ליקוטי אמרים - פרק א' – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
Mdafula (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}
  |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים כללי}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק א'''' הוא הפרק הראשון של [[ספר התניא]].
'''פרק א - שתי נפשות'''


==הקדמה==
==הקדמה==
{{ציטוט צף|ה[[צמח צדק]] סיפר אשר, ב[[ראש השנה]] הראשונה לחייו - שנת [[תק"נ]] - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי [[צדיק]] וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא|[[תבנית:היום יום/ו' אדר ב'|היום יום, ו' אדר ב']]}}
{{ציטוט צף|ה[[צמח צדק]] סיפר אשר, ב[[ראש השנה]] הראשונה לחייו - שנת [[תק"נ]] - אמר רבינו הגדול דרוש "משביעין אותו תהי [[צדיק]] וכו'", והוא הוא שלשת פרקים הראשונים של ספר התניא|[[תבנית:היום יום/ו' אדר ב'|היום יום, ו' אדר ב']]}}
התניא נפתח בהוכחה, ש[[בינוני]] הוא אדם '''שאין בו עוונות כלל:''' לא עבר מעולם על מצוות לא תעשה, אפילו פעם אחת בחייו לא ביטל מצוות עשה, נזהר כל ימיו בכל איסורי דרבנן, ולא ביטל תורה אפילו רגע אחד בחייו.
התניא נפתח בהוכחה, ש[[בינוני]] הוא אדם '''שאין בו עוונות''' כלל: לא עבר מעולם על מצוות לא תעשה, אפילו פעם אחת בחייו לא ביטל מצוות עשה, נזהר כל ימיו בכל איסורי דרבנן, ולא ביטל תורה אפילו רגע אחד בחייו.


וכיצד דרגא זו '''שייכת וקרובה מאד לכל אחד?'''
וכיצד דרגא זו שייכת '''וקרובה מאד''' לכל אחד?
הדבר יובן לאחר הקדמת הביאור לנאמר בכתבי האר"י ז"ל, שלכל יהודי יש שתי נפשות:
הדבר יובן לאחר הקדמת הביאור לנאמר בכתבי האר"י ז"ל, שלכל יהודי יש שתי נפשות:


==טקסט==
==טקסט==
{{פרק תניא|פרק=א|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א'}}}}
{{פרק תניא|פרק=א|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק א'}}}}
==סיכום==
כדי להבין איך '''קרוב מאד'' לכל יהודי לקיים את כל התורה והמצוות, בלי להכשל לעולם בשום עבירה (ועוד מתוך חיות ורגש פנימיים) שומא עלינו להבין את מבנה הנפש וכוחותיה. המושכל הראשון שיש לדעת הוא, שנפש היהודי אינה אחת אלא שתיים. בשלושה עשר הפרקים הבאים יבואר עניין זה בפרטיות ובהרחבה.


== הערות הרבי בפרק ==
== הערות הרבי בפרק ==
שורה 30: שורה 33:
ולפי הקס"ד בתניא, דצדיק היינו שמרובין זכויותיו, קשה דהרי רבה בעצמו וכן אביי ששמשו ונתגדל אצלו ידעו שלא פסק פומא מגירסיה, אם כן איך אמר לו רבה תירוץ שיודע הוא בנפשו כו' - מה שראו הוא וגם אביי הפכו במוחש. ומה שלא כתב זה [[אדמו"ר הזקן]] בפירוש, יש לומר: א) מפני שאין הגירסא הנ"ל מוחלטת. ב) מפני שסוף סוף זהו הקושיא דלקמן: איך טעה רבה בעצמו כו'. - ומחוורתא כבתרייתא.
ולפי הקס"ד בתניא, דצדיק היינו שמרובין זכויותיו, קשה דהרי רבה בעצמו וכן אביי ששמשו ונתגדל אצלו ידעו שלא פסק פומא מגירסיה, אם כן איך אמר לו רבה תירוץ שיודע הוא בנפשו כו' - מה שראו הוא וגם אביי הפכו במוחש. ומה שלא כתב זה [[אדמו"ר הזקן]] בפירוש, יש לומר: א) מפני שאין הגירסא הנ"ל מוחלטת. ב) מפני שסוף סוף זהו הקושיא דלקמן: איך טעה רבה בעצמו כו'. - ומחוורתא כבתרייתא.


==סיכום==
כדי להבין איך '''קרוב מאד'' לכל יהודי לקיים את כל התורה והמצוות, בלי להכשל לעולם בשום עבירה (ועוד מתוך חיות ורגש פנימיים) שומא עלינו להבין את מבנה הנפש וכוחותיה. המושכל הראשון שיש לדעת הוא, שנפש היהודי אינה אחת אלא שתיים. ב13 הפרקים הבאים יבואר עניין זה בפרטיות ובהרחבה.
==צילום דפוס התניא==
==צילום דפוס התניא==
<gallery widths="250px" heights="300px">
<gallery widths="250px" heights="300px">