יונה מנדלסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל 'יקבי שמשון'|אחר=ערך העוסק בתושב קהילת חב"ד בלוד|ראו=יצחק יונה מנדלזון}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מנהל 'יקבי שמשון'|אחר=ערך העוסק בתושב קהילת חב"ד בלוד|ראו=יצחק יונה מנדלזון}} | ||
הרב '''יונה מנדלסון''' (?-[[י"ח אייר]] [[תשס"ד]]), מנהל 'יקבי שמשון' | הרב '''יונה מנדלסון''' (?-[[י"ח אייר]] [[תשס"ד]]), היה מנהל 'יקבי שמשון'{{הערה|לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'יקבי ירושלים'.}} ואיש צדקה וחסד שזכה ליחס מיוחד מהרבי, וכונה על ידו 'שר המשקים'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לאביו ר' נחמן מנדלסון. | |||
לאחר נישואיו בחודש כסלו [[תש"ז]]{{הערה|החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.}} עם רעייתו מרת ציפורה, בתו של ר' משה שלום שור מחסידי קרלין, שהיתה משפחה ידועה בירושלים שעסקה בייצור ושיווק יינות ומשקאות חריפים{{הערה|באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.}}, קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי{{הערה|יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקבי ארזה, יקבי חכורים, ויקבי ציון.}}, וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם בעיר העתיקה בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד ל{{ה|כותל המערבי}} שהיה אחד מקירותיו של היקב. | לאחר נישואיו בחודש כסלו [[תש"ז]]{{הערה|החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.}} עם רעייתו מרת ציפורה, בתו של ר' משה שלום שור מחסידי קרלין, שהיתה משפחה ידועה בירושלים שעסקה בייצור ושיווק יינות ומשקאות חריפים{{הערה|באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.}}, קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי{{הערה|יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקבי ארזה, יקבי חכורים, ויקבי ציון.}}, וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם בעיר העתיקה בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד ל{{ה|כותל המערבי}} שהיה אחד מקירותיו של היקב. | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' שלמה זלמן מנדלסון | *בנו, ר' שלמה זלמן מנדלסון - מנהל היקב לצד אביו, עד לפטירתו באופן טראגי | ||
*בתו מרת רחל לאה, אשת ר' [[אברהם אלתר הבר]] - מזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], ו[[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ]] | *בתו מרת רחל לאה, אשת ר' [[אברהם אלתר הבר]] - מזכיר [[וועד נחלת הר חב"ד]], ו[[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ]] | ||
גרסה מ־10:19, 8 במאי 2020
הרב יונה מנדלסון (?-י"ח אייר תשס"ד), היה מנהל 'יקבי שמשון'[1] ואיש צדקה וחסד שזכה ליחס מיוחד מהרבי, וכונה על ידו 'שר המשקים'.
תולדות חיים
נולד לאביו ר' נחמן מנדלסון.
לאחר נישואיו בחודש כסלו תש"ז[2] עם רעייתו מרת ציפורה, בתו של ר' משה שלום שור מחסידי קרלין, שהיתה משפחה ידועה בירושלים שעסקה בייצור ושיווק יינות ומשקאות חריפים[3], קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי[4], וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם בעיר העתיקה בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד לכותל המערבי שהיה אחד מקירותיו של היקב.
עם סיום מלחמת העצמאות, הפעיל את היקב בשכונת 'בית ישראל' בעיר.
לאחר מלחמת ששת הימים קבע את ביתו ברובע היהודי, והיה מהמתפללים הקבועים בבית הכנסת צמח צדק, ונודע כאיש צדקה וחסד ובעל הכנסת אורחים, ששמחתו על פניו.
בשנת תשל"ו הועבר היקב לאזור התעשיה 'עטרות', והוא גדל בהתמדה עד שהגיע ליצור של 300,000 בקבוקים בשנה.
תחת הנהלתו זכה היקב ליחס מיוחד מהרבי, אשר כינה אותו "שר המשקים", והורה בצעד חריג ויוצא דופן להנהלת בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש להעניק כשרות ליקב בבעלותו, אף שככלל בית הדין לא מעניק כשרות למוצרים.
נפטר בי"ח אייר, ל"ג בעומר תשס"ד ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.
לאחר פטירתו, נרכש היקב בשנת תשס"ד על ידי איש העסקים עופר גואטה, שהחליף את שמו של היקב ל'יקבי ירושלים' כביטוי לכך שהינו היקב היחיד שנוסד ופועל בירושלים לאורך כל השנים.
משפחתו
- בנו, ר' שלמה זלמן מנדלסון - מנהל היקב לצד אביו, עד לפטירתו באופן טראגי
- בתו מרת רחל לאה, אשת ר' אברהם אלתר הבר - מזכיר וועד נחלת הר חב"ד, ומשפיע בישיבת בית הר"מ
הערות שוליים
- ↑ לאחר פטירתו שונה שמו של היקב ל'יקבי ירושלים'.
- ↑ החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.
- ↑ באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.
- ↑ יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקבי ארזה, יקבי חכורים, ויקבי ציון.