שמריהו גוראריה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:הרבי נותן משקה לרשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נותן '[[משקה]]' לרש"ג במהלך [[התוועדות]]]] | [[קובץ:הרבי נותן משקה לרשג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] נותן '[[משקה]]' לרש"ג במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]] | ||
[[קובץ:שמריהו גוראריה בביתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו גוראריה בביתו בקומה השלישית שב-[[770]] ([[סיוון]] [[תשמ"ה]]).]] | [[קובץ:שמריהו גוראריה בביתו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמריהו גוראריה בביתו בקומה השלישית שב-[[770]] ([[סיוון]] [[תשמ"ה]]).]] | ||
הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר [[קרעמנצ'וג]] שב[[רוסיה]] ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תרנ"ח]] לנגיד החסיד הרב [[מנחם מענדל גוראריה]], שהיה מגדולי חסידי [[הרבי הרש"ב]]. | הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר [[קרעמנצ'וג]] שב[[רוסיה]] ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] [[תרנ"ח]] לנגיד החסיד הרב [[מנחם מענדל גוראריה]], שהיה מגדולי חסידי [[הרבי הרש"ב]]. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==התקשרותו לרבי== | ==התקשרותו לרבי== | ||
[[תמונה:רשג.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע ב[[התוועדות|התוועדויות | [[תמונה:רשג.jpg|שמאל|thumb|250px|הרב שמריהו גוראריה, יושב במקומו הקבוע ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]]]] | ||
לאחר [[הסתלקות]] הרבי הרי"יץ והתחלת נשיאותו של גיסו, [[הרבי]] - [[התקשרות|התקשר]] בכל נפשו לרבי{{הערה|מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך בעקבות מקרה אחד התבטל לחלוטין לרבי: כאשר פעם אחת שאל את הרבי מניין הוא בטוח בדעתו בנושא מסויים, והרבי השיב: "כך שמעתי מהרבי ב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]". הרש"ג הסביר כי היה ברור לו שגיסו הרבי איננו משקר ח"ו, ואם הוא אומר שכך שמע - זו אמת. וכיון שהוא עצמו יודע שאינו בדרגה כזו, התקשר לרבי.}}, וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ישב לצידו. בעת ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]], בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי עורך את ההקפה על הבימה ו[[ספר תורה]] בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג{{הערה|1=בשנת [[תשמ"א]], היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מאוד מכך (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/11/950561573501.html גליון 1008]).}}. | לאחר [[הסתלקות]] הרבי הרי"יץ והתחלת נשיאותו של גיסו, [[הרבי]] - [[התקשרות|התקשר]] בכל נפשו לרבי{{הערה|מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך בעקבות מקרה אחד התבטל לחלוטין לרבי: כאשר פעם אחת שאל את הרבי מניין הוא בטוח בדעתו בנושא מסויים, והרבי השיב: "כך שמעתי מהרבי ב[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]". הרש"ג הסביר כי היה ברור לו שגיסו הרבי איננו משקר ח"ו, ואם הוא אומר שכך שמע - זו אמת. וכיון שהוא עצמו יודע שאינו בדרגה כזו, התקשר לרבי.}}, וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ישב לצידו. בעת ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]], בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי עורך את ההקפה על הבימה ו[[ספר תורה]] בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג{{הערה|1=בשנת [[תשמ"א]], היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מאוד מכך (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/11/950561573501.html גליון 1008]).}}. | ||
ב[[התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשי"ג]] אמר הרש"ג לרבי: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתתייחסו אלי כפי שחותננו התייחס אלי"{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F מיומן הרב יואל כהן].}}. | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון של פסח]] [[תשי"ג]] אמר הרש"ג לרבי: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתתייחסו אלי כפי שחותננו התייחס אלי"{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%22%D7%92_-_%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F מיומן הרב יואל כהן].}}. | ||
שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר [[מאמר#מאמרי הרבי| | שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר [[מאמר#מאמרי הרבי| | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מ[[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה המרכזית ב-770]] ששימשו אותו. | בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מ[[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה המרכזית ב-770]] ששימשו אותו. | ||
בבבוקר יום השבת קודש, [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשמ"ט]], נפטר הרש"ג. ב[[התוועדות]] באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=355&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט].}}. למחרת התקיימה [[הלווייה|הלווייתו]] ל[[בית העלמין מונטיפיורי]], שם נטמן ליד [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל חמיו]] - והרבי השתתף בה, ואחריה אף [[ניחום אבלים|ניחם]] את בנו, וכן נכנס לאוהל. | בבבוקר יום השבת קודש, [[ו' אדר|ו' אדר ראשון]] [[תשמ"ט]], נפטר הרש"ג. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=355&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט].}}. למחרת התקיימה [[הלווייה|הלווייתו]] ל[[בית העלמין מונטיפיורי]], שם נטמן ליד [[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל חמיו]] - והרבי השתתף בה, ואחריה אף [[ניחום אבלים|ניחם]] את בנו, וכן נכנס לאוהל. | ||
===לאחר פטירתו=== | ===לאחר פטירתו=== | ||
בכל [[שבעה|ימי האבל]] התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של [[תניא]] לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, [[י"ד אדר א']] (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, ב[[התוועדות]] השבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=373&hilite= שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט].}}, והשתתף במעמד הקמת המצבה. | בכל [[שבעה|ימי האבל]] התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של [[תניא]] לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, [[י"ד אדר א']] (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] השבת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=373&hilite= שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט].}}, והשתתף במעמד הקמת המצבה. | ||
בשנת [[תש"נ]] - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי [[מאמר]] לכבוד ה[[יארצייט]]{{הערה|ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.}}. | בשנת [[תש"נ]] - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי [[מאמר]] לכבוד ה[[יארצייט]]{{הערה|ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.}}. | ||
ב[[התוועדות]] יום היארצייט הראשון שחל ב[[שבת]] דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין ה[[גאולה]]. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של [[משיח צדקנו]]. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך [[התוועדות]] לתלמידי התמימים לרגל היארצייט{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=357&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ].}}. | ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] יום היארצייט הראשון שחל ב[[שבת]] דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין ה[[גאולה]]. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של [[משיח צדקנו]]. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך [[התוועדות חסידית|התוועדות]] לתלמידי התמימים לרגל היארצייט{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15990&st=&pgnum=357&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ].}}. | ||
בהתאם להוראת הרבי, נערכה [[התוועדות]] על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן [[משקה]] ל[[התוועדות]] והתייחס לכך{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=331&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א].}}. | בהתאם להוראת הרבי, נערכה [[התוועדות חסידית|התוועדות]] על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן [[משקה]] ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] והתייחס לכך{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=331&hilite= שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א].}}. | ||
בשנת [[תשנ"ב]], לאחר [[שיחה]] שאמר הרבי בליל [[ז' אדר א']] - ירד הרבי למקום [[חלוקת הדולרים]], ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו{{הערת שוליים|1=[http://www.770live.com/en770/sichos.asp?id=5213070B&gif=_64 להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב] {{אודיו}}}}. | בשנת [[תשנ"ב]], לאחר [[שיחה]] שאמר הרבי בליל [[ז' אדר א']] - ירד הרבי למקום [[חלוקת הדולרים]], ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו{{הערת שוליים|1=[http://www.770live.com/en770/sichos.asp?id=5213070B&gif=_64 להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב] {{אודיו}}}}. | ||
גרסה מ־20:49, 24 במאי 2020
| שמריהו גור אריה | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של הרבי | |
| הרש"ג | |
| לידה | א' בכסלו תרנ"ח |
| קרעמנצ'וג | |
| פטירה | ו' באדר א' תשמ"ט |
| ניו יורק | |
| תפקידים נוספים | מנהל רשת ישיבות תומכי תמימים |
הרב שמריהו גוראריה (א' בכסלו תרנ"ח - ו' באדר א' תשמ"ט; מכונה בראשי תיבות הרש"ג), היה חתנו של הרבי הריי"צ, גיסו של הרבי ומנהל רשת ישיבות תומכי תמימים. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת מצרים (שם ביקר יחד עם אדמו"ר הריי"צ).
תולדות חיים
הרב שמריהו גוראריה נולד בעיר קרעמנצ'וג שברוסיה בראש חודש כסלו תרנ"ח לנגיד החסיד הרב מנחם מענדל גוראריה, שהיה מגדולי חסידי הרבי הרש"ב.
למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
בי"ב תמוז תר"פ[2] (שלושה חודשים לאחר הסתלקות הרבי הרש"ב) נערכו קישורי התנאים בינו לבין בת הרבי הריי"צ מרת חנה, ובי"א סיון תרפ"א התקיימה חתונתם ברוסטוב.
מאז נישואיו גר כל השנים סמוך לחמיו הרבי הריי"צ, והחל לעסוק בעסקנות ציבורית. הרש"ג נתמנה על ידי הרבי הריי"צ ל"מנהל פועל" ויושב ראש מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש העולמית, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שנים רבות עד ליומו האחרון.
בעת מאסרו של חמיו הרבי הרי"יץ נטל הרש"ג חלק פעיל בנסיונות ההצלה השונים לשחרורו. הוא הצטרף אליו בעזיבתו את רוסיה לריגה שבלטביה, ומשם לפולין. הרש"ג התלווה לחמיו הרבי הריי"צ בנסיעתו לארץ ישראל בשנת תרפ"ט וביקורו של הרבי בארצות הברית.
כאשר הגיע עם הרבי הרי"יץ לארצות הברית, עבר לגור בקומה השלישית של 770. על פי הוראת הרבי הריי"צ[3] היה הרש"ג מתוועד וחוזר מאמר דא"ח בכל שבת ברעווא דרעווין ב-770.
התקשרותו לרבי
לאחר הסתלקות הרבי הרי"יץ והתחלת נשיאותו של גיסו, הרבי - התקשר בכל נפשו לרבי[4], ובהתוועדויות ישב לצידו. בעת ההקפות של שמחת תורה, בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי עורך את ההקפה על הבימה וספר תורה בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג[5].
בהתוועדות אחרון של פסח תשי"ג אמר הרש"ג לרבי: "אצלי ברור שאתם תוליכו אותנו לקראת משיח! מוסר הנני לכם את כל הכוחות שיש לי בתור החתן המבוגר. אמרתי זאת באוהל, ואומר אני זאת כעת ברבים. רק בתנאי, שתתייחסו אלי כפי שחותננו התייחס אלי"[6].
שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר מאמר כעין שיחה.
כאשר בנו יחידו, שלום דובער גוראריה, גנב את הספרים מספריית ליובאוויטש בשנת תשמ"ה - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו אשתו של הרש"ג ובנו את ביתו.
היתה זו מסירות-נפש מופלאה והתקשרות עצומה לרבי - על אף שהיו אנשים עד אז שחשדו שאין התקשרותו לרבי שלימה, התגלה אז לעין כל רואה שעל אף שרעייתו ובנו עזבוהו בגלל מחלוקתם על הרבי, הוא נשאר לגור בגפו בביתו, מתוך ביטול והתקשרות לרבי.
פטירתו
בסוף ימיו היה הרש"ג חולה וחלוש, והיו תמימים מהישיבה המרכזית ב-770 ששימשו אותו.
בבבוקר יום השבת קודש, ו' אדר ראשון תשמ"ט, נפטר הרש"ג. בהתוועדות באותה שבת התייחס הרבי לפטירתו כשדיבר על אלו שקיבלו כוחות מהרבי (הריי"צ) לנהל את ישיבת תומכי תמימים[7]. למחרת התקיימה הלווייתו לבית העלמין מונטיפיורי, שם נטמן ליד אוהל חמיו - והרבי השתתף בה, ואחריה אף ניחם את בנו, וכן נכנס לאוהל.
לאחר פטירתו
בכל ימי האבל התפלל הרבי בביתו של הרש"ג בקומה השלישית ב-770. כמו כן, הורה להדפיס מהדורה מיוחדת של תניא לעילוי נשמתו, ושההדפסה תסתיים בתוך ימי השבעה. ביום ראשון, י"ד אדר א' (פורים קטן) התקיימה הקמת המצבה על קברו. הרבי התייחס לכך בשיחה יום קודם לכן, בהתוועדות השבת[8], והשתתף במעמד הקמת המצבה.
בשנת תש"נ - לקראת השנה הראשונה לפטירתו - הוציא הרבי מאמר לכבוד היארצייט[9].
בהתוועדות יום היארצייט הראשון שחל בשבת דיבר הרבי באריכות על גיסו הרש"ג וביאר את ההוראה הנלמדת משמו, "שמריהו", ואת הקשר שלה לענין הגאולה. כמו כן ביאר את שם אביו, "מנחם מענדל", שהוא שמו של משיח צדקנו. הרבי הורה להנהלת הישיבה לערוך התוועדות לתלמידי התמימים לרגל היארצייט[10].
בהתאם להוראת הרבי, נערכה התוועדות על ידי ההנהלה בכל שנה ביום היארצייט. הרבי נתן משקה להתוועדות והתייחס לכך[11].
בשנת תשנ"ב, לאחר שיחה שאמר הרבי בליל ז' אדר א' - ירד הרבי למקום חלוקת הדולרים, ושם אמר שיחה מופלאה אודות הרש"ג והלימוד משמו, "שמריהו", שמורה ששימר את כל העניינים. הרבי אמר עוד באותה שיחה כי כל תלמידי תומכי תמימים בכל קצוי תבל הם תלמידיו[12].
משפחתו
- רעייתו, חנה גוראריה - בת הרבי הריי"צ
- בנו יחידו, שלום דובער גוראריה
קישורים חיצוניים
- "כבוד קדושת גיסי אדמו"ר שליט"א" • סקירה מקיפה על הרב גוראריה והתבטלותו לרבי
- גיסא דבי נשיאה מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
- וידאו
- הקמת מצבתו של הרב גוראריה (י"ד באדר א' תשמ"ט)
- הרב גוראריה מקבל 'משקה' מהרבי - י"ג באלול תשמ"ב
- הרבי מתפלל בביתו של הרש"ג
- שיחת הרבי על הרב גוראריה - ליל ז' אדר א' תשנ"ב
- וידאו ממסע ההלוויה והקבורה של הרש"ג בהשתתפות הרבי וחסידים
- תמונות
- הרב גוראריה בציון חותנו, אדמו"ר הריי"צ
- הרב גוראריה בהדלקת נרות חנוכה
- צרור תמונות מהרב גוראריה
- פדיון נפש ששלח הרב גוראריה לרבי - ערב י' בשבט תשל"ד
- הרב גוראריה מבקש מהרבי להוסיף פסוק ב'אתה הראת' - מכתב ששלח לרבי בהושענא רבה תשמ"ב
- גלריית תמונות ממעמד הקמת המצבה על קברו
- הרש"ג ושז"ר
הערות שוליים
- ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
- ↑ שמועות וסיפורים חלק א' ע' 199.
- ↑ בעת קישורי התנאים שלו.
- ↑ מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך בעקבות מקרה אחד התבטל לחלוטין לרבי: כאשר פעם אחת שאל את הרבי מניין הוא בטוח בדעתו בנושא מסויים, והרבי השיב: "כך שמעתי מהרבי באוהל". הרש"ג הסביר כי היה ברור לו שגיסו הרבי איננו משקר ח"ו, ואם הוא אומר שכך שמע - זו אמת. וכיון שהוא עצמו יודע שאינו בדרגה כזו, התקשר לרבי.
- ↑ בשנת תשמ"א, היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מאוד מכך (מפי הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, שבועון בית משיח גליון 1008).
- ↑ מיומן הרב יואל כהן.
- ↑ שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט.
- ↑ שיחת ש"פ תצוה, ערב פורים קטן תשמ"ט.
- ↑ ד"ה כל ישראל תשל"ג, נדפס בספר המאמרים מלוקט חלק ד'.
- ↑ שיחת ש"פ תרומה, ו' אדר תש"נ.
- ↑ ראה שיחת ש"פ תרומה, ב' אדר תנש"א.
- ↑ להאזנה לשיחה מז' אדר ראשון תשנ"ב
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |