ספירת הדעת – הבדלי גרסאות

* '''חיפוש מוסר בכל דבר''': כיון שהדעת מוליד ממילא מידות, לכן הלומד דבר ומשתמש בכח הדעת, ממילא מחפש בכל ענין - גם שכלי תיאורטי - מוסר שיכול ללמוד מזה ולתקן את נפשו{{הערה|ענין זה משמע גם ממאמר חז"ל (ויקרא רבה א, טו): "כל ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו", ופירש היפה תואר ש"דעת" היינו "מוסר ודרך ארץ".}}. וזהו פירוש הפסוק{{הערה|משלי יט, ב.}} "בלא דעת נפש לא טוב" - שכאשר לאדם חסר דעת, אינו מתקן את נפשו{{הערה|סה"מ שם ס"ע קטז.}}.

הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מ[[עולם היצירה]], כאחת מן המידות, ולא ב[[עולם הבריאה]] כבינה{{מקור}}.

האופן המובא בחסידות לחלק בין שני אופני המניין, אם הכתר נמנה או הדעת, הוא - שפנימיות הכתר היא למעלה מכל שייכות לספירות, אך חיצוניות הכתר יש לה שייכות לספירות. ולכן כאשר הספירות נמנים בחיצוניותם נמנה אף הכתר, אך כאשר הספירות נמנים בפנימיותם לא נמנה הכתר עמהם, ואז נמנה הדעת במקומו. כוחו של הדעת להשלים את מניין הספירות כשנמנים בפנימיות, הוא כי ענינו של הדעת הוא גם כן פנימיות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/18/50a.htm לקוטי תורה שלח נ, א]. וראה באריכות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31680&st=&pgnum=274&hilite= ספר המאמרים תרס"ה, ע' רסו] ואילך.}}.

{{הערות שוליים}}

{{ספירות}}

[[קטגוריה:חסידות]]

[[קטגוריה:ספירת הדעת]]