הבדלים בין גרסאות בדף "חומש תורה תמימה"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (ניסוח) |
(תיקון ניסוח) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==ביקורת== | ==ביקורת== | ||
| − | סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי חז"ל. כשלטענת המבקרים הם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים. | + | סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי חז"ל. כשלטענת המבקרים הם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים. ישנם הטוענים כי המחבר השתייך ל[[תנועת ההשכלה]], ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז"ל. |
| − | + | במאמרו של [[יהושע מונדשיין]], חוקר חב"די, נאספו ראיות לסילופים בפירוש "תורה תמימה", ולאי-אמינותו של המחבר אף בספרו "מקור ברוך", בסיפוריו אודות חסידי חב"ד בכלל ואדמו"ר הצמח-צדק בפרט.{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=785 "מקור ברוך" – מקור הכזבים, [[יהושע מונדשיין]], י"ד באלול תשס"ו] {{שטורעם}}}} במאמר תגובה מאת איתם הנקין,{{הערה|חוקר לא חסידי, צאצא תלמידו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן", אביו של ה"מקור ברוך".}} נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"{{הערה|רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן".}} עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטיגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של מונדשיין, לבין שיטתם של רבותינו נשיאינו, שראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.{{הערה|ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך', {{היברובוקס דף|איתם הנקין|עלוני ממרא גיליון מספר 123|49203|חורף תשע"א, ישיבת ניר, קרית-ארבע|189}}}}. | |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרות תורנית]] | [[קטגוריה:ספרות תורנית]] | ||
גרסה מ־16:14, 14 ביולי 2020
חומש תורה תמימה, הוא לקט של מאמרי חז"ל על פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, עם פירוש פרי יצירתו על מאמרי חז"ל שליקט על פסוקי החומש.
תוכן עניינים
היחס של רבותינו נשיאינו
השימוש בחומש
אדמו"ר הריי"צ השתמש וכן הרבי משתמש בספר בשעת קריאת התורה. סביב שימושם בחומש התעורר פולמוס נרחב האם זה בגלל סיבות טכניות, או בשל הפירוש שערך הרב אפשטיין.
רוב החוקרים, טוענים שהסיבה לכך הייתה בשל חלוקת העליות לקרואים כפי מנהג חב"ד[1], ולא מכיון שהגרסאות בניקוד ובטעמי המקרא שבחומש זה מדוייקות יותר, כשאחת ההוכחות לכך היא שהרבי השתמש בחומש זה רק בשעת קריאת התורה, ולא בשעת ההתוועדות, אז השתמש בחומש מקראות גדולות בהוצאת 'חורב'.
טענות נוספות שהועלו, היו שהשימוש של הרבי בחומש היה בגלל התקשרותו לאדמו"ר הריי"צ שהשתמש בחומש זה, או בגלל עבודת הליקוט של מאמרי חז"ל, שמופיעים בסמיכות לפסוקים ומאפשרים עיון בדברי חז"ל תוך כדי הקריאה[2].
לעומת זאת, הרבי הפנה בכמה מקומות גם להערות של המחבר[3] כך שניתן לראות שהרבי משתמש גם בהערות המחבר.
הוראה ללמוד מתוך החומש
בשנת תשמ"ט הורה הרבי לחסידים ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות תרומה-פקודי) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה תמימה' (או מתוך חומש תורה שלימה) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר[4].
גם לפירושים שכתב המחבר על מאמרי חז"ל שליקט, מציין הרבי בכתביו[5].
חלוקת החומש כפרס
למרות שהרבי לא נמנע מלהשתמש בחומש זה, ואף ציינו כדוגמא לפירוש שבו ניתן לקיים את הוראתו האמורה - יש המספרים כי כאשר חילקו את הספר בחלוקת פרסים באחד ממוסדות חב"ד, ביקש הרבי להוציא את הספר מרשימת הספרים המחולקים[דרוש מקור][6].
ביקורת
סביב המחבר ופירושו נמתחה ביקורת המתמקדת בעיקר בחוסר הדיוק שבליקוט מאמרי חז"ל. כשלטענת המבקרים הם מועתקים בספרו עם שיבושים רבים שלעיתים גורמים לשינוי מהותי בהבנת הדברים. ישנם הטוענים כי המחבר השתייך לתנועת ההשכלה, ושבפירושו הכניס במכוון סילופים בדברי חז"ל.
במאמרו של יהושע מונדשיין, חוקר חב"די, נאספו ראיות לסילופים בפירוש "תורה תמימה", ולאי-אמינותו של המחבר אף בספרו "מקור ברוך", בסיפוריו אודות חסידי חב"ד בכלל ואדמו"ר הצמח-צדק בפרט.[7] במאמר תגובה מאת איתם הנקין,[8] נטען לאמינות סיפור מפגש אביו של בעל ה"מקור ברוך"[9] עם אדמו"ר הצמח-צדק, וכי על אף הבעיות בחיבוריו של המחבר לא ניתן לפסול אותם באופן קטיגורי, אלא יש לבור בהם את המוץ מן התבן. כראיה לשיטתו אודות אמינות המחבר, טוען החוקר שישנה אי-הלימה בין אי-אמינות מוחלטת, כזו הנטענת במאמרו של מונדשיין, לבין שיטתם של רבותינו נשיאינו, שראו בספרו האחר של המחבר, פירוש "תורה תמימה", ספר שראוי להגות בו.[10].
הערות שוליים
- ↑ הרב שלום בער בוטמן במדור 'בירורי הלכה ומנהג' בשבועון התקשרות.
- ↑ הסימוכין לחוקרים המצדדים בטענה זו הינם דברי הרבי בספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 252, שיש ללמוד את פירושי חז"ל בתורה שבעל פה על פסוקי מלאכת המשכן בתורה שבכתב מכיון ש"תורה בפירושה ניתנה", כשהרבי הציע במפורש את הלימוד מתוך חומש זה. ראו את דברי הרב ברוך דב לשס במדור 'בירורי הלכה ומנהג' בשבועון התקשרות.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ב עמוד 250, ועוד.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמוד 253 הערה 95
- ↑ ראה אגרות קודש כרך ו' אגרת א'תשמ״ב, כרך ט״ז אגרת ו'פ״ד, כרך י״ח אגרת ז'כ״א, כרך כ״ח אגרת י'תתמ״ז. ליקוטי שיחות כרך ל״ב, הוספות עמ' 250.
- ↑ ישנם המקשרים זאת לביקורת שהתעוררה על הפירוש שבחומש זה, ראה בהמשך הערך
- ↑ "מקור ברוך" – מקור הכזבים, יהושע מונדשיין, י"ד באלול תשס"ו
- ↑ חוקר לא חסידי, צאצא תלמידו של רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן", אביו של ה"מקור ברוך".
- ↑ רבי יחיאל מיכל עפשטיין, בעל "ערוך השולחן".
- ↑ ר' יחיאל מיכל עפשטיין ו'הצמח צדק' בעדשת הספר 'מקור ברוך', תבנית:היברובוקס דף
