תומכי תמימים סמרקנד: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) מ (תיקון קטן) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
גם לאחר שרוב חסידי חב"ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב"ד בעיר היה מועט, אם זאת מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי בוכרה. | גם לאחר שרוב חסידי חב"ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב"ד בעיר היה מועט, אם זאת מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי בוכרה. | ||
בשנות הכ"פים הישיבה הוקמה מחדש במחתרת עם ארבעה תמימים אותם לימד המשפיע הרב [[מיכאל מישולובין]]. | |||
הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ"דים (שנות ה-70) | הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ"דים (שנות ה-70) | ||
גרסה מ־11:37, 1 במאי 2022
תומכי תמימים סמרקנד הינה סניף של רשת ישיבות תומכי תמימים שהוקמה בעיר סמרקנד החל משנת תש"א.
הרקע להקמת הישיבה
חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"רי חב"ד לסמרקנד: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ואחיינו הרב חיים נאה.
בשנת תרפ"ו נשלח הרב שמחה גורודצקי על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "תלמוד תורה" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמישים תלמידים.
המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום.
הקמת הישיבה
בקיץ תש"א נאספו בעיר הרבה מחסידי חב"ד, והתעורר צורך להקים במקום ישיבה.
ממייסדי הישיבה היה הרב מיכאל טייטלבוים. את עול האחזקה הגשמי נטלו על עצמם הרבנים אבא פליסקין ומנחם מענדל פוטרפס. המנהל הראשי של הישיבה היה הרב יונה כהן, ובין מגידי השיעורים בישיבה זו היו גם הרב זלמן שמעון דבורקין והרב משה רובינסון. הרב ניסן נמנוב כיהן כמשפיע הישיבה.
מספר התלמידים המבוגרים הגיע לארבעים, ואילו מספר התלמידים הצעירים הגיע למאה. המחלקה בעיר זו המשיכה להתקיים עד אמצע הקיץ תש"ו, שאז עזבו רוב חסידי חב"ד את סמרקנד והיגרו מרוסיה.
גם לאחר שרוב חסידי חב"ד עזבו את המדינה, המשיכה הישיבה לפעול, למרות שמספר חסידי חב"ד בעיר היה מועט, אם זאת מעגל תלמידי הישיבה התרחב עם הזמן, והצטרפו אל הישיבה רבים מיהודי בוכרה.
בשנות הכ"פים הישיבה הוקמה מחדש במחתרת עם ארבעה תמימים אותם לימד המשפיע הרב מיכאל מישולובין. הישיבה נסגרה בתחילת שנות הלמ"דים (שנות ה-70)
ראו גם