שמעון הכופר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (א.ב. קיסר העביר את הדף שמעון הכופר לשם שמעון ליליינטל: זהו שמו) |
(הרחבה, ניסוח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שמעון ליליינטל'''{{הערה|נקרא בשם משפחה זה באגרת של [[הרבי הריי"צ]] מ[[ח' בשבט]] [[תש"ה]] להנהלת [[ניח"ח]] ({{היברובוקס|[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]]|חלק ח', אגרת ב'תרכ|31683||ללא|עמוד=577}}).}} (ב[[אידיש]]: '''לילענטהאַל'''; מכונה: '''שמעון הכופר''') היה משכיל | '''שמעון ליליינטל'''{{הערה|נקרא בשם משפחה זה באגרת של [[הרבי הריי"צ]] מ[[ח' בשבט]] [[תש"ה]] להנהלת [[ניח"ח]] ({{היברובוקס|[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ]]|חלק ח', אגרת ב'תרכ|31683||ללא|עמוד=577}}).}} (ב[[אידיש]]: '''לילענטהאַל'''; מכונה: '''שמעון הכופר''') היה [[משכיל (תנועת ההשכלה)|משכיל]] נסתר שנשלח ל[[וילנה]] על מנת להעביר את טובי הנערים בה ל[[תנועת ההשכלה]] ולבסוף גורש מוילנה לאחר ש[[אדמו"ר הזקן]] גילה לחסידיו בוילנה על מהותו. | ||
==קורות חייו== | |||
===פעולותיו בוילנה=== | |||
ליליינטל נשלח בשנת [[תקנ"ב]] ל[[וילנה]] על ידי משכילי [[ברלין]] על מנת להעביר נערים צעירים ל[[תנועת ההשכלה]]; לטענתו הוא הגיע מזאמוט{{הערה|[[הרבי הריי"צ]] ב[[פסח]] [[תש"ג]] ({{היברובוקס||ספר השיחות - ה'תש"ג|38572|עמ' 91|ללא|עמוד=99}}) אמר ש"זאַמוטער" (שבא מזאמוט) היה שם מזוייף שליליינטל המציא.}} והיה תלמיד תלמידו של רבי ישראל ליפשיץ בתכונה והנדסה ותלמיד תלמידו של רבי זלמן הענע (הרז"ה) ב[[דקדוק]]. | |||
לאור בקיאותו ב[[דקדוק]] וב[[תנ"ך]] והסתתרותו כ[[ירא שמים]] - נשא חן בעיני רבי יששכר אח [[הגר"א]] ורבי אברהם בן הגר"א, ומונה על ידם למשגיח כללי על מלמדי התנ"ך בתלמודי התורה בוילנה; גם הגר"א כיבד את ליליינטל מאוד וביקש ממנו לבקר את ספרו "אדרת אליהו". | |||
ליליינטל ריכז בצורה שיטתית את עבודת התעמולה של המשכילים בוילנא, ולשלוח תלמידים מוכשרים לברלין, תחת מסווה של "הוי גולה למקום תורה", כשלהוריהם התמימים הוא דואג לדווח לעיתים תכופות על 'הצלחתו' של בנם ב'לימודים'. | |||
===שליחותו לקהילות החסידים וגילויו=== | |||
בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה. | בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה. | ||
| שורה 14: | שורה 21: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[[הרבי הריי"צ]], '''[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/899/WqPJ8993112.pdf רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן]''', [[קה"ת]], תשע"א | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66250 רשימתו של המרגל שהתערה בין החסידים] - רשימת שמעון הכופר, [[ועד חיילי בית דוד]] - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66250 רשימתו של המרגל שהתערה בין החסידים] - רשימת שמעון הכופר, [[ועד חיילי בית דוד]] - {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משכילים]] | [[קטגוריה:משכילים]] | ||
גרסה מ־23:06, 26 במאי 2019
שמעון ליליינטל[1] (באידיש: לילענטהאַל; מכונה: שמעון הכופר) היה משכיל נסתר שנשלח לוילנה על מנת להעביר את טובי הנערים בה לתנועת ההשכלה ולבסוף גורש מוילנה לאחר שאדמו"ר הזקן גילה לחסידיו בוילנה על מהותו.
קורות חייו
פעולותיו בוילנה
ליליינטל נשלח בשנת תקנ"ב לוילנה על ידי משכילי ברלין על מנת להעביר נערים צעירים לתנועת ההשכלה; לטענתו הוא הגיע מזאמוט[2] והיה תלמיד תלמידו של רבי ישראל ליפשיץ בתכונה והנדסה ותלמיד תלמידו של רבי זלמן הענע (הרז"ה) בדקדוק.
לאור בקיאותו בדקדוק ובתנ"ך והסתתרותו כירא שמים - נשא חן בעיני רבי יששכר אח הגר"א ורבי אברהם בן הגר"א, ומונה על ידם למשגיח כללי על מלמדי התנ"ך בתלמודי התורה בוילנה; גם הגר"א כיבד את ליליינטל מאוד וביקש ממנו לבקר את ספרו "אדרת אליהו".
ליליינטל ריכז בצורה שיטתית את עבודת התעמולה של המשכילים בוילנא, ולשלוח תלמידים מוכשרים לברלין, תחת מסווה של "הוי גולה למקום תורה", כשלהוריהם התמימים הוא דואג לדווח לעיתים תכופות על 'הצלחתו' של בנם ב'לימודים'.
שליחותו לקהילות החסידים וגילויו
בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה.
למטרה זו נבחר שמעון הכופר, שביקר בעיירות החסידים, ואף נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הזקן עצמו, שגילה תיכף ומיד את פרצופו האמיתי של הכופר המשכיל. לאחר שאדמו"ר הזקן שאל אותו מדוע הוא לא מספר לילדים את מדרשי חז"ל על הפסוקים, ושמעון הכופר השיב שזה מכיון שהוא לא רוצה "להלאות את מוחות הילדים הצעירים בדברי אגדה".
אדמו"ר הזקן נשען על ידיו למשך מספר רגעים, ולאחר מכן אמר: "כשאדם בא מוילנה ואומר שהוא מזאמוטש. כשאותו אדם אומר שהוא מלמד תינוקות של בית רבן ובפועל הוא מעביר אותם למולך ההשכלה - הרי שגהינם פתוחה מתחתיו..."
קלונו נתגלה והמסווה הוסר, ושמעון הכופר רצה לברוח כל עוד נפשו בו, אלא שבצאתו מחדר היחידות הכריחוהו החסידים לרקוד יחד עמם את מחול היחידות, ורק לאחר מכן שחררוהו לנפשו, כשהוא אורז במהירות את מטלטליו ונעלם.
לאורך כל התקופה כתב שמעון הכופר לידידיו את קורותיו ומסקנותיו מאותו מסע, בהם הוא מגיע למסקנה כי המשימה לחדור לחוגי החסידים הינה בלתי אפשרית. קורותיו המתוארים על ידיו באובייקטיביות, נשתמרו בידינו, ומהווים עדות חיה ואותנטית להנהגת החסידים כלפי מורם ורבם בדור הראשון של חסידות חב"ד.
קישורים חיצוניים
- הרבי הריי"צ, רשימת דברי ימי אדמו"ר הזקן, קה"ת, תשע"א
- רשימתו של המרגל שהתערה בין החסידים - רשימת שמעון הכופר, ועד חיילי בית דוד -
הערות שוליים
- ↑ נקרא בשם משפחה זה באגרת של הרבי הריי"צ מח' בשבט תש"ה להנהלת ניח"ח ( אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ, חלק ח', אגרת ב'תרכ).
- ↑ הרבי הריי"צ בפסח תש"ג ( ספר השיחות - ה'תש"ג, עמ' 91) אמר ש"זאַמוטער" (שבא מזאמוט) היה שם מזוייף שליליינטל המציא.