צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
קהילת חב"ד ב'''צפת''', הינה אחת מן הקהילות הגדולות והותיקות יותר ב[[ארץ הקודש]]. ראשיתה עוד בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], אז נבנה בעיר בית כנסת מיוחד על שם הצמח צדק שעומד על תילו עד היום הזה, ושופץ בהוראת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. אלא שבמשך שנים לא היו חסידים בעיר עד שנת תשל"ד כדלהלן. | קהילת חב"ד ב'''צפת''', הינה אחת מן הקהילות הגדולות והותיקות יותר ב[[ארץ הקודש]]. ראשיתה עוד בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], אז נבנה בעיר בית כנסת מיוחד על שם הצמח צדק שעומד על תילו עד היום הזה, ושופץ בהוראת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. אלא שבמשך שנים לא היו חסידים בעיר עד שנת תשל"ד כדלהלן. | ||
== | ==ייסוד קהילת חב"ד בצפת== | ||
בשנת [[תשל"ד]], אז נקרא הרב [[אריה לייב קפלן]] לכ"ק [[אדמו"ר שליט"א]], ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] וב[[נחלת הר חב"ד]], ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב [[אליהו אריה פרידמן]], הרב [[אהרן יצחק לייכטר]], הרב [[שמואל גולדשטיין]], הרב [[אברהם גולדברג]], הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה. | |||
בשנת [[תשל"ו]], הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על [[השליחות לארץ הקודש תשל"ו]], בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר. | בשנת [[תשל"ו]], הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על [[השליחות לארץ הקודש תשל"ו]], בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]], וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר. | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה שנתמנה גם לרב העיר, הרב [[יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד. | בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] - ראש הישיבה בצפת, הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] - רבה של [[חולון]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] - רב הקהילה שנתמנה גם לרב העיר, הרב [[יוסף רוזנפלד]] - מנהל [[מכון אלטע]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]] ועוד. | ||
גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה, | הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -[[תשל"ח]], הקימו את כל מוסדות הקהילה. | ||
==קרית חב"ד צפת== | |||
==מוסדות חב"ד בצפת== | |||
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי (בעיקר מבחי' כלכלית) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל את האחריות על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן. | |||
מוסדות החינוך - מעונות יום המונים כ-10 מעונות בהנהלת גב' קרומבי. גני חב"ד צפת המונים כ-40 גנים (כמחצית מהגנים בצפת) בהנלת הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]]. בית ספר אור מנחם בנים (המונה כ-350 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק לבקיבקר, ובית ספר אור מנחם בנות המונה כ-400 תלמידות בהנהלת גב' נבון, (שני הבתי ספר בהנהלת הרב [[זלמן אליהו הנדל]]. בית חנה (המונה כ-400 תלמידות) בהנהלת גב' נוטיק וסמינר (המונה כ-200 תלמידות) בהנהלת הרב [[יוסף יצחק חיטריק]]. בית חנה והסמינר בהנהלת הרב [[שלמה רסקין]]. [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] (המונה כ-400 תלמידים) בהנהלת הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]]. ישיבת [[חנוך לנער]] (המונה כ-50 תלמידים). | |||
בעיר קיימים כעשר בתי כנסת חב"ד. מקוה גברים ומקוה נשים. בית חב"ד בהנהלת הרב גבריאל מרזל ובהנהלת הרב יצחק ליפש, וכן כחמש בתי חב"ד בשכונות שונות. בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי. ארגון נשי חב"ד. ארגון אברכים פעילים. | |||
==קהילת חב"ד כיום== | |||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]] |
גרסה מ־16:41, 10 בנובמבר 2009
קהילת חב"ד בצפת, הינה אחת מן הקהילות הגדולות והותיקות יותר בארץ הקודש. ראשיתה עוד בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, אז נבנה בעיר בית כנסת מיוחד על שם הצמח צדק שעומד על תילו עד היום הזה, ושופץ בהוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א. אלא שבמשך שנים לא היו חסידים בעיר עד שנת תשל"ד כדלהלן.
ייסוד קהילת חב"ד בצפת
בשנת תשל"ד, אז נקרא הרב אריה לייב קפלן לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד, ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב אליהו אריה פרידמן, הרב אהרן יצחק לייכטר, הרב שמואל גולדשטיין, הרב אברהם גולדברג, הרב שניאור זלמן אליהו הנדל, הרב שלמה רסקין, הרב שלמה זלמן לבקיבקר ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.
בשנת תשל"ו, הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על השליחות לארץ הקודש תשל"ו, בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש, וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר.
בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - ראש הישיבה בצפת, הרב אליהו יוחנן גוראריה - רבה של חולון, הרב לוי ביסטריצקי - רב הקהילה שנתמנה גם לרב העיר, הרב יוסף רוזנפלד - מנהל מכון אלטע, הרב אלתר אליהו פרידמן ועוד.
הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.
קרית חב"ד צפת
מוסדות חב"ד בצפת
בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי (בעיקר מבחי' כלכלית) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל את האחריות על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.
מוסדות החינוך - מעונות יום המונים כ-10 מעונות בהנהלת גב' קרומבי. גני חב"ד צפת המונים כ-40 גנים (כמחצית מהגנים בצפת) בהנלת הרב אהרן אליעזר צייטלין. בית ספר אור מנחם בנים (המונה כ-350 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק לבקיבקר, ובית ספר אור מנחם בנות המונה כ-400 תלמידות בהנהלת גב' נבון, (שני הבתי ספר בהנהלת הרב זלמן אליהו הנדל. בית חנה (המונה כ-400 תלמידות) בהנהלת גב' נוטיק וסמינר (המונה כ-200 תלמידות) בהנהלת הרב יוסף יצחק חיטריק. בית חנה והסמינר בהנהלת הרב שלמה רסקין. ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (המונה כ-400 תלמידים) בהנהלת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי. ישיבת חנוך לנער (המונה כ-50 תלמידים).
בעיר קיימים כעשר בתי כנסת חב"ד. מקוה גברים ומקוה נשים. בית חב"ד בהנהלת הרב גבריאל מרזל ובהנהלת הרב יצחק ליפש, וכן כחמש בתי חב"ד בשכונות שונות. בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי. ארגון נשי חב"ד. ארגון אברכים פעילים.