אברהם זאב שרפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 37: | שורה 37: | ||
*בנו, הרב [[מרדכי אליעזר שארפשטיין]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]], [[שוחט ובודק]] במקצועו. | *בנו, הרב [[מרדכי אליעזר שארפשטיין]], מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]], [[שוחט ובודק]] במקצועו. | ||
{{מיון רגיל: | {{מיון רגיל:שרפשטיין, אברהם זאב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:שוחטים]] | [[קטגוריה:שוחטים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שרפשטיין]] | [[קטגוריה:משפחת שרפשטיין]] |
גרסה מ־22:45, 8 במאי 2020
הרב אברהם זאב שרפשטיין (?-כ"א כסלו תשי"ד) היה מראשי בית הכנסת 'ליובאוויטשער שול' שבמנהטן, חבר הנהלת גמ"ח שומרי שבת, והשוחט של אדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים
נולד וגדל בליטא בבית ליטאי, ובהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו, אך שנים ספורות לאחר החתונה נפטרה רעייתו הראשונה באופן טראגי.
בעקבות משרת שוחט שהוצעה לו בניו יורק, היגר לארצות הברית יחד עם הילד שנולד לו מרעייתו, והתגורר ב'איסט סייד' שבמנהטן.
על אף האווירה המתירנית ששררה באותם ימים בארצות הברית, היה ידוע כירא שמים גדול, והקפיד לשמור על זקן מלא.
כעבור מספר חודשים מאז שהגיע לניו יורק, נישא בנישואים שניים, ונולדו לו שני ילדים נוספים, אך כעבור זמן קצר נפטרה גם אשתו השניה.
כעבור תקופה נישא בשלישית עם רעייתו מרת אסתר, ילידת ורשה, ונולדו להם שני ילדים נוספים, עזריאל זליג ומרדכי אליעזר (מוט'ל).
משפחתו התגוררה בשכונת איסט-סייד, הוא היה מראשי הקהילה החב"דית באזור כולו, ובמשך מספר שנים אף ניהל את גמ"ח שומרי שבת.
קשריו עם החסידות והרבי[1]
למרות שגדל והתחנך במנהגי ליטא, גיסו שהיה חסיד קאפוסט קירב אותו לחסידות, ועד ששינה את נוסח התפילה, התפילין והפך לחסיד מן המנין.
כאשר הרב עזריאל זליג סלונים ערך מסע לאיסוף כספים בארה"ב בשנים תרפ"ה-תרפ"ו שהה בין היתר גם באיסט סייד, ופגש בבית הכנסת 'ליובאוויטשער שול' את הרב שארפשטיין - שכבר כיהן כפרעזידענט בבית הכנסת - לומד חסידות יחד עם גיסו. בהמשך לכך זכה לקבל מכתב מאדמו"ר הריי"צ בו כתב לו "נודעתי על ידי שאר בשרי הרב זעליג סלאנים שהוא עוסק בחסידות ומרביץ תורה", כשבהמשך המכתב מעודד אותו הרבי ומברך אותו שימשיך להרביץ תורה.
בעקבות מכתב זה שסלל את הדרך להתקרבותו לחב"ד ליובאוויטש, קרא לבנו השני שנולד בשנת תרפ"ט בשם עזריאל זעליג - על שם הרב עזריאל זעליג סלונים שקישר אותו לרבי.
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, בדק את הסכינים של השוחטים המקומיים, ובסופו של דבר בחר לאכול דווקא משחיטתו של הרב שארפשטיין, כשהשיקול העיקרי הוא היראת שמים שלו. בעקבות מפגש בלתי-אמצעי זה עם אדמו"ר הריי"צ, התקרב לחסידות והפך לחסיד נלהב של רבותינו נשיאינו.
מאז פגישתו עם הרבי ושימושו בקודש, הפך ביתו למקום של ליובאוויטש בו התארחו שלוחיו של הרבי לארה"ב (ביניהם גם החסיד הנודע ר' איטשע דער מתמיד שנודע בהחמרותיו הרבות בעניני כשרות). בנוסף שהו בביתו חסידים רבים (ביניהם: ר' שמואל לויטין, ר' שניאור זלמן גוראריה ועוד) בתקופה הראשונה לבואם לארה"ב.
בנוסף היה אוסף כסף עבור הרבי ועבור תומכי תמימים פעם או פעמיים בשנה, ושולח לרבי.
כמו"כ היה קשור לאגו"ח, והיה בין הכותבים בבטאון אגו"ח ארה"ב חב"ד בולעטין.
לאחר שקבע אדמו"ר הריי"צ את דירתו בארה"ב, היה מגיע ממקום מגוריו ב'איסט סייד' שבמנהטן ל770 מידי יום שלישי, בשבתות רבות ומידי יו"ט, כדי לשמוע את שיחותיו ומאמריו של הרבי.
משפחתו
- בנו, הרב עזריאל זליג שרפשטיין - שליח הרבי ומרבני העיר סינסינטי, אוהיו, וחבר ועד רבני ליובאוויטש.
- בנו, הרב מרדכי אליעזר שארפשטיין, מזקני החסידים בקראון הייטס, שוחט ובודק במקצועו.
- ↑ תולדות התמימים בארצות הברית ע' 101 ואילך.