רבי יהושע בן לוי – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם. | הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו בעולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם. | ||
==הסתלקותו== | ==הסתלקותו== | ||
ב[[ילקוט שמעוני]]<ref>יחזקאל פרק כח, סימן שסז</ref>, מננה עם ה"שלושה עשר הם שלא טעמו טעם מיתה" ויש אומרים שהוא גם שהוא נמנה גם עם ה"תשעה נכנסו בחיים לגן עדן"{{הערה|יש לדייק בכך שהוא נכנס בחייו לגן עדן, ולא נאמר עלה בסערה עם גופו לגן עדן, כמו שיש המקשרים בינו לבן אליהו הנביא.}}. | |||
בגמרא | בגמרא<ref> תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'.</ref> מובא סיפור<ref>צריך להוציא את הדברים מהגשמתן, אך גם לכל אחד מובן שזה דברים נפלאים מאוד.</ref> הסתלקותו באופן מפליא<ref>להלן עיקר הסיפור בתרגום חופשי בדילוגים. ובשילוב פירוש רש"י בכמה מקומות</ref>: | ||
רבי יהושע בן לוי באר את הפסוק | רבי יהושע בן לוי באר את הפסוק<ref>משלי ה</ref> "אילת אהבים ויעלת חן"– אם חן מעלה על לומדיה, אגוני לא מגנא?" (אם התורה מעלה אפילו חן על לומדיה כל שכן שהיא מגנה עליהם). | ||
כשהגיע זמנו ליפטר, אמרו למלאך המות: "לך תעשה מלאכתך בו" | כשהגיע זמנו ליפטר, אמרו למלאך המות: "לך תעשה מלאכתך בו" | ||
| שורה 55: | שורה 56: | ||
הסכים מלאך המוות, אמר לו ריב"ל: "תן לי את הסכין שלך, שלא תבהיל אותי בדרך" נתן מלאך המוות את הסכין לריב"ל. | הסכים מלאך המוות, אמר לו ריב"ל: "תן לי את הסכין שלך, שלא תבהיל אותי בדרך" נתן מלאך המוות את הסכין לריב"ל. | ||
כשהגיע עם הסכין כי מטא להתם, | כשהגיע עם הסכין הוא כי מטא להתם, קפץ ריב"ל מן החומה ונפל לתוך גן עדן. ואחז מלאך המוות בכנף טליתו" | ||
אמר | אמר ריב"ל: "בשבועתא שאני לא חוזר אילך, אלא נשאר בגן עדן". | ||
אמר | אמר הקודשא בריך הוא: "יש ליבדוק אם פעם נשאל פעם להפיר לו שבועה, אם כן ישאל גם הפעם ויפר שבועתו, אם לא חזר מעולם לא יחזור גם פה". | ||
אמר | אמר מלאך המוות: "לפחות תחזיר את הסכין". | ||
לא | לא הסכים ריב"ל להחזיר, יצא בת קול ואמרה"תן לו, כי הבריאות צריכות את סכין של מלאך המוות". | ||
קידם את פניו בגן עדן אליהו והכריז לפני: "פנו מקום לבר ליואי, פנו מקום לבר ליואי." | |||
אלא להיכל לר' [[שמעון בן יוחאי]] על שלוש עשרה, שרפרפים עשויים זהב, שאל רשב"י ריב"ל, אתה הוא "בר ליואי?" | |||
ענה ריב"ל: כן. | |||
"נראתה קשת בימיך?" | שאל אותו רשב"י: "נראתה קשת בימיך?" | ||
ענה ריב"ל: כן | |||
"אם כן | אמר רשב"י: "אם כן אין אתה בר ליואי." | ||
והאמת שלא נראת הקשת בימיו, אך לא רצה ריב"ל לומר שבח עצמו. | |||
==רבי יהושע בן לוי שני== | ==רבי יהושע בן לוי שני== | ||