אליעזר שלמה שיק – הבדלי גרסאות

כך נהוג לכתוב בחב"דפדיה
שורה 7: שורה 7:
נולד בירושלים, בנם של הרב מנחם זאב ומלכה שיק, שעלו ל[[ארץ ישראל]] מהונגריה בתחילת מלחמת העולם השנייה. בילדותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים". לאחר מכן עבר יחד עם משפחתו לארצות הברית. למד בישיבתו של האדמו"ר מקאשוי ולאחר מכן למד במשך חמש שנים בישיבת תפארת ירושלים של הרב [[משה פיינשטיין]].
נולד בירושלים, בנם של הרב מנחם זאב ומלכה שיק, שעלו ל[[ארץ ישראל]] מהונגריה בתחילת מלחמת העולם השנייה. בילדותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים". לאחר מכן עבר יחד עם משפחתו לארצות הברית. למד בישיבתו של האדמו"ר מקאשוי ולאחר מכן למד במשך חמש שנים בישיבת תפארת ירושלים של הרב [[משה פיינשטיין]].


בחורף [[תשי"ז]], בהיותו כבן 16, הוא נתקל לראשונה בספר "משיבת נפש" שלוקט על ידי רבי אלתר מטעפליק מכתביהם של הרה"ק רבי נחמן מברסלב ותלמידו הרה"ק רבי נתן מברסלב, ומאז התקרב לחסידות ברסלב.
בחורף [[תשי"ז]], בהיותו כבן 16, הוא נתקל לראשונה בספר "משיבת נפש" שלוקט על ידי הרב אלתר מטעפליק מכתביהם של רבי נחמן מברסלב ורבי נתן מברסלב, ומאז התקרב לחסידות ברסלב.


בשבט [[תשכ"ב]] [[נישואין|נשא]] את בת רבי אשר ישעיה הלוי רוטנברג, האדמו"ר מקאסאן. את חופתו ערך הרב משה פיינשטיין.
בשבט [[תשכ"ב]] [[נישואין|נשא]] את בת רבי אשר ישעיה הלוי רוטנברג, האדמו"ר מקאסאן. את חופתו ערך הרב משה פיינשטיין.
שורה 17: שורה 17:
הרב שיק סייע בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק, והוא מסר שם שיעור שבועי.
הרב שיק סייע בהקמת בית מדרש של חסידי ברסלב בשדרה ה-16 בשכונת בורו פארק, והוא מסר שם שיעור שבועי.


בשנת [[תשכ"ו]] (1966) נסע בפעם הראשונה לקברו של רבי נחמן באומן. בנסיעתו עבר דרך ארץ ישראל ונפגש לראשונה עם חסידי ברסלב חשובים כמו רבי שמואל הורוביץ ורבי לוי יצחק בנדר.
בשנת [[תשכ"ו]] (1966) נסע בפעם הראשונה לקברו של רבי נחמן באומן. בנסיעתו עבר דרך ארץ ישראל ונפגש לראשונה עם חסידי ברסלב חשובים כמו הרב שמואל הורוביץ והרב לוי יצחק בנדר.


בתחילת שנת [[תשל"ז]] הקים בית מדרש עצמאי בשדרה התשיעית בבורו פארק, בשם "היכל הקודש – חסידי ברסלב". בין מקורביו אז היו גם רבי [[יצחק מאיר מורגנשטרן]], הרב חיים קרמר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב אליהו גודלבסקי ועוד.
בתחילת שנת [[תשל"ז]] הקים בית מדרש עצמאי בשדרה התשיעית בבורו פארק, בשם "היכל הקודש – חסידי ברסלב". בין מקורביו אז היו גם רבי [[יצחק מאיר מורגנשטרן]], הרב חיים קרמר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב אליהו גודלבסקי ועוד.