אורך התקיעות – הבדלי גרסאות

גרסה מ־17:29, 28 במרץ 2010

שברים

דעת אדמו"ר הזקן בשו״ע^[1], שבשברים יהיו בכל שבר שלושה כחות דוקא.

כ״ק [[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לתקוע בשברים שלשה טרומיטין ומחצה, ודעת הרבי מה"מ שהיות ונהג כך ברבים להוציא את הרבים — ודאי דשייך לרבים^[2].

שלושת הטרומיטין בתקיעותיו של הרבי מה"מ היו באופן של ״טו או טו, טו או טו, טו או טו״ ואילו בתקיעותיו של כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב היה זה באופן של ״טו או טו, או או טו, או או טי״^[3]

דעת אדמו״ר הזקן בשו״ע^[4], שיש לתקוע בתקיעות מיושב שברים־תרועה בנשימה אחת, ובמעומד בשתי נשימות.

אך הרבי מה"מ סיפר^[5]: שמעתי מכ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ], שאביו — כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע — כשתקע, היה מפסיק בין שברים לתרועה. אך לא שאלתיו האם היה זה מטעמי בריאות, או מצד הענין שבזה^[6].

מהרה"ח רמ"ד ריבקין ע״ה שהיה תוקע אצל אדמו"ר הריי"צ נ״ע, והרבי לא הסיר את אצבעו מה״שברים״ עד שהפסיק התוקע בנשימה.

תרועה

בתרועה מאריכין בטרומיטין^[7].

אצל אדמו"ר מהר"ש היו תוקעין בתרועה 42 טרומייטין, ואצל אדמו"ר הזקן — 63 טרומייטין. והתקיעה אחר השברים־תרועה היתה ארוכה כהשברים-תרועה והתקיעה הראשונה^[8].

הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק מוהר״ש היה תוקע בתרועה 42 טרומייטין, והתקיעה שאחרי השברים־תרועה היתה ארוכה כעין השברים־תרועה והתקיעה הראשונה^[9].

להוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש היתה נשימה ארוכה. בתקיעת־שופר היה תוקע 72 קולות בתרועה^[10].

לאאזמו״ר — אדמו״ר מהר״ש — היתה נשימה ארוכה לנגינה. היה ביכלתו לתקוע עד 53 תרועות בשופר הגדול — שמקובל כי הוא שופרו של המהר״ל מפראג^[11].

התקיעות שתקע כ"ק אדמו"ר הרש"ב... התקיעה היתה ארוכה, השברים שלושה והצי, תרועות כמדומה מ״ב, או ע״ב בקירוב — איני זוכר בדיוק^[12].

הערות שוליים

^ תקצ, ז
^ אגרות־קודש ח"כ, עמ' ל"ט; המלך־במסיבו ח"א, עמ' נה-נז
^ מהרה״ח ר״א לנדא
^ תקצ, ט
^ בסעודת יום א דר״ה תשכ״ט
^ המלך־במסיבו, א, עמ׳ רלו
^ ראה שו"ע אדמו"ר תקצ, ד: בתרועה יכול להאריך בטרומטין כמה שירצה
^ ספר התולדות — אדמו"ר מהר"ש, מהרבי, תש"ז, עמ׳ 67
^ ס׳ השיחות תש"א, עמ׳ 28
^ ספר השיחות תש"ד, עמ׳ 136
^ ס׳ השיחות תרח״ץ, עמ׳ 253
^ רשימות דברים, א, עמ׳ שכח

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)

[1] תקצ, ז

[2] אגרות־קודש ח"כ, עמ' ל"ט; המלך־במסיבו ח"א, עמ' נה-נז

[3] מהרה״ח ר״א לנדא

[4] תקצ, ט

[5] בסעודת יום א דר״ה תשכ״ט

[6] המלך־במסיבו, א, עמ׳ רלו

[7] ראה שו"ע אדמו"ר תקצ, ד: בתרועה יכול להאריך בטרומטין כמה שירצה

[8] ספר התולדות — אדמו"ר מהר"ש, מהרבי, תש"ז, עמ׳ 67

[9] ס׳ השיחות תש"א, עמ׳ 28

[10] ספר השיחות תש"ד, עמ׳ 136

[11] ס׳ השיחות תרח״ץ, עמ׳ 253

[12] רשימות דברים, א, עמ׳ שכח

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ==שברים==
-דעת אדמו״ר בשו״ע<ref>תקצ, ז</ref>, שבשברים יהיו בכל שבר שלושה כחות דוקא.
+דעת [[אדמו"ר הזקן]] בשו״ע<ref>תקצ, ז</ref>, שבשברים יהיו בכל שבר שלושה כחות דוקא.
-כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נהג לתקוע בשברים שלשה טרומיטין ומחצה, ודעת הרבי מה"מ שהיות ונהג כך ברבים להוציא את הרבים — ודאי דשייך לרבים<ref>אגרות־קודש ח"כ, עמ' ל"ט; המלך־במסיבו ח"א, עמ' נה-נז</ref>.
+כ״ק [[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לתקוע בשברים שלשה טרומיטין ומחצה, ודעת הרבי מה"מ שהיות ונהג כך ברבים להוציא את הרבים — ודאי דשייך לרבים<ref>אגרות־קודש ח"כ, עמ' ל"ט; המלך־במסיבו ח"א, עמ' נה-נז</ref>.
 שלושת הטרומיטין בתקיעותיו של הרבי מה"מ היו באופן של ״טו או טו, טו או טו, טו או טו״ ואילו בתקיעותיו של כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב היה זה באופן של ״טו או טו, או או טו, או או טי״<ref>מהרה״ח ר״א לנדא</ref>
-דעת אדמו״ר בשו״ע<ref>תקצ, ט</ref>, שיש לתקוע בתקיעות מיושב שברים־תרועה בנשימה אחת, ובמעומד בשתי נשימות.
+דעת אדמו״ר הזקן בשו״ע<ref>תקצ, ט</ref>, שיש לתקוע בתקיעות מיושב שברים־תרועה בנשימה אחת, ובמעומד בשתי נשימות.
 אך הרבי מה"מ סיפר<ref>בסעודת יום א דר״ה תשכ״ט</ref>: שמעתי מכ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ], שאביו — כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע — כשתקע, היה מפסיק בין שברים לתרועה. אך לא שאלתיו האם היה זה מטעמי בריאות, או מצד הענין שבזה<ref>המלך־במסיבו, א, עמ׳ רלו</ref>.
-מהרה״ח רמ״ד ריבקין ע״ה שהיה תוקע אצל אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע, והרבי לא הסיר את אצבעו מה״שברים״ עד שהפסיק התוקע בנשימה.
+מהרה"ח [[רמ"ד ריבקין]] ע״ה שהיה תוקע אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] נ״ע, והרבי לא הסיר את אצבעו מה״שברים״ עד שהפסיק התוקע בנשימה.
 ==תרועה==
-בתרועה מאריכין בטרומיטין<ref>ראה שו״ע אדמו״ר תקצ, ד: בתרועה יכול להאריך בטרומטין כמה שירצה</ref>.
+בתרועה מאריכין בטרומיטין<ref>ראה [[שו"ע אדמו"ר]] תקצ, ד: בתרועה יכול להאריך בטרומטין כמה שירצה</ref>.
-אצל אדמו״ר מהר״ש היו תוקעין בתרועה 42 טרומייטין, ואצל אדמו״ר הזקן — 63 טרומייטין. והתקיעה אחר השברים־תרועה היתה ארוכה כהשברים-תרועה והתקיעה הראשונה<ref>ספר התולדות — אדמו״ר מהר"ש [מאדמו״ר מה"מ, תש״ז], עמ׳ 67</ref>.
+אצל [[אדמו"ר מהר"ש]] היו תוקעין בתרועה 42 טרומייטין, ואצל אדמו"ר הזקן — 63 טרומייטין. והתקיעה אחר השברים־תרועה היתה ארוכה כהשברים-תרועה והתקיעה הראשונה<ref>[[ספר התולדות]] — אדמו"ר מהר"ש, מ[[הרבי]], [[תש"ז]], עמ׳ 67</ref>.
-הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק מוהר״ש היה תוקע בתרועה 42 טרומייטין, והתקיעה שאחרי השברים־תרועה היתה ארוכה כעין השברים־תרועה והתקיעה הראשונה<ref>ס׳ השיחות תש׳״א, עמ׳ 28</ref>.
+הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק מוהר״ש היה תוקע בתרועה 42 טרומייטין, והתקיעה שאחרי השברים־תרועה היתה ארוכה כעין השברים־תרועה והתקיעה הראשונה<ref>ס׳ השיחות [[תש"א]], עמ׳ 28</ref>.
-להוד כ׳׳ק אאזמו״ר הרה״ק מוהר״ש היתה נשימה ארוכה. בתקיעת־שופר היה תוקע 72 קולות בתרועה<ref>ס׳ השיחות תש״ד, עמ׳ 136</ref>.
+להוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש היתה נשימה ארוכה. בתקיעת־שופר היה תוקע 72 קולות בתרועה<ref>[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ׳ 136</ref>.
 לאאזמו״ר — אדמו״ר מהר״ש — היתה נשימה ארוכה לנגינה. היה ביכלתו לתקוע עד 53 תרועות בשופר הגדול — שמקובל כי הוא שופרו של המהר״ל מפראג<ref>ס׳ השיחות תרח״ץ, עמ׳ 253</ref>.
-התקיעות שתקע כ״ק אדמו״ר מהורש״ב.. התקיעה היתה ארוכה, השברים שלושה והצי, תרועות כמדומה מ״ב, או ע״ב בקירוב — איני זוכר בדיוק<ref>רשימות־דברים, א, עמ׳ שכח</ref>.
+התקיעות שתקע כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]... התקיעה היתה ארוכה, השברים שלושה והצי, תרועות כמדומה מ״ב, או ע״ב בקירוב — איני זוכר בדיוק<ref>[[רשימות דברים]], א, עמ׳ שכח</ref>.
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 {{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}
-[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:מנהגי חודש תשרי]]
+[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]] [[קטגוריה:ראש השנה]]