מצוייני צה"ל: הבדלים בין גרסאות בדף
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]] | [[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]] | ||
ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל [[הרבי]] קבוצה של נכי [[צה"ל]], | ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל [[הרבי]] קבוצה של נכי [[צה"ל]], שהיו בדרכם חזרה מתחריות ספורט בטורונטו, ועצרו בדרכם ב[[ניו יורק]], וביקשו להיפגש עם הרבי. הנכים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי [[770]] באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון. | ||
המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב [[איצ'קע גזנבורג]] שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם הנכים שירים חסידיים שונים, אך כאשר נכנס הרבי הוא החל לומר את ה[[שיחה]] ב[[עברית]], לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית היות שהורגל בה. | |||
הרבי דיבר על הכוח המיוחד שניתן לאדם עם מגבלה מסוימת להתגבר עליה, ובפרט כאשר היא נוצרה בעקבות מעשה חסד וגבורה שלו, ובין הדברים אמר להם כי: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו שהוא נכה כי אם שזהוא מראה משהוא נחיתות וירידה כי אם אדרבה צריך להדגיש בזה שהוא משהוא מיוחד ומצוין, ולכן הייתי מציע, כמנהג יהודי גם בעניינים שלכאורה אינם שלו, שישנו השם ותקראו מצוינים בישראל}} | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= | |||
בסוף השיחה, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם של החיילים, חייך אליהם בלבביות ושוחח עימם קצרות, כשהוא נותן לכל אחד מהם שטר של דולר על מנת שייתנו אותו בשליחות מצווה לצדקה. | |||
באותה שנה, גישה זו לא היתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - "[[חשוב טוב יהיה טוב]]". | באותה שנה, גישה זו לא היתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - "[[חשוב טוב יהיה טוב]]". | ||
גרסה מ־10:48, 19 ביולי 2020
בכ"ג מנחם אב תשל"ו (1976), הגיעה לביקור אצל הרבי קבוצה של נכי צה"ל, שהיו בדרכם חזרה מתחריות ספורט בטורונטו, ועצרו בדרכם בניו יורק, וביקשו להיפגש עם הרבי. הנכים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי 770 באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון.
המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב איצ'קע גזנבורג שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם הנכים שירים חסידיים שונים, אך כאשר נכנס הרבי הוא החל לומר את השיחה בעברית, לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית היות שהורגל בה.
הרבי דיבר על הכוח המיוחד שניתן לאדם עם מגבלה מסוימת להתגבר עליה, ובפרט כאשר היא נוצרה בעקבות מעשה חסד וגבורה שלו, ובין הדברים אמר להם כי:
אין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו שהוא נכה כי אם שזהוא מראה משהוא נחיתות וירידה כי אם אדרבה צריך להדגיש בזה שהוא משהוא מיוחד ומצוין, ולכן הייתי מציע, כמנהג יהודי גם בעניינים שלכאורה אינם שלו, שישנו השם ותקראו מצוינים בישראל
בסוף השיחה, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם של החיילים, חייך אליהם בלבביות ושוחח עימם קצרות, כשהוא נותן לכל אחד מהם שטר של דולר על מנת שייתנו אותו בשליחות מצווה לצדקה.
באותה שנה, גישה זו לא היתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - "חשוב טוב יהיה טוב".
היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהיתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי רחמים או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, מזכיריו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, סיפר המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש.
קישורים חיצוניים
- שיחת הרבי ל'מצויינים' - חלק א' חלק ב'
- 'כאן' מבינים: הגיע הזמן לאמץ את גישתו של הרבי
- ניצחון הרוח על החומר, ראיון עם ד"ר אהרן דנצינגר, ממצוייני צה"ל שנכח בפגישה עם הרבי, בתוך הגליון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית jem, שבת פרשת תזריע-מצורע תש"פ
- המסר של הרבי אלינו היה - 'אתם מצויינים, לא נכים!'
, משתתפי הפגישה מספרים עליה מנקודת המבט שלהם - יצחק כהן, המחוות המרגשות של הרבי לחיילי צה"ל, פצועי מלחמת יום כיפור