בצלאל זולטי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 325495 של 212.76.110.182 (שיחה)) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בשנת [[תשט"ז]] תבע [[חנוך הענדל הבלין]] את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב בצלאל זולטי. בפסקם הם כתבו {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. | בשנת [[תשט"ז]] תבע [[חנוך הענדל הבלין]] את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב בצלאל זולטי. בפסקם הם כתבו {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. | ||
בשנת [[תשל"ב]] ביקר אצל הרבי. באותה [[שנה]] שלח לרבי מכתב [[ברכה]] לרגל הכנסו לשנת השבעים{{ | בשנת [[תשל"ב]] ביקר אצל הרבי. באותה [[שנה]] שלח לרבי מכתב [[ברכה]] לרגל הכנסו לשנת השבעים{{הערה|נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 136.}}. כמו כן יזם יום תענית ציבור לעורר [[רחמים]] על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך{{הערה|שמן ששון מחבריך.}}. | ||
בשנת [[תשל"ח]] נתמנה לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לצד הרב הספרדי [[שלום משאש]]. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שעל ידי הרבנות הראשית לירושלים. | בשנת [[תשל"ח]] נתמנה לרבה האשכנזי של [[ירושלים]], לצד הרב הספרדי [[שלום משאש]]. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שעל ידי הרבנות הראשית לירושלים. | ||
גרסה מ־06:35, 24 באוגוסט 2020
הגאון רבי יעקב בצלאל ז'ולטי (תר"פ - תשמ"ג) היה חבר בית הדין לערעורים ורבה האשכנזי של ירושלים. אהד והעריץ מאוד את הרבי.
בשנת תשט"ז תבע חנוך הענדל הבלין את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בצלאל זולטי. בפסקם הם כתבו "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש.".
בשנת תשל"ב ביקר אצל הרבי. באותה שנה שלח לרבי מכתב ברכה לרגל הכנסו לשנת השבעים[1]. כמו כן יזם יום תענית ציבור לעורר רחמים על תיקון חוק מיהו יהודי. הרבי נתן הסכמתו ועידודו לכך[2].
בשנת תשל"ח נתמנה לרבה האשכנזי של ירושלים, לצד הרב הספרדי שלום משאש. באותה שנה הקים את בית הדין לממונות שעל ידי הרבנות הראשית לירושלים.
- ספרו משנת יעב"ץ - יצא לאור בשלושה כרכים.
קישורים חיצונים
- קובץ ישורון, דברי תורה מהרב
הערות שוליים