הגהות מיימוניות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''הגהות מיימוניות''' הוא מנושאי כלי הרמב"ם החשובים ביותר, שמסכם את דברי הרמב"ם להלכה נכתב על ידי הרב מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר. נולד בערך בשנת 1260 (ה'ך'), והיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל. רבי מאיר נרצח עם כל משפחתו במהלך פרעות רינדפלייש בשנת 1298 (ה'נ"ח).
'''הגהות מיימוניות''' הוא מנושאי כלי הרמב"ם החשובים ביותר, שמסכם את דברי הרמב"ם להלכה.


ב[[רמב"ם מהדורת פרנקל]] מתפארים על נוסח מדוייק נוסף שהם מביאים בהוצאותיהם{{הערה|מעשה ידי הרב דוד דבליצקי, אך ראה  הרב יצחק ישראל פלס לציין לישורון גליון י"ג, שדבריהם אינם נכונים}}.
הספר נכתב על ידי הרב מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג<ref>יחד עם תלמידו וחבירו רבי שמשון בן צדוק.</ref>, שהיה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], ואף היה עמו גם בזמן שהותו במאסר. נולד בערך בשנת ה'ך', והיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל. רבי מאיר נרצח עם כל משפחתו במהלך פרעות רינדפלייש בשנת ה'נ"ח.
 
הספר ערוך בצורה בה מובאת דעתו של ה[[רמב"ם]], ולצידה גם דיעותיהם של חכמי אשכנז ו[[צרפת]], בעלי התוספות, שלעתים רבות חולקים על הרמב"ם.
 
בספר מוזכר רבות המהר"ם מרוטנבורג, רבו של רבי מאיר, לפעמים הוא מוזכר בכינוי 'שיחי'' ולפעמים בכינוי 'זצ"ל', הדבר תלוי עם חלק זה נערך בחייו או אחרי הסתלקותו.
 
הספר הודפס לראשונה בשנת ה'ר"ע בוקשטא, ובשנת ה'רפ"ה בוונציא, הנוסח של וונציא הועתק ב[[רמב"ם מהדורת פרנקל]], אלו מתפארים על נוסח מדוייק נוסף שהם מביאים בהוצאותיהם{{הערה|מעשה ידי הרב דוד דבליצקי, אך ראה  את מאמרו של הרב יצחק ישראל פלס ב'ישורון' גליון י"ג, שדבריהם אינם נכונים.}}.
 
חוץ מה'הגהות' הוסיף רבי מאיר גם ספר בשם 'תשובות מיימוניות', ובו תשובות של חכמי האשכנזים בנושאים הנידונים ברמב"ם.
 
בשיחותיו על הרמב"ם, מציין הרבי רבות לספר ההגהות מיימוניות.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]

גרסה מ־18:01, 7 במאי 2020

הגהות מיימוניות הוא מנושאי כלי הרמב"ם החשובים ביותר, שמסכם את דברי הרמב"ם להלכה.

הספר נכתב על ידי הרב מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג[1], שהיה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, ואף היה עמו גם בזמן שהותו במאסר. נולד בערך בשנת ה'ך', והיה גיסו של רבי מרדכי בן הלל. רבי מאיר נרצח עם כל משפחתו במהלך פרעות רינדפלייש בשנת ה'נ"ח.

הספר ערוך בצורה בה מובאת דעתו של הרמב"ם, ולצידה גם דיעותיהם של חכמי אשכנז וצרפת, בעלי התוספות, שלעתים רבות חולקים על הרמב"ם.

בספר מוזכר רבות המהר"ם מרוטנבורג, רבו של רבי מאיר, לפעמים הוא מוזכר בכינוי 'שיחי ולפעמים בכינוי 'זצ"ל', הדבר תלוי עם חלק זה נערך בחייו או אחרי הסתלקותו.

הספר הודפס לראשונה בשנת ה'ר"ע בוקשטא, ובשנת ה'רפ"ה בוונציא, הנוסח של וונציא הועתק ברמב"ם מהדורת פרנקל, אלו מתפארים על נוסח מדוייק נוסף שהם מביאים בהוצאותיהם[2].

חוץ מה'הגהות' הוסיף רבי מאיר גם ספר בשם 'תשובות מיימוניות', ובו תשובות של חכמי האשכנזים בנושאים הנידונים ברמב"ם.

בשיחותיו על הרמב"ם, מציין הרבי רבות לספר ההגהות מיימוניות.

הערות שוליים

  1. יחד עם תלמידו וחבירו רבי שמשון בן צדוק.
  2. מעשה ידי הרב דוד דבליצקי, אך ראה את מאמרו של הרב יצחק ישראל פלס ב'ישורון' גליון י"ג, שדבריהם אינם נכונים.