יחיאל הלפרין (חזן): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
החזן '''יחיאל הלפרין''' (כונה גם '''ר' יחיאל דער חזן''' או '''יחיאל דער משולח'''). | החזן '''יחיאל הלפרין''' (כונה גם '''ר' יחיאל דער חזן''' או '''יחיאל דער משולח'''), היה שליח ציבור בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
יחיאל לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]], קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון ב[[חרקוב]] וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב בערקע וואלף קאזעווניקאוו, קירב את ר' יחיאל לחסידות חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה לה"ק עמ' כז}} והוא הפך לאחד מה[[יושבים]] ('זיצערס') ב[[ליובאוויטש]]. | ==תולדות חיים== | ||
יחיאל לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של [[אדמו"ר הזקן]], קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון ב[[חרקוב]] וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב [[דב זאב קאזווניקוב|בערקע וואלף קאזעווניקאוו]], קירב את ר' יחיאל לחסידות חב"ד{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"ה לה"ק עמ' כז}} והוא הפך לאחד מה[[יושבים]] ('זיצערס') ב[[ליובאוויטש]]. | |||
[[הרבי הריי"צ]] מספר שר' יחיאל הגיע לליובאויטש מייד לאחר פטירת הרבי ה[[מהר"ש]] ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני [[אבילות (מנהגים)|אבילות]]. | [[הרבי הריי"צ]] מספר שר' יחיאל הגיע לליובאויטש מייד לאחר פטירת הרבי ה[[מהר"ש]] ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני [[אבילות (מנהגים)|אבילות]]. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | [[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | ||
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | [[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | |||
גרסה מ־08:42, 21 באפריל 2020
החזן יחיאל הלפרין (כונה גם ר' יחיאל דער חזן או יחיאל דער משולח), היה שליח ציבור בחצרו של אדמו"ר הרש"ב ושד"ר של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
תולדות חיים
יחיאל לא התחנך כיהודי שומר מצוות, אף שסביו היה מחסידיו של אדמו"ר הזקן, קודם חזרתו בתשובה, עבד בתיאטרון בחרקוב וזאת בזכות קולו הערב והנעים. השד"ר הרב בערקע וואלף קאזעווניקאוו, קירב את ר' יחיאל לחסידות חב"ד[1] והוא הפך לאחד מהיושבים ('זיצערס') בליובאוויטש.
הרבי הריי"צ מספר שר' יחיאל הגיע לליובאויטש מייד לאחר פטירת הרבי המהר"ש ולכן בעת הצורך היו שואלים אותו על דיני אבילות.
בשנת האבלות על אדמו"ר המהר"ש שלושת בניו של הרבי היו עושים מנין לבד וקוראים בתורה בעצמם, אך הרבי הרש"ב פחד לקרוא מכיון שצריך לדייק מאד בכל תיבה, ולכן ר' יחיאל היה בוחן אותו כל פעם לפני הקריאה.[2]
ר' יחיאל היה חזן אצל אדמו"ר הרש"ב, ואף הקים בליובאוויטש מקהלה, ובשל כך כונה "ר' יחיאל דער חזן". בו בזמן שימש כשד"ר עבור ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. ר' יחיאל הביא את הניגון "הוא אלוקינו" לליובאוויטש, חיבר אליו את המילים 'הוא אלוקינו' ושר אותו בפני אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. על הניגונים שהלחין נמנים: ניגון כאוהל הנמתח, לפיוט הנאמר ביום כיפור וניגון מכלכל חיים.
בנוסף היה נוסע למקומות שונים כמ"משולח" - העוסק בגיוס תרומות כספיות לישיבת 'תומכי תמימים'.
הערות שוליים
- ↑ ספר השיחות תש"ה לה"ק עמ' כז
- ↑ ספה"ש תש"ד לה"ק עמ' קמז