שלמה זלמן לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 141.226.232.27 (שיחה) לעריכה האחרונה של 2.55.3.166) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זלמן לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[770]] (תשע"ו)]] | [[קובץ:זלמן לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[770]] (תשע"ו)]] | ||
הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]]. | הרב '''שלמה זלמן לנדא''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הינו [[משפיע]] קהילת [[חב"ד]] ב[[בני ברק]]. | ||
[[קובץ:זלמן לנדא מתוועד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לנדא ב[[התוועדות]] [[דידן נצח]]]] | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים. | נולד ב[[בני ברק]] ב[[כ"ח תמוז]] [[תשי"ט]] לאביו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ולאמו מרת מרים. | ||
בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" | בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" בפתח תקווה, אצל ר' יוסף רוזובסקי, אחיו של ר' שמואל רוזובסקי (ראש ישיבת פוניביז'). | ||
לאחר מכן בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה ב[[ליובאוויטש]] (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים ודעתו הייתה נשמעת. | |||
בשנת [[תשל"ז]] נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]] יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: [[ברוך לבקיבקר]], [[יוסף יצחק זלמנוב]], [[אברהם משה]], [[לוי יצחק גינזבורג]], [[אלתר בצלאל קופצ'יק]], [[יצחק גרוזמן]], [[שמשון הלפרין]], ו[[חיים שלמה דיסקין]]. שם פעל רבות וקירב כמה וכמה ל[[חסידות חב"ד]]. | |||
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. | |||
היה בקשר הדוק עם סבו הרב [[יעקב לנדא]], שחיבבו מאוד וטען שנועד לגדולות. בזמן היותו ב'קבוצה' הקפיד לשלוח מכתבים לסבו בהם שיתף את הנעשה בבית חיינו, ובזה חיזק את הקשר בין סבו לרבי, ופעם בהתוועדות בבית הכנסת חב"ד בבני ברק לקח עימו הסבא את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"... | |||
בזמן שהותו בבית חיינו זכה ליטול חלק בעריכת [[ספר הליקוטים]], שיצא לאור על פי בקשת הרבי, ושימש כאחראי על "ועד התהלוכות" מטעם צא"ח. | |||
[[קידושין ונישואין|נשא את]] מרת חיה בילא בת למשפחת (ר' אשר ומרת זיסל חנה) וילהלם בשנת [[תשמ"ה]]. ועוד קודם לכן התמנה בתור {{מונחון|'אלטער בחור'|בחור מבוגר}} בהסכמת הרבי, לתפקיד [[משפיע]] בישיבת [[בית הר"מ נחלת הר חב"ד]], ובשנים יותר מאוחרות התמנה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. קהל רב נמשך להתוועדויותיו הוא תובע אמת ללא פשרות בסגנון מיוחד. קירב רבים לחסידות חב"ד. אחד מהם הוא מנהל בית חב"ד בהונגריה הרב [[ברוך אוברלנדר]]. | |||
הקים כולל לחסידות בבני ברק "כולל חמ"ש", בברכת הרבי וזכה שעל ידו התקרבו כמה וכמה לחסידות והקימו בתים חב"דיים למהדרין. | |||
מייסד שיעורי חסידות בחול המועד בעיר בני ברק, בבית הכנסת פאג"י ע"ש חיסדא, יותר מ-30 שנה ברצף. | |||
לאחר מכן שימש כ'משפיע' בישיבת [[תות"ל בני ברק]] בראשות הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]. | |||
במשך תקופה ארוכה למד עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו. | במשך תקופה ארוכה למד בחשאי חברותא עם [[אהרן רוזנפלד|האדמו"ר מפינסק קרלין]] [[חסידות]] בביתו בבני ברק. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב | *בנו, הרב יעקב לנדא - [[ר"מ]] בשיעור ג' ב[[ישיבת חח"ל צפת]]. | ||
*חתנו, הרב ינון הכהן רוט - | *חתנו, הרב ינון הכהן רוט - ר"מ המכינה לישיבה ב[[תלמוד תורה חב"ד ביתר עלית]]. | ||
*בנו | *בנו הרב חיים דוד לנדא. | ||
*בנו, | *בנו, הרב יוסף יצחק לנדא. | ||
בנו, התמים מנחם מענדל לנדא. | |||
{{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}} | {{מיון רגיל:לנדא, שלמה זלמן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה מ־11:39, 26 באוגוסט 2018
הרב שלמה זלמן לנדא (יליד שנת תשי"ט, 1959) הינו משפיע קהילת חב"ד בבני ברק.
תולדות חיים
נולד בבני ברק בכ"ח תמוז תשי"ט לאביו הרב משה יהודה לייב לנדא ולאמו מרת מרים.
בצעירותו למד בישיבת "אור ישראל" בפתח תקווה, אצל ר' יוסף רוזובסקי, אחיו של ר' שמואל רוזובסקי (ראש ישיבת פוניביז').
לאחר מכן בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד היה ממושפעיו המקורבים ביותר של ר' מנחם מנדל פוטרפס שמקובל שהתבטא עליו, שגם אם היה בליובאוויטש (היינו בשנות הייסוד של הישיבה שאז התלמידים היו בעלי דרגה גבוהה במיוחד) גם שם היה נחשב לאחד מהתלמידים המצטיינים ודעתו הייתה נשמעת.
בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד: ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, אברהם משה, לוי יצחק גינזבורג, אלתר בצלאל קופצ'יק, יצחק גרוזמן, שמשון הלפרין, וחיים שלמה דיסקין. שם פעל רבות וקירב כמה וכמה לחסידות חב"ד.
לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
היה בקשר הדוק עם סבו הרב יעקב לנדא, שחיבבו מאוד וטען שנועד לגדולות. בזמן היותו ב'קבוצה' הקפיד לשלוח מכתבים לסבו בהם שיתף את הנעשה בבית חיינו, ובזה חיזק את הקשר בין סבו לרבי, ופעם בהתוועדות בבית הכנסת חב"ד בבני ברק לקח עימו הסבא את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...
בזמן שהותו בבית חיינו זכה ליטול חלק בעריכת ספר הליקוטים, שיצא לאור על פי בקשת הרבי, ושימש כאחראי על "ועד התהלוכות" מטעם צא"ח.
נשא את מרת חיה בילא בת למשפחת (ר' אשר ומרת זיסל חנה) וילהלם בשנת תשמ"ה. ועוד קודם לכן התמנה בתור
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין 'אלטער בחור' בהסכמת הרבי, לתפקיד משפיע בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד, ובשנים יותר מאוחרות התמנה למשפיע בישיבת תומכי תמימים בני ברק. קהל רב נמשך להתוועדויותיו הוא תובע אמת ללא פשרות בסגנון מיוחד. קירב רבים לחסידות חב"ד. אחד מהם הוא מנהל בית חב"ד בהונגריה הרב ברוך אוברלנדר.
הקים כולל לחסידות בבני ברק "כולל חמ"ש", בברכת הרבי וזכה שעל ידו התקרבו כמה וכמה לחסידות והקימו בתים חב"דיים למהדרין.
מייסד שיעורי חסידות בחול המועד בעיר בני ברק, בבית הכנסת פאג"י ע"ש חיסדא, יותר מ-30 שנה ברצף.
לאחר מכן שימש כ'משפיע' בישיבת תות"ל בני ברק בראשות הרב חנניה יוסף אייזנבך.
במשך תקופה ארוכה למד בחשאי חברותא עם האדמו"ר מפינסק קרלין חסידות בביתו בבני ברק.
משפחתו
- בנו, הרב יעקב לנדא - ר"מ בשיעור ג' בישיבת חח"ל צפת.
- חתנו, הרב ינון הכהן רוט - ר"מ המכינה לישיבה בתלמוד תורה חב"ד ביתר עלית.
- בנו הרב חיים דוד לנדא.
- בנו, הרב יוסף יצחק לנדא.
בנו, התמים מנחם מענדל לנדא.