עולם היצירה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עולם היצירה''' הוא העולם השלישי | '''עולם היצירה''' הוא העולם השלישי מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: [[אצילות]], [[בריאה]], יצירה ו[[עשיה]]. עולם זה בכללותו נקרא בשם "עולם המלאכים". | ||
==התהוות עולם היצירה== | |||
[[מלכות דמלכות]] של עולם ה[[בריאה]] נעשה [[עתיק יומין]] לעולם היצירה. עולם היצירה נוצר מ[[עולם הבריאה]] בדרך של [[יש מיש]] לעומת התהוות עולם ה[[בריאה]] מעולם האצילות שנעשה באופן של [[יש מאין]] | |||
בעולם היצירה ישנם [[עשר ספירות]] שהם כוחות אלוקיים נעלים יותר מבעולם העשיה ומהם נבראו המלאכים סתם ו[[חיות הקודש]]. בעולם היצירה ישנה גם כן [[קליפת נוגה]] שהיא חציה טוב וחציה רע, לעומת עולם העשיה שהיא רובו רע. | בעולם היצירה ישנם [[עשר ספירות]] שהם כוחות אלוקיים נעלים יותר מבעולם העשיה ומהם נבראו המלאכים סתם ו[[חיות הקודש]]. בעולם היצירה ישנה גם כן [[קליפת נוגה]] שהיא חציה טוב וחציה רע, לעומת עולם העשיה שהיא רובו רע. | ||
אף שבכללות נקראו כל עולמות [[בי"ע]] בשם "עלמא דאתגליא", הרי שבפרטות יש חילוק בין עולם הבריאה, שאף היא נקראת "עלמא דאתכסיא", לעומת עולם היצירה ועולם העשיה, שנקראים בשם "עלמא דאתגליא". עולם הבריאה הוא כנגד מחשבה, לעומת עולם היצירה שהוא כנגד דיבור. | אף שבכללות נקראו כל עולמות [[בי"ע]] בשם "עלמא דאתגליא", הרי שבפרטות יש חילוק בין עולם הבריאה, שאף היא נקראת "עלמא דאתכסיא", לעומת עולם היצירה ועולם העשיה, שנקראים בשם "עלמא דאתגליא". עולם הבריאה הוא כנגד מחשבה, לעומת עולם היצירה שהוא כנגד דיבור. |
גרסה מ־02:50, 30 באוגוסט 2009
עולם היצירה הוא העולם השלישי מבין ארבעת עולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. עולם זה בכללותו נקרא בשם "עולם המלאכים".
התהוות עולם היצירה
מלכות דמלכות של עולם הבריאה נעשה עתיק יומין לעולם היצירה. עולם היצירה נוצר מעולם הבריאה בדרך של יש מיש לעומת התהוות עולם הבריאה מעולם האצילות שנעשה באופן של יש מאין
בעולם היצירה ישנם עשר ספירות שהם כוחות אלוקיים נעלים יותר מבעולם העשיה ומהם נבראו המלאכים סתם וחיות הקודש. בעולם היצירה ישנה גם כן קליפת נוגה שהיא חציה טוב וחציה רע, לעומת עולם העשיה שהיא רובו רע.
אף שבכללות נקראו כל עולמות בי"ע בשם "עלמא דאתגליא", הרי שבפרטות יש חילוק בין עולם הבריאה, שאף היא נקראת "עלמא דאתכסיא", לעומת עולם היצירה ועולם העשיה, שנקראים בשם "עלמא דאתגליא". עולם הבריאה הוא כנגד מחשבה, לעומת עולם היצירה שהוא כנגד דיבור.
נשמות של עולם הבריאה נקראות בשם נוני ימא, לעומת נשמות של עולם היצירה שנקראות בשם שור הבר.
הנהגת עולם היצירה
מלכות דאצילות מתלבשת בעולם היצירה במט"ט הנקרא שרו של עולם. ו' קצוות של עולם היצירה נקרא בחינת סנד"ל ועליו נאמר ברייתות של שיעור קומה. השגת התנאים בעלי רוח הקודש שנכנסו לפרדס היה בעולם היצירה, לעומת הנביאים שהשיגו בעולם הבריאה.
הנהגת העולם בארץ ישראל היא על פי ו' קצוות של עולם הבריאה, אך בחו"ל היא על פי [[ו' קצוות של עולם העשיה.
מלאכים של עולם היצירה
מלאכים של עולם היצירה מתהווים מזיווג זעיר אנפין ומלכות של עולם הבריאה. מלאכים של עולם היצירה נקראים בשם החיות.
עולם היצירה הוא עולם המלאכים, לעומת עולם הבריאה שהוא עולם הנשמות.
מדור המלאכים הוא בעולם היצירה (וזה במלאכים סתם. אבל יש מלאכים עליונים בעולם הבריאה שעבודתם באהבה ויראה שכליים). כי בעולם היצירה מאירות מדותיו של אין סוף ברוך הוא לבדן, שהן אהבתו ופחדו ויראתו כו'. וכמו שכתוב בתיקונים ועץ חיים "שית ספירין מקננין ביצירה" (=ששת הספירות מקננים ביצירה). ולכן, זאת היא עבודת המלאכים תמיד, לעמוד ביראה ופחד וכו' והיינו כל מחנה גבריאל שמהשמאל ועבודת מחנה מיכאל היא האהבה כו'.
ההפרש בין בריאה ויצירה הוא, דבעולם הבריאה היא הארת חב"ד דא"ס ב"ה, כמאמר13 אימא עילאה מקננא בכורסיא, היינו ששם הוא מקום הארת בחי' המוחין שלמעלה. ומצד זה הנה הביטול של השרפים הוא ביטול תמידי, שהם בעמידה תמיד בלי שינוי, היינו שנשרפים מחמת הביטול שלהם. אמנם בעולם היצירה הוא מקום הארת המדות העליונות, והארת המוחין שם היא רק מבחי' המוחין השייכים אל המדות בלבד, ולא בחי' הארת המוחין כמו שהם בעצם מהותם, ולהיות שהמדות ענינם הוא ההתפעלות, היינו ענין השינויים, לפיכך עבודתם היא באופן דשינויים, רצוא ושוב, ואינם בבחי' עמידה. ואף דכתיב14 בחיות בעמדם תרפינה כנפיהן, מ"מ15 עמידה זו היא מצד הגילוי דבחי' ממעל לרקיע, שנמשך בהם הארת אור מהמוחין, אבל מצד עצמם יש בהם שינויים דרצוא ושוב. משא"כ השרפים הם בבחי' עמידה תמידית ללא שינוי, שרפים עומדים, להיות שהם בעולם הבריאה מקום משכן המוחין שלמעלה
קליפת נוגה של עולם היצירה
קליפת נוגה של עולם היצירה היא חציה טוב וחציה רע.