אין תקציר עריכה
שורה 36: שורה 36:


=== גדולי ישראל על הרי"ף ===
=== גדולי ישראל על הרי"ף ===
גדולי ישראל התבטאו בהערצה על הרי"ף וחיבוריו.
ה[[רמב"ם]] כתב:{{ציטוטון|...ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים...}}{{הערה|בהקדמתו למשניות}}.


אין לשער איפוא, את חין ערכו של ספר גדול זה ואת גדולתו של מחברו. הבה נראה מה אומרים עליו גדולי הדורות הקודמים.
ר"י הזקן בעל התוספות הגדול כתב:{{ציטוטון|ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שה[[שכינה]] הייתה שרויה עליו}}{{הערה|רבי מנחם זרח בהקדמתו לספרו "צידה לדרך".}}
ה[[רמב"ם]] כתב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...ההלכות שעשה הרב הגדול רבינו יצחק זצ"ל הספיקו במקום כולם [כל כתבי הגאונים], לפי שהם כוללים כל תועליות הפסקים והמשפטים הנצרכים בזמננו זה כלומר זמן הגלות, וכבר בירר בהם כל השגיאות שנפלו בפסקי קודמיו, ולא הוקשו לנו בהם אלא הלכות מעטות לא יגיעו לעשר בשום פנים...}}{{הערה|בהקדמתו למשניות}}.


ר"י הזקן בעל התוספות הגדול כתב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ילאה אדם לחבר חיבור כמוהו זולתו, שה[[שכינה]] הייתה שרויה עליו}}{{הערה|רבי מנחם זרח בהקדמתו לספרו "צידה לדרך".}}
ה[[רמב"ן]] מכנהו תדיר בכינוי:{{ציטוטון|רבינו הגדול}} ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין.


ה[[רמב"ן]] מכנהו תדיר בכינוי:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רבינו הגדול}}ונוטה לקבל את דעתו כמעט ללא עוררין.
ה[[ראב"ד]] כתב:{{ציטוטון|הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל}}.


אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב:{{ציטוטון|...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עיניים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו...}}{{הערה|בהקדמה לספרו המאור.}}.


ה[[ראב"ד]] כתב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הנני סומך על הרב אפילו אומר על ימין שהוא שמאל}}.
ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי{{ציטוטון|הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}.
 
אפילו בעל המאור שכתב חיבור השגות על הרי"ף כותב:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...איני צריך להרבות בגדולתו ובחכמתו כי היא גלויה לכל בעלי עיניים כשמש בחצי השמים וכנפי צדקותיו בחבור הלכותיו פרושות על כל דורותיו ועל כל דורות הבאים אחריו כי לא נעשה עוד ספר יפה כמוהו בתלמוד אחר חתימתו...}}{{הערה|בהקדמה לספרו המאור.}}.
 
ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז) כתב כי{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הלכה כהאלפס אפילו ננד הגאונים. נם משיניו נשאוהו והגדילוהו ואמרו כי לא נעשה חבור יפה כמוהו מזמן חתימת התלמוד}}.
   
   
ר' יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת [[חלום]] בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאוגיםאו כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ואת בריתי אקים את יצחק}}.המאירי קורא לו תמיד {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=גדולי הפוסקים}}.רבי יוסף קארו חושב את הרי"ף כראשון בין שלשת מודי ההוראה שבית ישראל נשען עליהם ועל פיהם הוא מכריע את ההלכה בשולחן ערוך. באופן זה נמשכת השפעת ה רי"ף על פסק ההלכה עד ימינו אלה.
ר' יעקב ממרויש, אחד מבעלי התוספות, שאל שאלת [[חלום]] בגוגע לדין אחד אם הלכה כהגאונים או כרי"ף החולק עליהם, והשיבו לו מן השמים: {{ציטוטון|ואת בריתי אקים את יצחק}}.המאירי קורא לו תמיד {{ציטוטון|גדולי הפוסקים}}.רבי יוסף קארו חושב את הרי"ף כראשון בין שלשת מודי ההוראה שבית ישראל נשען עליהם ועל פיהם הוא מכריע את ההלכה בשולחן ערוך. באופן זה נמשכת השפעת ה רי"ף על פסק ההלכה עד ימינו אלה.
אין פלא איפוא, כי בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד גדול ובהערכה יוצאת מגדר הרגיל. הם בטאו את הערכתם בכך שכינוהו "הגאון רבינו יצחק" או, בקיצור, הגאון. פירוש הדבר שהם כאילו הוציאו אותו מתקופתו והעניקו לו תואר גאון, כפי שהיה לגאוני בבל בשעתם.
בימי ה[[ראשונים]] התייחסו החכמים אל הרי"ף בכבוד ובהערכה יוצאים מגדר הרגיל. כינוהו "הגאון רבינו יצחק" או בקיצור "הגאון", שאז התפרש הדבר שהם מעניקים לו תואר גאון כפי שהיה לגאוני בבל בשעת.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ראשונים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]