יצחק צבי אייזנבך: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
;בניו | ;בניו | ||
* הרב [[שמעון אייזנבך]], [[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]. | * הרב [[שמעון אייזנבך]], [[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונת השחמון ב[[אילת]]. | ||
* הרב [[מענדל אייזנבך]], כפר חב"ד | * הרב [[מנחם מענדל אייזנבך]], כפר חב"ד. | ||
* הרב [[שלמה גדליה אייזנבך]], גבעת זאב | * הרב [[שלמה גדליה אייזנבך]], גבעת זאב. | ||
* הרב [[משה יהושע אייזנבך]], ביתר עילית | * הרב [[משה יהושע אייזנבך]], ביתר עילית. | ||
;בנותיו | ;בנותיו | ||
* מרת צירה וקסלשטיין ע"ה (נלב"ע [[תשנ"ג]]), אשת הרב אהרן ווקסלשטיין, מחבר 'אבותינו' ו'רבותינו'. | * מרת צירה וקסלשטיין ע"ה (נלב"ע [[תשנ"ג]]), אשת הרב אהרן ווקסלשטיין, מחבר 'אבותינו' ו'רבותינו'. | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
* מרת לאה בוטמן, אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]]. | * מרת לאה בוטמן, אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]]. | ||
;אחיו | ;אחיו | ||
* | * הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] - חבר מערכת ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], בעבר ראש ישיבות [[תומכי תמימים קרית גת]], [[תומכי תמימים בני ברק]] וראש כוללים להוראה ב[[בריסל]] וב[[בואנוס איירס]]. | ||
* | * ר' שלום לייב אייזנבך - מפעילי [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[מונטריאול]]. | ||
* | * ר' אברהם אייזנבך- ירושלים. | ||
אחיותיו: | אחיותיו: | ||
הגב' אהובה רוזנווסר | הגב' אהובה רוזנווסר | ||
הגב | הגב' הניה ברוורמן | ||
הגב' מלכה שיינין | הגב' מלכה שיינין (מפעילי [[יד לאחים]]) | ||
הגב' מרים קוטס | הגב' מרים קוטס | ||
גרסה מ־04:13, 23 ביוני 2020
הרב יצחק צבי אייזנבך (ט' כסלו תרצ"ה-ז' סיון תשע"ד) היה מחנך חסידי ומפעילי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, שנמנה על קהילת חסידי חב"ד בירושלים. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על הרמב"ם, ומלחין הניגון אימתי קאתי מר. שימש בתפקיד הנהלת צאח בירושלים בעקבות הוראת הרבי,. הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות. בשנים האחרנות לחייו ערך את סדרת הספרים "בזאת תבחנו" על הרמב"ם ובהם מבחנים על כל הפרקים של יד החזקה הנלמדים בלימוד הרמב"ם היומי. מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מידי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.
תולדות חייו
הרב יצחק צבי נולד ביום ט' כסלו תרצ"ה לאביו הרב שמעון בן ציון אייזנבך ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו והסתלקותו של אדמו"ר האמצעי שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.
פעילות ציבורית
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.
באסרו חג הסוכות תשי"ט קיבל מברק מהרבי הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש". וכן לאחרונה יצאו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה).
הניגון 'אימתי קא אתי מר'
| ערך מורחב – ניגון אימתי קאתי מר |
בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.
שנותיו האחרונות
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.
כמו כן הוציא לאור סדרת ספרים "בזאת תבחנו" מבחנים עצמיים ללימוד הרמב"ם ובאמצע הכרך הרביעי שהיה אמור להשלים את סדרת הספרים חלה במחלה קשה ממנה לא קם
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על טבילה במקווה טהרה בכל בוקר, תפילה במניין וקיום שאר מצוות. נפטר בז' בסיוון תשע"ד, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.
משפחתו
- בניו
- הרב שמעון אייזנבך, שליח הרבי ורב שכונת השחמון באילת.
- הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד.
- הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב.
- הרב משה יהושע אייזנבך, ביתר עילית.
- בנותיו
- מרת צירה וקסלשטיין ע"ה (נלב"ע תשנ"ג), אשת הרב אהרן ווקסלשטיין, מחבר 'אבותינו' ו'רבותינו'.
- מרת הדסה אורנשטיין, אשת הרב יעקב אורנשטיין משגיח בישיבת תורת אמת ירושלים.
- מרת לאה בוטמן, אשת הרב יוחנן בוטמן שליח הרבי בחדרה.
- אחיו
- הרב חנניה יוסף אייזנבך - חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית, בעבר ראש ישיבות תומכי תמימים קרית גת, תומכי תמימים בני ברק וראש כוללים להוראה בבריסל ובבואנוס איירס.
- ר' שלום לייב אייזנבך - מפעילי צעירי אגודת חב"ד במונטריאול.
- ר' אברהם אייזנבך- ירושלים.
אחיותיו: הגב' אהובה רוזנווסר הגב' הניה ברוורמן הגב' מלכה שיינין (מפעילי יד לאחים) הגב' מרים קוטס
קישורים חיצוניים
- טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן
- תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי, כפר חב"ד תמוז תשע"ו
- מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"אגרות קודש"
- כ"ב תמוז תשט"ז • ו' חשוון תשי"ז • י"ד אלול תשי"ט • י"ג תשרי תש"כ • י"ד טבת תשכ"ב - באתר ספריית ליובאוויטש