האוכלוסיה החב"דית: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
===ארצות הברית=== | ===ארצות הברית=== | ||
*'''[[קראון הייטס]]''' - | *'''[[קראון הייטס]]''' - 4,000. | ||
*'''בורו פארק''' - 250. | *'''בורו פארק''' - 250. | ||
*'''מונסי''' - 200. | *'''מונסי''' - 200. | ||
*'''פיטסבורג''' - 100 | *'''פיטסבורג''' - 100 | ||
*'''פלורידה''' - | *'''פלורידה''' - 800 | ||
*''' דיטרויט''' - 100 | *''' דיטרויט''' - 100 | ||
*'''שיקגו''' - 100 | *'''שיקגו''' - 100 | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
===[[קנדה]]=== | ===[[קנדה]]=== | ||
*'''[[מונטריאול]]''' - | *'''[[מונטריאול]]''' - 700. | ||
*'''[[טורונטו]]''' - 400. | *'''[[טורונטו]]''' - 400. | ||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
===אנגליה=== | ===אנגליה=== | ||
*'''[[לונדון]]''' - | *'''[[לונדון]]''' - 700. | ||
*'''[[מנצ'סטר]]''' - | *'''[[מנצ'סטר]]''' - 100. | ||
===איטליה=== | ===איטליה=== | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
*'''[[אודסה]]''' - 50. | *'''[[אודסה]]''' - 50. | ||
*'''דונייצק''' - 50. | *'''דונייצק''' - 50. | ||
*'''[[דנייפרפטרובסק]]''' - | *'''[[דנייפרפטרובסק]]''' - 150. | ||
===דרום אפריקה=== | ===דרום אפריקה=== | ||
*'''[[יוהנסבורג]]''' - | *'''[[יוהנסבורג]]''' - 600. | ||
*'''קייפטאון''' - 20. | *'''קייפטאון''' - 20. | ||
===[[ארץ ישראל]]=== | ===[[ארץ ישראל]]=== | ||
*'''[[אור יהודה]]''' - 50. | *'''[[אור יהודה]]''' - 50. | ||
*'''[[אלעד]]''' - | *'''[[אלעד]]''' - 300. | ||
*'''[[באר שבע]]''' - 130. | *'''[[באר שבע]]''' - 130. | ||
*'''[[בית שאן]]''' - 25. | *'''[[בית שאן]]''' - 25. | ||
*'''[[בית שמש]]''' - | *'''[[בית שמש]]''' - 300. | ||
*'''[[ביתר]]''' - | *'''[[ביתר עילית]]''' - 700. | ||
*'''[[בני ברק]]''' - 300. | *'''[[בני ברק]]''' - 300. | ||
*'''[[ברקת]]''' - 60. | *'''[[ברקת]]''' - 60. | ||
| שורה 148: | שורה 148: | ||
*'''[[כפר סבא]]''' - 50. | *'''[[כפר סבא]]''' - 50. | ||
*'''[[לוד]]''' - 800. | *'''[[לוד]]''' - 800. | ||
*'''[[מגדל העמק]]''' - | *'''[[מגדל העמק]]''' - 200. | ||
*'''[[נהריה]]''' - 30. | *'''[[נהריה]]''' - 30. | ||
*'''[[נצרת עלית]]'''- 100. | *'''[[נצרת עלית]]'''- 100. | ||
| שורה 155: | שורה 155: | ||
*'''[[עפולה]]''' - 100. | *'''[[עפולה]]''' - 100. | ||
*'''[[פתח תקוה]]''' - 200. | *'''[[פתח תקוה]]''' - 200. | ||
*'''[[צפת]]''' - | *'''[[צפת]]''' - 800. | ||
*'''[[קריית אתא]]''' - 100. | *'''[[קריית אתא]]''' - 100. | ||
*'''[[קריית ביאליק]]''' - 50. | *'''[[קריית ביאליק]]''' - 50. | ||
| שורה 165: | שורה 165: | ||
*'''[[קריית שמואל]]''' - 150. | *'''[[קריית שמואל]]''' - 150. | ||
*'''[[ראש פינה]]''' - 20. | *'''[[ראש פינה]]''' - 20. | ||
*'''[[ראשון לציון]]''' - | *'''[[ראשון לציון]]''' - 200. | ||
*'''[[רחובות]]''' - | *'''[[רחובות]]''' - 700. | ||
*'''[[רעננה]]''' - 50. | |||
*'''[[תל אביב]]''' - 100. | *'''[[תל אביב]]''' - 100. | ||
*'''[[רמת אביב]]'''- 80. | *'''[[רמת אביב]]'''- 80. | ||
גרסה מ־23:48, 3 במאי 2020
האוכלוסיה החב"דית ידעה לאורך ההיסטוריה עליות ומורדות שהושפעו מהתפצלויות לענפים שונים, דיכוי והגליה המוניים, ועוד.
בדור השביעי של החסידות, עם עלותו של הרבי על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של בעלי תשובה רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל.
ההערכה כיום לגבי מספרם של חסידי חב"ד ברחבי העולם עומדת על כ-20,000 משפחות שרואות עצמם כחסידי חב"ד ומחנכות את ילדיהם במוסדות חב"ד, כאשר עוד אלפים נוספים רבים נוהגים באופן חלקי במנהגי חב"ד והוגים מעת-לעת בתורתו של הרבי, ואף רואים את עצמם כמקורבים וקשורים לחסידות חב"ד ברמה מסויימת, מה שמקשה על הגדרה מדוייקת בנוגע להיקף האוכלוסיה החב"דית.
השפעת הכח החב"די חורגת הרבה מעבר לחלקו ביחס לאוכלוסיה הכללית, דבר הבא לידי ביטוי במוטיבים רבים דוגמת כח השפעתם על הבחירות המונציפליות, ההיחשפות לפעולותיהם ודעותיהם בתקשורת ובמדיה, ועוד.
האוכלוסיה לאורך הדורות
הדור הראשון - אדמו"ר הזקן
| " | אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" באגרת הקודש "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת | " |
כאשר אדמו"ר הזקן ייסד את חסידות חב"ד בשנת תקל"ב, היה זה עוד בחייו של רבו המגיד ממעזריטש. שיטתו שהתמקדה בשימת דגש על עבודת ה' על ידי השכל וההתבוננות, משכה אליה בעיקר אברכים מוכשרים אותם הדריך בעניני עבודת ה', והמקושרים אליו בתקופה זו מנו כמאתיים משפחות.
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של המגיד ממעזריטש ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת ליטא לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה[1].
במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת תקנ"ה נערך מפקד על ידי השד"רים והמשפיעים שמינה אדמו"ר הזקן להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי רוסיה ואוקראינה[1].
בשנת תקנ"ז הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף[2], מה שהביא לכך שאדמו"ר הזקן הגביל את הנסיעה אליו בשורת תקנות מיוחדות והדפיס את ספר התניא מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'.
הדור השני - אדמו"ר האמצעי
עם הסתלקותו של אדמו"ר הזקן התפצלו חסידי חב"ד בין תלמידו רבי אהרן מסטרשלה לבין בנו אדמו"ר האמצעי שהמשיך להנהיג את רוב חסידי חב"ד.
מיד עם עלותו על כס הנשיאות, נרשמה עליה חדה במספר החסידים וכבר בשנה הראשונה הצטרפו עוד חמש עשרה אלף חסידים והפכו לחסידי חב"ד, כאשר בשנה השניה התפשטה חסידות חב"ד וכבשה את כל פלך צ'רניגוב, ובסך הכללי הכפילה החסידות את עצמה בתקופת נשיאותו פי שניים ויותר[3].
הדור השלישי - אדמו"ר הצמח צדק
בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק, שקטה לחלוטין המחלוקת בין החסידים למתנגדים, ומספר שנים לאחר שהחל את נשיאותו נפטר רבי חיים רפאל הורביץ ששימש כבנו וממשיך דרכו של אביו רבי אהרן מסטרשלה, ורובם המוחלט של חסידיו חזרו להסתופף בצילו של הצמח צדק.
בזמן אדמו"ר הצמח צדק היתה התקופה עם כמות חסידי חב"ד הגדולה ביותר שמנתה כ- 600,000 חסידים (שישים ריבוא).
יחד עם זאת, בתקופה זו החלה תנועת ההשכלה לחולל שמות בעולם היהודי, והצליחה להפיל צעירים רבים מדרכי התורה והמצוות ובכללם גם ילדים ממשפחות חב"דיות שנטשו את הדרך והתרחקו מהחסידות ומשמירת תורה ומצוות.
בתקופתו וביוזמתו הוקמה העיירה החסידית נעוועל שהיתה המסגרת החב"דית הראשונה בה שוכנו חסידי חב"ד במקום מרוכז והיוו קהילה עצמאית שוקקת חיים. בשנות השיא שלה עלה מספר תושבי העיירה ל-12,000 תושבים, כשרובם המוחלט היו חסידי חב"ד[4].
הדור הרביעי - אדמו"ר המהר"ש
לאחר פטירתו של אדמו"ר הצמח צדק, המשיכו שישה מבניו את דרכו ופתחו חצרות חסידיות ומשכו אחריהם חסידים רבים. אצל אדמו"ר המהר"ש שהיה הבן הצעיר ביותר, נשארה קבוצה קטנה בלבד מתוך הסך הכללי של חסידי אביו, וחסידיו מנו כשלושים אלף נפשות בלבד[דרוש מקור].
הדור החמישי - אדמו"ר הרש"ב
לאחר הסתלקות אביו, במשך עשר שנים לא הסכים אדמו"ר הרש"ב לקחת על עצמו באופן רישמי את הנהגת הנשיאות והדרכת החסידים תקופה שנקראה בשם חורבן ליובאוויטש וכללה גם ירידה מתונה במספר האוכלוסיה של חסידים חלשי אופי שחיפשו לעצמם מורה רוחני 'אקטיבי' יותר.
בתקופת נשיאותו, נגדעו באיבם השושלות המקבילות של חסידות חב"ד לאחר שמנהיגיהם נפטרו ולא נמצא להם מחליף, ורוב חסידיהם התמזגו חזרה עם חסידי חב"ד-ליובאוויטש וקיבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב.
בחודש אלול תרנ"ז הקים אדמו"ר הרש"ב את ישיבת תומכי תמימים והעמיד בראשה את בנו אדמו"ר הריי"צ. הישיבה שקנתה לעצמה תוך זמן קצר שם טוב, משכה אליה צעירים רבים מכל רחבי רוסיה גם ממשפחות שאינם חסידי חב"ד, ואלו הפכו ברובם לחסידי חב"ד, דבר שהביא לגידול חיצוני של האוכלוסיה החב"דית. מגמה זו נמשכה גם בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, דבר שבלט בעיקר בסניפי הישיבה בפולין שם רוב תלמידי הישיבה היו ממשפחות לא חב"דיות.
בסוף זמן נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, פרצה מלחמת העולם הראשונה, שגררה את רוסיה כולה לשפל כלכלי ותברואתי. באזורים רבים ברוסיה אנשים רעבו למוות, ומתו ממחלות שונות שלא הצליחו לעמוד בפניהם עקב מצב בריאותם הלקוי וחלישות המערכת החיסונית. מצב זה פגע גם בחלקים רבים של האוכלוסיה החב"דית והביא למותם של אלפים רבים.
הדור השישי - אדמו"ר הריי"צ
ארבע שנים לאחר עלותו של אדמו"ר הריי"צ על כס הנשיאות, בעקבות עלייתו של סטאלין לשלטון בשנת תרפ"ד הממשל הקומוניסטי החמיר את יחסו העוין כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות וניהל מלחמת חורמה נגד אנשים שפעלו להחזקת הדת ברחבי רוסיה.
הנפגעים הראשיים מרודנות זו היו חסידי חב"ד שבמצוותו של אדמו"ר הריי"צ המשיכו להפעיל במחתרת מקוואות תלמודי תורה ישיבות ושירותי דת, ובעקבות כך הוגלו באלפיהם אל מחנות עבודה בסיביר שם מצאו רבים מהם את מותם.
בנוסף, בעקבות ההגבלות הרבות על שמירת הדת, חלה ירידה דרסטית בגידול הטבעי של חסידי חב"ד הן בגלל מחסור בגישה סדירה למקווה טהרה, והן בגלל עליית גיל הנישואין והקושי במציאת שידוך הולם תחת עיניהם הפקוחות של הק.ג.ב. תוך כדי ניהול חיים מחתרתיים כפולים וחוסר הוודאות להיכן יישלח הבעל בהוראה מלמעלה זמן קצר לאחר חתונתו.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הוקל במעט סבלם של חסידי חב"ד ברוסיה מהשלטון הקומוניסטי שהפנה את עיקר משאביו למלחמה נגד גרמניה, ובמקביל התדרדר מצבם של חסידי חב"ד בפולין ליטא ולטביה, כאשר רובם הגדול נשלח למחנות ההשמדה ונספה על קידוש השם, מלבד אחוזים מעטים שהצליחו להימלט מצפרני הנאצים ימ"ש.
בשנת תש"ו, החל אדמו"ר הריי"צ להקים ולארגן מחדש את חסידי חב"ד, כאשר נתן אישור גורף לתכנית יציאת רוסיה תש"ו, ושלח את אלפי החסידים שיצאו מרוסיה להתמקם בשלושה מרכזים חדשים ולבסס בהם מחדש את הקהילה החב"דית. מרכזים כאלו הוקמו בפריז שבצרפת, בכפר חב"ד שבארץ ישראל, ובקראון הייטס שבברוקלין.
הדור השביעי - אדמו"ר שליט"א
עם עלותו של הרבי על כס נשיאות חב"ד, ידעה החסידות צמיחת אוכלוסין מהירה שהושפעה הן מהתמקמות בארצות הרווחה, הן מעידוד מאסיבי של הרבי לריבוי הילודה, והן מהסתפחות של בעלי תשובה רבים שהצטרפו לחסידות בעקבות מהפיכת הקירוב שחולל במבצעי המצוות ומפעל השלוחים העולמי תחת הסיסמא 'ופרצת'.
התייחסויות מרבותינו נשיאינו
אדמו"ר הזקן נודע כבעל חוש דיבור וכריזמה, והוא עשה נפשות רבות לתורת החסידות. בזכות ביקוריו במעוזי המתנגדים, התקשרו בני תורה רבים למגיד ממעזריטש. אך בכל הנוגע לחסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן דרש עבודה פנימית ואמיתית ללא סטיות, מה שגרם לרבים מבני אותו הדור שלא להימנות על חסידיו. בקשר לזה נפוץ בפי חסידים פתגמו של אדמו"ר הצמח צדק ש"אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" באגרת הקודש "קטנתי" - היו לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת"[5].
למרות מספרם העצום של חסידי חב"ד, ביטא אדמו"ר הזקן את רצונו ש"שכל החסידים יחיו כמו משפחה אחת על פי התורה באהבה"[6], ונכדו אדמו"ר הצמח צדק טבע את הביטוי "חסידים איין משפחה" - חסידים הינם משפחה אחת.
האוכלוסיה החב"דית כיום
המספרים לקמן הינם אומדן משוער של משפחות הרואות את עצמם כחסידי חב"ד, ומחנכים את ילדיהם במוסדות חב"ד.
שלוחי הרבי בעולם
- אסיה - 50.
- אירופה - 1200.
- אפריקה - 50.
- אוסטרליה - 100.
- ארצות הברית וקנדה - 2500.
- ארץ ישראל - 900.
- סך הכל שלוחים - 5000
משפחות אנ"ש חסידי חב"ד בעולם
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
ארצות הברית
- קראון הייטס - 4,000.
- בורו פארק - 250.
- מונסי - 200.
- פיטסבורג - 100
- פלורידה - 800
- דיטרויט - 100
- שיקגו - 100
- ניו ג'רזי - 100
- לוס אנג'לס - 100
- סך הכל - כ-4500
קנדה
אוסטרליה
- סידני - 100
- מלבורן - 200.
אירופה
אנגליה
איטליה
צרפת
בלגיה
- אנטוורפן - 50.
רוסיה
אוקראינה
- אודסה - 50.
- דונייצק - 50.
- דנייפרפטרובסק - 150.
דרום אפריקה
- יוהנסבורג - 600.
- קייפטאון - 20.
ארץ ישראל
- אור יהודה - 50.
- אלעד - 300.
- באר שבע - 130.
- בית שאן - 25.
- בית שמש - 300.
- ביתר עילית - 700.
- בני ברק - 300.
- ברקת - 60.
- בת ים - 50.
- הרצליה - 100.
- חולון - 100.
- חיפה - 200.
- ירושלים - 1000.
- כפר חב"ד - 2,500.
- כפר סבא - 50.
- לוד - 800.
- מגדל העמק - 200.
- נהריה - 30.
- נצרת עלית- 100.
- נתניה - 300.
- עמנואל - 80.
- עפולה - 100.
- פתח תקוה - 200.
- צפת - 800.
- קריית אתא - 100.
- קריית ביאליק - 50.
- קריית גת - 180.
- קריית חיים -50.
- קרית ים - 50.
- קריית מוצקין - 100.
- קריית מלאכי - 1000.
- קריית שמואל - 150.
- ראש פינה - 20.
- ראשון לציון - 200.
- רחובות - 700.
- רעננה - 50.
- תל אביב - 100.
- רמת אביב- 80.
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך בטאון חב"ד שבט תשל"ג.
- ↑ הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות, עמוד 29.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' שמה.
- ↑ כל עצמותי, עמוד 2.
- ↑ היום יום, י' מנחם אב.
- ↑ היום יום, כ"ד טבת.