה חתנו של רבי מנחם מנדל גפנר מירושלים מייסד מעמד הברכת כוהנים בכותל המערבי וכן כוללי ועצרות תפילה רבים. | ||
כיהן כנשיא מפעל '[[שערי הוראה]]', המקיים מבצע לימוד שנתי בכל הישיבות החרדיות ב[[ארץ הקודש]] ללימוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | כיהן כנשיא מפעל '[[שערי הוראה]]', המקיים מבצע לימוד שנתי בכל הישיבות החרדיות ב[[ארץ הקודש]] ללימוד [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
הוא העניק את הסכמתו לספר [[ימות המשיח בהלכה]] של הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]] הגדוש בעיונים ופלפולים בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] לאור שיחות הרבי. | הוא העניק את הסכמתו לספר [[ימות המשיח בהלכה]] של הרב [[אברהם ברוך גרליצקי]] הגדוש בעיונים ופלפולים בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] לאור שיחות הרבי. | ||
נפטר בליל שבת כ"ה מר חשוון [[תשע"ט]] | נפטר בליל שבת [[כ"ה]] [[מר חשוון]] [[תשע"ט]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שמרלר אליהו שמואל}} | {{מיון רגיל:שמרלר, אליהו שמואל}} | ||
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | [[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
גרסה מ־00:55, 21 ביוני 2020
הרב אליהו שמרלר (כ"ז תשרי תרצ"א - כ"ה חשוון תשע"ט) היה ראש ישיבות צאנז בארץ הקודש, זקן ראשי הישיבות החסידיות וחבר נשיאות מפעל הש"ס. היה איש אמונו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז.
תולדות חיים
נולד בוינה לאביו רבי יעקב ישראל. בשנת תרצ"ג עלו לארץ הקודש והתיישבו בשכונת בית ישראל בירושלים. למד בישיבת חיי עולם שם למד אצל ר' דב בריש וידנפלד - הגאון מטשעמבין.
לאחר נישואיו, החל ללמוד בכולל "תורת אמת", ובמקביל ערך כתבי קבלה של [ה[חסידות זידיטשוב]], והוציא לאור את שו"ת 'דברי יציב' של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז (השפע חיים). בשנת תשי"ז התמנה לר"מ בישיבת צאנז שנפתחה אז, ולאחר כמה שנים התמנה לראשות הישיבה.
היה חתנו של רבי מנחם מנדל גפנר מירושלים מייסד מעמד הברכת כוהנים בכותל המערבי וכן כוללי ועצרות תפילה רבים.
כיהן כנשיא מפעל 'שערי הוראה', המקיים מבצע לימוד שנתי בכל הישיבות החרדיות בארץ הקודש ללימוד שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
חיבר את סדרת ספרי השיעורים 'דברי אליהו', עליה זכה לקבל את ברכת הרבי.
השתתף בסיום הרמב"ם בכ"ה שבט תשמ"ט ונשא דברים על חשיבות התקנה ומחוללה "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ה' יחזקהו לאורך ימים טובים" כשהוא מסביר שלימוד הרמב"ם כתקנת הרבי מזרז את ביאת משיח בהתאם לדברי הגמרא[1] "אי תנא כולו עתה אקבצם" - שעל ידי לימוד משנה תורה שהינו מקבץ וכולל את כל התורה כולה נזכה לקיבוץ גלויות.
בקיץ תשנ"ו חתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח, לאחר פגישה עם משלחת רבנים בראשות הרב משה אשכנזי, שכללה עיון בשיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב. הוא ובני משפחתו, הבנים והחתנים מאמינים כי הרבי הוא מלך המשיח[2].
הוא העניק את הסכמתו לספר ימות המשיח בהלכה של הרב אברהם ברוך גרליצקי הגדוש בעיונים ופלפולים בענייני גאולה ומשיח לאור שיחות הרבי.
נפטר בליל שבת כ"ה מר חשוון תשע"ט.
הערות שוליים
- ↑ בבא בתרא דף ח'
- ↑ שבועון בית משיח 451, עדות הרב יצחק ליפש.