יואל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 105 בתים ,  17 באפריל 2020
אין תקציר עריכה
(אם כבר...)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ: יואל כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן]]
[[קובץ: יואל כהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יואל כהן]]
הרב '''יואל כהן''' (יליד שנת [[תר"צ]]), נודע כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומכהן כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. הרב כהן מפורסם כאחד המשפיעים היותר בולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.
הרב '''יואל כהן''' (יליד שנת [[תר"צ]]), נודע כה[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] וכיהן כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. הרב כהן מפורסם כאחד המשפיעים היותר בולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 63: שורה 63:


===משפיע ומחנך===
===משפיע ומחנך===
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב 770.  
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770.  


[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|thumb|left|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
[[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|200px|thumb|left|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]]
ר' יואל משמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] (בשנים האחרונות הצהיר שאינו כבר בהנהלת הישיבה{{מקור|}}, אך עדיין ממשיך למסור שיעורים ב-[[770]] ולהתוועד עם בחורי ה'קבוצה' {{הערת שוליים|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נוהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה ומחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). הדגש בהתוועדויות שעורך בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) הוא בצורך להתקשרות ל[[רבי]].
ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] (בשנות העי"ן הצהיר שאינו כבר בהנהלת הישיבה{{מקור|}}, אך עדיין המשיך למסור שיעורים ב-[[770]] ולהתוועד עם בחורי ה'קבוצה' {{הערת שוליים|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נוהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה ומחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). הדגש בהתוועדויות שעורך בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) הוא בצורך להתקשרות ל[[רבי]].


במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרת התקרבו אלפי לחסידות חב"ד.
במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד.


מוסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].  
מוסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]].  


בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: ר' שלמה זרחי (משפיע וחבר הנהלה ב770), ר' נחמן שפירא (ממשפיעי אהלי תורה), ר' מיילך צוויבל (מראשי ישיבת תו"ת מוריסטון), ועוד רבים.
בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב מיילך צוויבל (מראשי ישיבת תומכי תמימים מוריסטון), ועוד.
 
בין מקורביו המפורסמים הם ר' [[מענדל וכטר]] ותלמידיו.


במסגרת זו מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעתים יוצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]].
במסגרת זו מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעתים יוצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]].
שורה 81: שורה 79:
ר' יואל נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא, את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש, וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, מרבה לנגן, ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.
ר' יואל נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא, את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש, וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת לביתו, מרבה לנגן, ולדייק בניגונים, ואף פעמים שמלמד ניגונים בלתי מפורסמים.


בכל התוועדיות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על ההבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.{{ש}}
בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}.{{ש}}
בשנות הי' הרבי התלונן, שאין סדר בניגונים בהתוועדיות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדיות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.
בשנות היו"ד הרבי התלונן, שאין סדר בניגונים בהתוועדיות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדיות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.


===סיפורי חסידים===
===סיפורי חסידים===
שורה 99: שורה 97:


== ספריו ==
== ספריו ==
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]]9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
* '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]].
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי הרב [[מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}.
* ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי כמה ו[[מנחם מענדל ברוד|כמה]] [[משה מרינובסקי|אברכים]], יצא לאור ב[[תשס"ה]]. על ידי הרב [[מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}.
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות.
* '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות.