יום טוב גינדי: הבדלים בין גרסאות בדף

יום טוב גינדי (עריכה)

גרסה מ־13:38, 3 בינואר 2019

הוסרו 605 בתים , 3 בינואר 2019

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

א' מחב"ד

6,031

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{עריכה}
+{{באמצע עריכה}}
-שלמה ריזל
+הרב יום טוב הכהן, חסיד חב"ד אשר עלה לארץ מחלב, סוריה,
-יום טוב בעבודתו
-לא מזמן יצא לי לשוחח עם הרב יום-טוב הכהן. כאשר הוא שמע שאני לומד ערבית במסגרת עבודתי העיתונאית, הוא השתתק לרגע ואז אמר "אם כך תבוא אלי הביתה. אני חייב להראות לך מקרוב משהו מיוחד".
-חצי שעה לאחר מכן התייצבתי בביתו כדי לראות מקרוב את הפרויקט. נכנסתי לשם כסקרן – חובש כובע עיתונאי, בתקווה שאצא עם סיפור יפה... – אבל במהלך ארבע השעות ששהיתי בביתו הנחתי אט אט את כובע העיתונאי ויצאתי משם מרוגש.
-הפרויקט שעליו אנו מדברים כאן הוא תרגום שנעשה – לראשונה אי פעם – של התורה (חמשה חומשי תורה) לשפה הערבית הכתובה.
-זה פרויקט שהחל לפני קרוב לארבע שנים והסתיים רק לפני חודשיים, אבל הוא גם מהווה סנונית לפרויקטים נוספים רבים שיבואו בעקבותיו.
-ריצת המכשולים של הרב יום טוב
-הכול החל כאשר ראייתו של הרב יום-טוב הלכה והתדרדרה בקצב איטי כבר לפני 35 שנים. הסיבה לכך היתה הימצאותו של יום-טוב בסמוך לפיצוץ גדול שגרם לפגיעה ברשתיות העיניים שלו. מה שהיה נראה כבעיה זעירה הלך והחמיר עם השנים ולפני 8 שנים, הוא הפסיק לראות ומאז הוא רואה רק "צללים, חושך ואור".
+בשנות המ"ס נחלשה ראייתו. הסיבה לכך היתה הימצאותו של יום-טוב בסמוך לפיצוץ גדול שגרם לפגיעה ברשתיות העיניים שלו. מה שהיה נראה כבעיה זעירה הלך והחמיר עם השנים ולפני 8 שנים, הוא הפסיק לראות ומאז הוא רואה רק "צללים, חושך ואור".
 אדם אחר היה מרים ידיים ושוקע בדיכאון ובייאוש עמוק, אבל הרב יום-טוב לא נתן לרחמים העצמיים או לכעסים לגבור עליו. מבחינתו הוא קיבל אתגר וצריך לעשות כל מאמץ להתגבר ולהמשיך הלאה.
 לפני שעברנו לדבר על גופו של הפרויקט, השמיע לי הרב יום-טוב את ה"אני מאמין" שלו, הקשור לניסיונות שעוברים עליו.
@@ שורה 20: / שורה 10: @@
 תורה בערבית
+החליט על פרוייקט אותו כינה "פרוייקט סעדיה גאון"  להעביר את פירושו/תרגומו של רב סעדיה גאון לערבית ספרותית ובאותיות ערביות כולל ניקוד. הרב יום טוב עמל מעל על הפרוייקט מעל לשנתיים כך שכל קורא ערבית בעולם יוכל לקרוא את ספר הספרים בצורה הקרובה ביותר למקור ובצורה שוטפת.  הספר כולל 523 עמודים וניתן לרכוש אותו ישירות בחיכמה שופ.  הכהן עובד בימים אלה על תרגום פירוש התורה של רס"ג גם לעברית מודרנית, תרגום שיהיה נחלת הכלל.
 כשהרב יום-טוב מדבר על הישגים, הוא מתכוון לפרויקט של התורה לערבית. וזה הזמן לדבר על הפרויקט עצמו:
 לפני כמה שנים, בשל מפגש עם חברים, שמע הרב יום-טוב על יוזמה של כמה חברים שלו שביקשו לתרגם דברי תורה לערבית. הוא ביקש לקבל את הקובץ וכש"קרא" אותו (בעזרת תוכנה מיוחדת לקשיי ראיה), הוא נחרד לגלות שהתרגום נעשה בצורה בעייתית ומשובשת, ושקטעים מהאיסלם והנצרות שורבבו בטעות פנימה... בירור קצר העלה שהיזמים השתמשו בעזרתם של ערבים שהכירו. כיוון שאלו תירגמו את הדברים בצורה מעוותת לפי האמונה ולפי המושגים שלהם, הקטעים שתורגמו יצאו משובשים.
-הרב יום טוב מסביר לי (את מה שלמדתי בקורס לערבית...) שלמעשה יש 2 שפות: ערבית מדוברת – ערבית שאותה מדברים בשיחות חוליןאו בבתי הספר וכו', וערבית כתובה (או ספרותית) שמשמשים בה בעיתונים, ספרים וכו'. הערבית הכתובה קשה מאוד ללמידה וגם מי שמצליח לקרוא ערבית, מתקשה להתרגל למונחי הדקדוק הרבים שיש בה.
+הרב יום טוב מסביר לי (את מה שלמדתי בקורס לערבית...) שלמעשה יש 2 שפות: ערבית מדוברת – ערבית שאותה מדברים בשיחות חולין או בבתי הספר וכו', וערבית כתובה (או ספרותית) שמשמשים בה בעיתונים, ספרים וכו'. הערבית הכתובה קשה מאוד ללמידה וגם מי שמצליח לקרוא ערבית, מתקשה להתרגל למונחי הדקדוק הרבים שיש בה.
 הרב הכהן הבהיר לחבריו את הטעות והם עצרו את הדפסת הקובץ.
 כפיצוי, הוא הבטיח להם שבזמן שעומד לרשותו הוא ינסה לתרגם את החומר המדובר. אבל כשהוא החל לעשות זאת הבין שמדובר במלאכה קשה ומורכבת מאוד, כשהבעיה העיקרית היתה תרגום המונחים המיוחדים הכתובים בספר. אבל לא אדם כהרב כהן ירים ידיים והוא החל לחפש אחרי ספרי קודש יהודיים הכתובים בשפה הערבית כדי לבדוק כיצד הצליחו לתרגם בהם מונחים מיוחדים.
@@ שורה 30: / שורה 20: @@
-צילום מתרגום הרס"ג
-מה רע בכך שהספר הודפס באותיות עבריות? ערבית זו ערבית, לא?
 "כמובן שהספר היה טוב מאוד בזמנו. אבל בגלל שבשפה העברית יש 22 אותיות, בעוד בערבית יש 28, כששלוש מתוכם נקראות ב-8 צורות שונות. יתכן שאם מישהו קורא את הערבית שכתב רבי סעדיה גאון באותיות עבריות, הוא לא מצליח לקרוא את התרגום הנכון ולכן בדפוסים של התרגום הזה חלו טעויות במהלך השנים."
 מעבר לכך, קריאת השפה הערבית באותיות עבריות היא דבר לא קל.
 "זו שפה נכחדת" הוא אומר. "יש מאות בודדות מבני העדה התימנית שנוהגים לקרוא את תרגום הרס"ג בכל יום שישי (במסגרת התקנה של "שנים מקרא ואחד תרגום" –קריאת הפרשה עם התרגום) אבל חוץ מהם אין עוד הרבה שיודעים לעשות זאת. בארץ, למשל, אלפי מורים מלמדים את השפה הערבית למאתיים אלף תלמידים, אבל מתוכם רק שלושה מלמדים את הערבית במקרא עברי. ברור לי שבתוך שנים בודדות צורת הקריאה הזו תיעלם לגמרי."