כ"ט בכסלו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (שוחזר מעריכות של 212.179.174.219 (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקת דולרים) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חודש כסלו}} | {{חודש כסלו}} | ||
'''כ"ט בכסלו''' הוא היום העשרים ותשעה ב[[חודש כסלו]] והיום החמישי של [[חג החנוכה]]. במוצאי יום זה מדליקים שישה נרות. | '''כ"ט בכסלו''' הוא היום העשרים ותשעה ב[[חודש כסלו]] והיום החמישי של [[חג החנוכה]]. במוצאי יום זה מדליקים שישה נרות. | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
*[[תקס"א]] - [[אדמו"ר הזקן]] שוחרר מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]] (מיום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]]), ב[[פטרבורג]] (לגירסה שניה). | *[[תקס"א]] - [[אדמו"ר הזקן]] שוחרר מ[[מאסרו השני של אדמו"ר הזקן|מאסרו השני]] (מיום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תקס"א]]), ב[[פטרבורג]] (לגירסה שניה). |
גרסה מ־13:02, 12 בפברואר 2019
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ט בכסלו הוא היום העשרים ותשעה בחודש כסלו והיום החמישי של חג החנוכה. במוצאי יום זה מדליקים שישה נרות.
ימי חב"ד
- תקס"א - אדמו"ר הזקן שוחרר ממאסרו השני (מיום כ"ד בתשרי שנת תקס"א), בפטרבורג (לגירסה שניה).
נולדו
- תר"צ - הרב אהרן זאקאן, משלוחי הרבי בפילדלפיה, איש חינוך והוראה ומייסד אגודת המחנכים.
- תש"ב - הרב ישעיה וייס, מחנך בתלמוד תורה חב"ד בקריית גת ובשיכון חב"ד בלוד.
- תשי"ב - הרב אליהו יוחנן גוראריה, משלוחי הרבי לארץ הקודש, שליח הרבי ורבה האשכנזי של העיר חולון, ראש מכון "אהלי שם" וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
נפטרו
- תשל"ז - הרב אליהו יאכיל סימפסון מהחוזרים אצל אדמו"ר הרש"ב, גבאי אדמו"ר הריי"צ, חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וחבר הנהלת תומכי תמימים ניו יורק.
- תשנ"ג - הרב נפתלי יוניק, שוחט ומלמד חסידי בקהילת חב"ד במונטריאול.
- תשס"ח - הרב יהושע קארף, משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית, חוזר של אדמו"ר הריי"צ, חבר אגודת חסידי חב"ד העולמית, ואחד משלושת הרועים של שכונת קראון הייטס.
- תשע"ד - הרב יוסף יהודה מרטון, מנהל מקהלת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
הפתגם היומי - כ"ט בכסלו - מלוח היום יום |
---|
ה' דחנוכה
די עבירות פון די אידען (אין דער צייט פון די יונים) זיינען געווען: דאס חבר'ן זיך מיט די יונים, לערנען זייער קולטור, חילול שבת ומועד, עסען טריפות, ניט היטן די אידישע טהרה. די שטראף-צרה איז געווען דער גייסטיגער חורבן פון בית המקדש, הריגה און שקלאפערי אין גלות. דורך תשובה און מסירת נפש איז געקומען די גרויסע ג-טליכע וואונדער-ישועה, דער נס חנוכה. תרגום מאידיש: העבירות של היהודים (בזמן היוונים) היו: התחברות עם היוונים, ללמוד את תרבותם, חילול שבת ומועד, אכילת טריפות, אי שמירת טהרה יהודית. העונש-צרה היה החורבן הרוחני של בית המקדש, הריגה והגלייה לגלות. על ידי תשובה ומסירת נפש הגיע הישועה הפלאית האלוקית והגדולה, נס החנוכה. |