אהבת ה' – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===[[אהבה רבה]]=== | ===[[אהבה רבה]]=== | ||
{{הערה|לעיתים נקראת אהבה זו [[אהבה טבעית]]על שם שהיא טבע בנפשות ישראל, ולעיתים (לפני שיצאה מהעלם הנפש הבהמית לגילוי) נקראת [[אהבה המסותרת]]}}. אהבה זו מקורה בעצם הנפש, ונמצאת בשווה אצל | {{הערה|לעיתים נקראת אהבה זו [[אהבה טבעית]]על שם שהיא טבע בנפשות ישראל, ולעיתים (לפני שיצאה מהעלם הנפש הבהמית לגילוי) נקראת [[אהבה המסותרת]]}}. אהבה זו מקורה בעצם הנפש, ונמצאת בשווה אצל כל איש ישראל צדיק כרשע ללא הבדל. אהבה נעלית זו לא יכולה להתעורר ע"י התבוננות, אלא היא ניתנת במתנה למי שהוא שלם ביראה{{הערה|בתניא פרק מג נאמר שאהבה רבה היא [[אהבה בתענוגים]], אך במקומות שונים בחסידות מבואר שזהו רק בכללות, ובפרטיות הן שתי מדריגות שונות}}. אהבה זו משולה גם היא לאש, אך לא רשפי אש של מדורה בוערת, אלא אש שקטה – שלהבת נר, שבוערת בשקט ובדביקות. | ||
על שתי האהבות דלעיל קשה לומר שהן "קרובות מאד" (שזוהי | על שתי האהבות דלעיל קשה לומר שהן "קרובות מאד" (שזוהי מטרת התניא, להסביר אין הוא קרוב מאד לקיים את התורה "לשמה", מתוך רגש פנימי). הראשונה משום שמצריכה הן ידיעה רחבה, והן העמקה ותקיעת הדעת בהתמדה, והשניה מתגלה רק אצל יחידי סגולה. לכן ממשיך התניא לבאר, שישנן שתי אהבות נוספות שהן אכן קרובות מאד. לכאורה, הטעם שהתניא לא מתחיל עם האהבות לקמן הוא משום החסרון שבהן – שאינן מתבטאות ברגש ממשי בלב ואינן משולות כלל לאש. למרות ש(ועקב התבוננות הנ"ל) האדם מתנהג כאילו הוא אוהב, הרי שבפועל אינו מרגיש דבר בליבו - הוא רק מתנהג על פי המסקנה אליה הגיע בהתבוננותו. | ||
===אהבת נפשי איויתיך=== | ===אהבת נפשי איויתיך=== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===אהבת כלות הנפש=== | ===אהבת כלות הנפש=== | ||
אחרי ככלות הכל גם באהבה הקודמת (כמים הפנים, מכיון שגם היא באה מצד החסדים) יש חסרון: שהיא אינה כרשפי אש (למרות שהיא חזקה ותקיפה "כאש בוערה", "בדביקה וחשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא" - האופי שלה הוא באופן של "תשתפך נפשו כמים"). האהבה איתה מסיים הרבי את סוגי אהבת השם היא אהבת "כלות הנפש" | אחרי ככלות הכל גם באהבה הקודמת (כמים הפנים, מכיון שגם היא באה מצד החסדים) יש חסרון: שהיא אינה כרשפי אש (למרות שהיא חזקה ותקיפה "כאש בוערה", "בדביקה וחשיקה וכו' בבחינת נשיקין ואתדבקות רוחא ברוחא" - האופי שלה הוא באופן של "תשתפך נפשו כמים"). האהבה איתה מסיים הרבי את סוגי אהבת השם היא אהבת "כלות הנפש" שבאה על ידי התבוננות באלוקות שלמעלה מהעולמות, והיא שונה במהותה מכל 5 האהבות הקודמות: כל האהבות הקודמות מגיעות (בכללות) מצד קו הימין, מצד החסד – ואילו אהבה זו באה מצד הגבורות. אמנם בחיצוניות היא דומה לאהבת עולם (שבאה כאמור, ע"י התבוננות באור האלוקי שמלובש בעולמות), אך במהותן הן הפוכות: בעוד אהבת עולם באה מתוך ישות – קרבת אלקים לי טוב, אהבת כלות הנפש באה מצד הביטול. אהבה זו משולה אמנם גם היא לרשפי אש (כמו אהבת עולם), אך כאן לא מדובר על תשוקה שאלוקות יתגלה אצלי אלא הפוך – "כשלהבת עזה העולה למעלה וליפרד מהפתילה והעצים", צמאון עצום "כשלהבת היוצאת מן הבזק", המביא לבחינת חולת אהבה ועד כלות הנפש. | ||
==הדרך להגיע לאהבת ה'== | ==הדרך להגיע לאהבת ה'== | ||