ספירת החכמה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(בתהליך עריכה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''ספירת החכמה''' הינה הספירה הראשונה מ[[עשר הספירות]]. | '''ספירת החכמה''' הינה הספירה הראשונה מ[[עשר הספירות]]. | ||
ספירה זו ענינה ראשית הגילוי בענין של המשכה פנימית, בניגוד ל[[ספירת הכתר]] שהשפעתה היא בבחינת [[מקיף]]. נתבאר כי חכמה היא בבחינת "כח מה", כלומר כח ה[[ביטול]] המוחלט, שנותנת מקום לראשית ההשפעה. חכמה היא הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] וענינה הוא ראשית ההשכלה המתפרטת ב[[ספירת הבינה]]. חכמה נקראת גם בשם [[אב]] שכן בהמשכתה ל[[ספירת הבינה]] הנקראת בשם [[ | ספירה זו ענינה ראשית הגילוי בענין של המשכה פנימית, בניגוד ל[[ספירת הכתר]] שהשפעתה היא בבחינת [[מקיף]]. נתבאר כי חכמה היא בבחינת "כח מה", כלומר כח ה[[ביטול]] המוחלט, שנותנת מקום לראשית ההשפעה. חכמה היא הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וענינה הוא ראשית ההשכלה המתפרטת ב[[ספירת הבינה]]. חכמה נקראת גם בשם [[אב]] שכן בהמשכתה ל[[ספירת הבינה]] הנקראת בשם [[אם]] נוצרים שאר הספירות. | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
ענינה של ספירת החכמה הוא ה[[ביטול]]. ספירת החכמה | ענינה של ספירת החכמה הוא ראשית הגילוי של ה[[אור]] בבחינה פנימית, בניגוד להמשכת האור בבחינת [[מקיף]] של [[ספירת הכתר]]. לצורך המשכה פנימית זו ספירת החכמה צריכה להיות בבחינת כלי מוגדר ומסויים, בניגוד ל[[ספירת הכתר]] שאין לה כלי מסויים, והיא שורה בכל הספירות במידה שווה. | ||
אולם, הכלי של ספירת ה[[חכמה]] הוא בבחינת '[[כח מה]]' כלומר הכח של ה[[ביטול]] המוחלט. והעניין הוא שכדי שיוכל להיות ראשית של המשכה פנימית, צריך להיות בביטול מוחלט אל כח המקיף, על מנת שהוא יוכל להמשך. | |||
ספירת החכמה היא גם הספירה הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]. העניין הוא כי בכללות ענין ה[[מוחין]] הוא הקבלה מבחוץ, בניגוד ל[[מידות]] שענינם הוא ההשפעה מבחוץ. משום כך ספירת ה[[חכמה]] שהיא ראשית הקבלה מבחוץ שייך לעניין של [[מוחין]] | |||
בפרטות יותר, ספירת חכמה היא הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין, ובו נקלטת נקודת ההשכלה בבחינה של 'ברק המבריק' בתפיסה שלמה, ולאחר מכן היא מתפרטת ונתפסת ב[[ספירה הבינה]]. | |||
==כינוייה== | ==כינוייה== | ||
גרסה מ־03:27, 4 בספטמבר 2009
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
ספירת החכמה הינה הספירה הראשונה מעשר הספירות.
ספירה זו ענינה ראשית הגילוי בענין של המשכה פנימית, בניגוד לספירת הכתר שהשפעתה היא בבחינת מקיף. נתבאר כי חכמה היא בבחינת "כח מה", כלומר כח הביטול המוחלט, שנותנת מקום לראשית ההשפעה. חכמה היא הראשונה מבין ספירות המוחין, ספירות חב"ד, וענינה הוא ראשית ההשכלה המתפרטת בספירת הבינה. חכמה נקראת גם בשם אב שכן בהמשכתה לספירת הבינה הנקראת בשם אם נוצרים שאר הספירות.
ענינה
ענינה של ספירת החכמה הוא ראשית הגילוי של האור בבחינה פנימית, בניגוד להמשכת האור בבחינת מקיף של ספירת הכתר. לצורך המשכה פנימית זו ספירת החכמה צריכה להיות בבחינת כלי מוגדר ומסויים, בניגוד לספירת הכתר שאין לה כלי מסויים, והיא שורה בכל הספירות במידה שווה.
אולם, הכלי של ספירת החכמה הוא בבחינת 'כח מה' כלומר הכח של הביטול המוחלט. והעניין הוא שכדי שיוכל להיות ראשית של המשכה פנימית, צריך להיות בביטול מוחלט אל כח המקיף, על מנת שהוא יוכל להמשך.
ספירת החכמה היא גם הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין, ספירות חב"ד. העניין הוא כי בכללות ענין המוחין הוא הקבלה מבחוץ, בניגוד למידות שענינם הוא ההשפעה מבחוץ. משום כך ספירת החכמה שהיא ראשית הקבלה מבחוץ שייך לעניין של מוחין
בפרטות יותר, ספירת חכמה היא הספירה הראשונה מבין ספירות המוחין, ובו נקלטת נקודת ההשכלה בבחינה של 'ברק המבריק' בתפיסה שלמה, ולאחר מכן היא מתפרטת ונתפסת בספירה הבינה.
כינוייה
ראשית
ספירת החכמה נקראת גם בשם "ראשית", כמאמר הכתוב "ראשית חכמה יראת ה'". וכן תרגום יונתן לפתיחת התורה למילה "בראשית" הוא "בחכמתא". והענין הוא שספירת החכמה היא ראשית התגלות הספירות.
קודש
ספירת החכמה נקראת בשם "קודש" שענינו הוא הקודש עצמו, בניגוד ל"קדוש" שהוא הדבר שנקרא על שם הקודש. עוד מבואר כי ספרה זו נבדלת משאר הספירות, ולכן נקראת בשם "קודש".
אמת
ספירת החכמה נקראת גם בשם "אמת", שהוא חותמו של הקב"ה.
התחלקותה ובחינותיה
פנימיות החכמה וחיצוניות החכמה
ספירת החכמה מתחלקת לשני בחינות: פנימיות החכמה וחיצוניות החכמה. מבואר כי פימ
ל"ב נתיבות חכמה
ספירת החכמה מחולקת לל"ב נתיבות חכמה, המוזכרות בספר יצירה.
יחסה לספירות אחרות
כתר וחכמה
ספירת החכמה היא תחילת המשכת האור הפנימי, לעומת ספירת הכתר ששייכת לאור המקיף. על קשר זה נאמר "וחכמה מאין תמצא", כלומר שהחכמה, שהיא תחילת היש, נמשכת מן הכתר שהוא האין.
חכמה ובינה
| ערך מורחב – חכמה ובינה |
ספירת החכמה וספירת הבינה מיוחדות תדיר, ועליהם נאמר "תרין ריעין דלא מתפרשין". כמו כן, הם מכונים בשם "אבא ואמא", והם מולידים את שאר הספירות.
בתורת החסידות מבואר שספירה זו עניינה נקודה - "ברק המבריק". זאת-אומרת, שבספירה זו אין עדיין רעיון מוסבר ומפורט, כי אם רעיון מופשט חסר פרטים. רק אחר כך, הרעיון שבספירת החכמה יורד לספירת הבינה ושם מקבל "אורך ורוחב" - דהיינו - הסבר רחב, ופרטים.
המחשה להגדרת ההבדל בין ספירת החכמה לספירת הבינה ניתן למצוא במקרה בו 'נופל' לאדם רעיון במוחו אך אין לאדם עדיין את המילים להסביר לזולתו וגם לעצמו מה הרעיון בדיוק. רק כאשר הרעיון עובר את ספירת הבינה ניתן לפשטו, להסבירו, וממילא לאחר-מכן גם לבצעו. כאשר הוא עדיין נמצא בספירת החכמה אזי הרעיון עדיין בבחינת 'נעלם', רק הנקודה שלו ישנה. הברקה זו נקראת "חכמה", הורדת הרעיון לכלי השכל נקראת "בינה".
חכמה ומלכות
קשר מיוחד יש בין ספירת החכמה לספירת המלכות. קשר זה נעוץ בכך כי "נעוץ תחילתן בסופן", ולכן, הספירה האחרונה, ספירת המלכות, קשורה אל הספירה הראשונה, ספירת החכמה. על קשר זה נאמר "אבא יסד ברתא", כלומר, שספירת החכמה היא היסוד והשורש של ספירת המלכות.