321
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 62: | שורה 62: | ||
התהוות הכלים מהאורות הוא דבר חידוש - ובלשון החסידות [[יש מאין]], והכלל הוא שכל דבר שמציאותו היא מחודשת, התנאי לקיומו הוא שהדבר המחדש ימצא במתחדש, וגם בעניננו, באם האורות יסתלקו מהכלים יבטלו הכלים ממציאותם{{הערה|מאמר ד"ה ואל מי תדמיוני תרס"ה.}}. | התהוות הכלים מהאורות הוא דבר חידוש - ובלשון החסידות [[יש מאין]], והכלל הוא שכל דבר שמציאותו היא מחודשת, התנאי לקיומו הוא שהדבר המחדש ימצא במתחדש, וגם בעניננו, באם האורות יסתלקו מהכלים יבטלו הכלים ממציאותם{{הערה|מאמר ד"ה ואל מי תדמיוני תרס"ה.}}. | ||
משל לדבר זה | משל המובא לדבר זה הוא מאותיות, שאף שהם מושרשות בדרגה נעלית ביותר - ב[[עצם הנפש]], אף על פי כן המקור הגלוי של האותיות הוא מה[[כוחות הגלויים]] - שכל ומדות וכפי שנראה במוחש שהאותיות מבטאות את תוכן השכל ומדות, ואם כן נראה שנוצרו מהם, וזה משום שהשרש של האותיות בעצם הנפש אינו מספיק בשביל להיות מציאות גלויה של אותיות, ומה שמהשכל ומדות יכולים להתהוות אותיות בגילוי, זהו משום שבהם בהעלם ישנו ענין האותיות בו מתלבש הענין השכלי או רגשי קודם שמתגלה, וגם במשל, באם יבטל המחדש - השכל או המדות, יתבטלו האותיות ממציאותם. | ||
דומה לכך הוא בהתהוות הכללית של הנבראים (בעולמות [[בי"ע]]) שעיקר ההתהוות של המציאות החדשה של נבראים נעשית ע"י ספירת ה[[מלכות]] משום שהיא מושרשת בעצמותו של ה', ולמרות זאת צריך לכח הגילוי של [[ז"א]] בשביל שיעורר את כח העצם שבמלכות, לפעול את פעולתה{{הערה|ראה בארוכה במאמר ד"ה לכל תכלה ראיתי תרנ"ט (ספה"מ תרנ"ט עמ' צח).}} . | דומה לכך הוא בהתהוות הכללית של הנבראים (בעולמות [[בי"ע]]) שעיקר ההתהוות של המציאות החדשה של נבראים נעשית ע"י ספירת ה[[מלכות]] משום שהיא מושרשת בעצמותו של ה', ולמרות זאת צריך לכח הגילוי של [[ז"א]] בשביל שיעורר את כח העצם שבמלכות, לפעול את פעולתה{{הערה|ראה בארוכה במאמר ד"ה לכל תכלה ראיתי תרנ"ט (ספה"מ תרנ"ט עמ' צח).}} . |
עריכות