שינויים

'''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר "[[משנה תורה לרמב"ם|יד החזקה]]" שחיבר [[הרמב"ם]], אותה ייסד [[הרבי]] ב[[אחרון של פסח]] בשנת [[תשמתשד"דמ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד כל התורה שבעל פה, שהרמב. הרמב"ם הוא היחיד שמביא את '''כל ''' דיני התורה, ולא רק אלו הנהוגים כיום.

* שלשה פרקים ליום - סיום כל היד החזקה ספר משנה תורה תוך כאחד עשרה חודש. עשר חודשים (339 ימים).* פרק ליום - סיום כל היד החזקה ספר משנה תורה תוך כשנתיים ועשרה חודשים.(1017 ימים).* לימוד [[ספר המצוות לרמב"ם]] (במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלושה שלשה פרקים , והוא מסתיים במקביל אליו).

הדברים משום מה לא ירדו לפועל באופן מיידי, אבל ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה-מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, למדו התמימים [[התלמידים השלוחים]] את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבת, והחליטו להיות ה'נחשונים' לקיים את הוראת הרבי. הם ישבו וחשבו איך כיצדיכולים הם יכולים לקדם משהו בענייןבענין. לקראת י' שבט, יום קבלת הנשיאות, הגו התמימים רעיון: לקחת את החיבור "משנה תורה" ולחלק אותו בין הציבור התורני.

החלוקה נערכה לפי ה"הלכות" ונטלו בה חלק השלוחים, הרבנים, תלמידי הישיבה ובני התורה שבעיר. סוכם שהתמימים שניאור זלמן בלומנפלד ובנימין סרברנסקי, ייטלו את המשימה על שכמם. היוזמה התקבלה בהתלהבות בצבור התורני. יש לזכור שבמרוקו של לפני עשרים שנה חיו אלפי יהודים ובתוכם מספר גדול של בני תורה וברי אוריין.

אחדות מרשימה נוצרה בין כל הגורמים בעולם התורה במרוקו. רבה הראשי של מרוקו כיום, הרב אהרון אהרן מונסונגו נענה בכבוד רב להצעה שהובאה לפניו באופן אישי על-ידי אחד התמימים שזכה לקבלת פנים מאירה והבעת שביעות-רצון מהיוזמה. הוא גילה כי כבר עשרים שנה הוא מקיים קביעות-לימוד ברמב"ם בכל מוצאי שבת.

[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמו"רים]] ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], ?, ?, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]]ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], [[הרבי]] ערך סיום על [[הרמב"ם]]. הוא לא ציין דבר בקשר למבצע שזה עתה הסתיים ב[[מרוקו]], אך התמימים בקזבלנקה הבינו אז עפעס טוט זיך דאשמשהו קורה כאן. אחד עשר יום לאחר מכן, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם. וזה תוכן הדברים (בלתי מוגה):

דברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו ענייןענין.

"בשבח והודי' לקלא-ל, אנו שמחים לבשר שבהמשך לחלוקת [[הרמב"ם]] שארגנו בין הרבנים והחכמים דמדינתנו (שגם כבודו השתתף בחלוקה זו) דיבר [[הרבי]] אודותה בה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ד"אחרון של פסח", ובין השאר התבטא שזה כמה שנים שמחכה שיתעוררו לארגן חלוקה על ספר "יד החזקה" להרמב"ם (כמו שמארגנים כבר על התלמוד בבלי וירושלמי), וסוכ"ס נתעוררו לארגנו באחת המדינות דאחינו הספרדים (מרוקו).

לגבי זמן הלימוד אומר הרבי{{הערה|שיחת ש"פ וארא תשמ"ט אות ו' - [[מוגה]]}} שמאחר והתורה היא למעלה מהזמן, ואעפ"כ ואף-על-פי-כן היא נמשכת ובאה בגדרי הזמן, שהרי חלק מסויים מסוים מהתורה שייך ליום זה דוקא, כמו, שיעור היומי ברמב"ם, ועד"ז כשיו"ל ועל-דרך-זה כשיוצא-לאור ספר חדש בענין לימוד התורה, הרי מצד גודל החביבות דדבר חדש, יש ללמוד את אותו ענין עכ"פ על-כל-פנים בספר חדש זה.

* רמב"ם השלם בהוצאת [[חזק]], עם מורה שיעור, מקורות לפסקי הרמב"ם, והפניות לכל שיחות ו"עיטורי מלך", הפניות לביאורי הרבי על הרמב"ם.

בשנת [[תשמ"ח]] עברו תפקידי המטה ל"[[מטה הרמב"ם היומי]]", בניהולו של שליח הרבי בנתניה הרב [[אין ערך קיים|נחום גולדשמיד]], הפועל תחת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].