ספירת היסוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(בתהליך עריכה)
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
בפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה", המרמז על שבע הספירות האחרונות, מרומזת מידת היסוד במילים "כי כל בשמים ובארץ". וזהו ענינה, לקשר את ההשפעות של המידות, שהם בבחינת שמים, אל בחינת הארץ שהיא המלכות.
בפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה", המרמז על שבע הספירות האחרונות, מרומזת מידת היסוד במילים "כי כל בשמים ובארץ". וזהו ענינה, לקשר את ההשפעות של המידות, שהם בבחינת שמים, אל בחינת הארץ שהיא המלכות.


עבודתו של [[יוסף הצדיק]] היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק".


 
ב'''[[פתח אליהו]]''' נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא".
עבודתו של יוסף היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק".
 
ב'''פתח אליהו''' נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא".


ספירת היסוד היא המשך ל[[קו האמצעי]] והיא המשך ל[[ספירת הדעת]] ול[[ספירת התפארת]].
ספירת היסוד היא המשך ל[[קו האמצעי]] והיא המשך ל[[ספירת הדעת]] ול[[ספירת התפארת]].


[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:ספירות]]

גרסה מ־03:07, 11 בספטמבר 2009

ספירת היסוד היא הספירת האחרונה מבין ששת ספירות המידות, והתשיעית מבין עשרת הספירות. ענינה של ספירת היסוד היא ההתקשרות של כל המידות, והורדתם לידי מעשה בספירת המלכות.

ענינה

ספירת היסוד היא הספירה האחרונה מבין ששת המידות וענינה הוא ההתקשרות והחיבור של המידות, והבאת המידות לידי תמצית. על ידי ההתקשרות של ספירת היסוד, יורדות ההשפעות של המידות אל ספירת המלכות, שהיא כבר היציאה החוצה בפועל.

בפסוק "לך ה' הגדולה והגבורה", המרמז על שבע הספירות האחרונות, מרומזת מידת היסוד במילים "כי כל בשמים ובארץ". וזהו ענינה, לקשר את ההשפעות של המידות, שהם בבחינת שמים, אל בחינת הארץ שהיא המלכות.

עבודתו של יוסף הצדיק היתה במידת היסוד, ולכן נקרא הוא בשם "צדיק".

בפתח אליהו נמשלת ספירת היסוד ל"אות ברית קודש, סיומא דגופא".

ספירת היסוד היא המשך לקו האמצעי והיא המשך לספירת הדעת ולספירת התפארת.