צמצום הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(בתהליך עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''צמצום''' הוא | ה'''צמצום''' הוא המקור הראשון להתהוות של העולמות, שהקב"ה כביכול צמצם ב[[אור אין סוף]] והותיר מקום פנוי שבו יוכלו להתהוות העולמות. מבואר כי עם היה נברא העולם בבחינת עילה ועילול, לא היה יכול להיות התהוות עולמות בעלי גבול, ולכן הוצרך להיות צמצום ב[[אור אין סוף]] שלאחר יוכלו לההוות בחינת עולמות נפרדים ומוגבלים. | ||
בפרטי ענין הצמצום מבואר ש[[אור אין סוף]] הוכלל במאור, להיות רק בכח ולא בפועל. במקום הפנוי שלאחר הצמצום נותר [[רשימו]] של [[מלכות דאין סוף]], ומן רשימו זה נמשכו ה[[קו]] וה[[חוט]], ומשם שורש ה[[אור מקיף]] וה[[אור פנימי]]. | |||
ענין הצמצום מוזכר בשם זה לראשונה בכתבי ה[[אריז"ל]], ובדורות הקודמים נחלקו בשאלה האם יש להבין אותו כפשוט או לא כפשוטו. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי ענין הצמצום הוא שלא כפשוטו, שאין צמצום מוחלט ב[[אור אין סוף]], וגם בדרגות הנסתרות והנמוכות ביותר יש הארת אלוקות. | |||
==עניין הצמצום== | ==עניין הצמצום== | ||
עניין ה[[צמצום]] היה ב[[אור אין סוף]], שהאור נכלל במאור. ועניינו, כי לפי שאין העולמות יכולים לקבל גילוי [[אור אין סוף]] כמו שהוא בעצמותו, והיו בטלים במציאות ממש, לכך צמצם האור שיוכלל במאור (להיות רק בכח ולא בפועל) ויתעלם בו שלא יהיה גילוי האור רק המאור. ב[[מאור]] שהוא אין סוף עצמו לא שייך צמצום ולא העלם, ואדרבה המאור הוא בהתגלות, ולכן אפילו תנוקות יודעים שיש שם אלוה מצוי, אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה. ואף שאין בהם גילוי האור, מכל מקום המאור עצמו נמצא למטה כמו למעלה. | עניין ה[[צמצום]] היה ב[[אור אין סוף]], שהאור נכלל במאור. ועניינו, כי לפי שאין העולמות יכולים לקבל גילוי [[אור אין סוף]] כמו שהוא בעצמותו, והיו בטלים במציאות ממש, לכך צמצם האור שיוכלל במאור (להיות רק בכח ולא בפועל) ויתעלם בו שלא יהיה גילוי האור רק המאור. ב[[מאור]] שהוא אין סוף עצמו לא שייך צמצום ולא העלם, ואדרבה המאור הוא בהתגלות, ולכן אפילו תנוקות יודעים שיש שם אלוה מצוי, אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה. ואף שאין בהם גילוי האור, מכל מקום המאור עצמו נמצא למטה כמו למעלה. | ||
בשפה פשוטה, הכוונה היא שבבריאת העולם הקב"ה היה מלא את כל העולמות, ומאחר והבורא הינו בלתי בעל גבול לחלוטין, על-כן צמצם עצמו כביכול הבורא בכדי שיוכל להיברא ממנו עולם מוגבל. | |||
==ביאור הצמצום על פי חסידות== | ==ביאור הצמצום על פי חסידות== | ||
בחסידות ניתנו כמה משלים כל מנת להסביר את ענין הצמצום. אחד המשלים הוא כמשל אור ושכל עמוק שבעצמות המשפיע, שכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו, ולא ישאר ממנו רק בחינת רושם כנקודה אחת מכל העומק והרוחב. | בחסידות ניתנו כמה משלים כל מנת להסביר את ענין הצמצום. אחד המשלים הוא כמשל אור ושכל עמוק שבעצמות המשפיע, שכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו, ולא ישאר ממנו רק בחינת רושם כנקודה אחת מכל העומק והרוחב. | ||
==הצמצום | ==פרטי ענין הצמצום== | ||
[[אור אין סוף]] שלפני הצמצום היה בבחינת "הוא ושמו לבדו" שהיה לפני בריאת העולם, שאור אין סוף היה מאוחד עם ה[[מאור]]. | |||
לאחר הצמצום של [[אור אין סוף]] נוצר ה[[רשימו]] וממנו נמשך ה[[קו]]. אור הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו אך הרשימו היא בחינה כוללת לכל העולמות. | לאחר הצמצום של [[אור אין סוף]] נוצר ה[[רשימו]] וממנו נמשך ה[[קו]]. אור הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו אך הרשימו היא בחינה כוללת לכל העולמות. | ||
גרסה מ־03:38, 16 בספטמבר 2009
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
הצמצום הוא המקור הראשון להתהוות של העולמות, שהקב"ה כביכול צמצם באור אין סוף והותיר מקום פנוי שבו יוכלו להתהוות העולמות. מבואר כי עם היה נברא העולם בבחינת עילה ועילול, לא היה יכול להיות התהוות עולמות בעלי גבול, ולכן הוצרך להיות צמצום באור אין סוף שלאחר יוכלו לההוות בחינת עולמות נפרדים ומוגבלים.
בפרטי ענין הצמצום מבואר שאור אין סוף הוכלל במאור, להיות רק בכח ולא בפועל. במקום הפנוי שלאחר הצמצום נותר רשימו של מלכות דאין סוף, ומן רשימו זה נמשכו הקו והחוט, ומשם שורש האור מקיף והאור פנימי.
ענין הצמצום מוזכר בשם זה לראשונה בכתבי האריז"ל, ובדורות הקודמים נחלקו בשאלה האם יש להבין אותו כפשוט או לא כפשוטו. בתורת החסידות מוסבר כי ענין הצמצום הוא שלא כפשוטו, שאין צמצום מוחלט באור אין סוף, וגם בדרגות הנסתרות והנמוכות ביותר יש הארת אלוקות.
עניין הצמצום
עניין הצמצום היה באור אין סוף, שהאור נכלל במאור. ועניינו, כי לפי שאין העולמות יכולים לקבל גילוי אור אין סוף כמו שהוא בעצמותו, והיו בטלים במציאות ממש, לכך צמצם האור שיוכלל במאור (להיות רק בכח ולא בפועל) ויתעלם בו שלא יהיה גילוי האור רק המאור. במאור שהוא אין סוף עצמו לא שייך צמצום ולא העלם, ואדרבה המאור הוא בהתגלות, ולכן אפילו תנוקות יודעים שיש שם אלוה מצוי, אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה. ואף שאין בהם גילוי האור, מכל מקום המאור עצמו נמצא למטה כמו למעלה.
בשפה פשוטה, הכוונה היא שבבריאת העולם הקב"ה היה מלא את כל העולמות, ומאחר והבורא הינו בלתי בעל גבול לחלוטין, על-כן צמצם עצמו כביכול הבורא בכדי שיוכל להיברא ממנו עולם מוגבל.
ביאור הצמצום על פי חסידות
בחסידות ניתנו כמה משלים כל מנת להסביר את ענין הצמצום. אחד המשלים הוא כמשל אור ושכל עמוק שבעצמות המשפיע, שכדי שיומשך ממנו למקבל הבלתי ערך אליו הוצרך המשפיע להעלים בעצמו כל עומק השגתו, ולא ישאר ממנו רק בחינת רושם כנקודה אחת מכל העומק והרוחב.
פרטי ענין הצמצום
אור אין סוף שלפני הצמצום היה בבחינת "הוא ושמו לבדו" שהיה לפני בריאת העולם, שאור אין סוף היה מאוחד עם המאור.
לאחר הצמצום של אור אין סוף נוצר הרשימו וממנו נמשך הקו. אור הקו מאיר בכל עולם לפי ערכו אך הרשימו היא בחינה כוללת לכל העולמות.
אור העיגול ואור הקו הם שורשם של אור הסובב ואור הממלא.
צמצום כפשוטו או לא כפשוטו
על הביטוי "צמצם את עצמו" בכתבי האריז"ל ישנו ויכוח בעולם היהודי ובאופן כללי קיימים בפירוש מילים אלה ארבע שיטות מרכזיות.
הויכוח נסוב בעיקר סביב הקביעה אם ה"צמום כפשוטו" או "לא כפשוטו". שיטת חב"ד היא אשר הצמצום אינו כפשוטו, וגם הוא רק באור אין-סוף בדרגה האחרונה שלפני הצמצום.
פירוש קביעה זו היא, שהקב"ה נמצא בעולם הזה הגשמי בדיוק כמו לפני הבריאה ולפני הצמצום, אלא שהסתיר את הראיה באלקות, וגרם שהבריאה תסתיר על האלוקות שבה וזאת בכדי שתוכל להתקיים כבריאה גשמית מוגבלת.