אין תקציר עריכה
נרקיס (שיחה | תרומות)
שורה 12: שורה 12:
לימוד 'אליבא דהלכתא' (- מילולית: לפי ההלכה) הוא לימוד מתוך מטרה להגיע להלכה פסוקה. ופירושו שגם כאשר לומדים [[נגלה]], [[גמרא]] ו[[ראשונים]], צריך שתהא מטרה ללמוד את ההלכה הפסוקה כפי שהיא מסוכמת ונפסקת ב[[שולחן ערוך]]. ישנן מסקנות שונות העולות מתוך ה[[פלפול]] בסוגיא, אך כאשר האדם רואה את ההלכה הפסוקה ומשתדל שמסקנותיו הלימודיות יהיו בהתאם, לימודו הוא באופן מיושר ואמיתי יותר.
לימוד 'אליבא דהלכתא' (- מילולית: לפי ההלכה) הוא לימוד מתוך מטרה להגיע להלכה פסוקה. ופירושו שגם כאשר לומדים [[נגלה]], [[גמרא]] ו[[ראשונים]], צריך שתהא מטרה ללמוד את ההלכה הפסוקה כפי שהיא מסוכמת ונפסקת ב[[שולחן ערוך]]. ישנן מסקנות שונות העולות מתוך ה[[פלפול]] בסוגיא, אך כאשר האדם רואה את ההלכה הפסוקה ומשתדל שמסקנותיו הלימודיות יהיו בהתאם, לימודו הוא באופן מיושר ואמיתי יותר.


אדם שהינו [[ירא שמים]] יש לו חשש ומורא מיוחד לכוין להלכה הפסוקה, כדי לכוין ל[[רצון העליון]]. יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, ולכן יש לו הכנעה ו[[רצון]] מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, וביטול ה[[ישות]] וסברותיו הוא, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על ה[[אמת]] ולומר 'טעיתי' ואז הלימוד הוא אחר לגמרי.
אדם שהינו [[ירא שמים]] יש לו חשש ומורא מיוחד לכוין להלכה הפסוקה, כדי לכוין ל[[רצון העליון]]. יש לו חשש מכך שפסיקתו לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, ולכן יש לו הכנעה ו[[רצון]] מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, וביטול ה[[ישות]] וסברותיו הוא, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על ה[[אמת]] ולומר 'טעיתי' ואז הלימוד הוא אחר לגמרי.


==כחו של פסק דין==
==כחו של פסק דין==