תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות

א' מחב"ד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
א' מחב"ד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 25: שורה 25:
האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שמת בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.
האדמו"ר והמנהיג החסידי הבולט שהעדיף את ירושלים כמשכן לחצרו הגדולה היה האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר (שמת בחג השבועות תש"ח). אבל הרוב הגדול של חסידי גור שהיגרו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה השתקעו בתל אביב.


==700 בתי כנסת וביתי מדרש==
==ביקור הרבי הקודם בתל אביב==
{{חסר}}
במהלך ביקורו של הרבי הרבי הקודם בארץ הקודש ביקר בעיר תל אביב, ואף נפגש עם ראשי המושבה.
 
==700 בתי כנסת ובתי מדרש==
[[קובץ:תאש.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יהודים מחוץ לבית הכנסת בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
[[קובץ:תאש.jpg|שמאל|ממוזער|300px|יהודים מחוץ לבית הכנסת בתל אביב בשנות היו"ד'ס]]
לפי הערכה, בשנות היו"ד'ס והכף'ס פעלו בתל אביב כ-700 בתי תפילה, בהם עשרות בתי תפילה חסידיים "שטיבלעך". רק לחסידי גור היו בשנים אלה למעלה מעשרה בתי תפילה ברחבי תל אביב. מהם נותרו כיום כארבעה.
לפי הערכה, בשנות היו"ד'ס והכף'ס פעלו בתל אביב כ-700 בתי תפילה, בהם עשרות בתי תפילה חסידיים "שטיבלעך". רק לחסידי גור היו בשנים אלה למעלה מעשרה בתי תפילה ברחבי תל אביב. מהם נותרו כיום כארבעה.