תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]]. | '''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]]. | ||
[[קובץ:שלוחים תא.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונה משותפת של שלוחי הרבי לתל אביב]] | |||
==תל אביב החסידית<ref>מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי [[שלמה שמיר]].</ref>== | ==תל אביב החסידית<ref>מקטע זה והמקטע על הבתי כנסיות נכתבו על ידי [[שלמה שמיר]].</ref>== | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
בדרום תל אביב פעל האדמו"ר ממודזיץ, רבי שמואל אליהו, שעבר לבית מדרש מפואר שחסידיו בנו עבורו ברחוב דיזנגוף. הוא היה נודע כמחבר ניגונים חסידיים. ברחוב מוהליבר התקיימה חצר חסידית מפורסמת בהנהגת האדמו"ר מללוב, רבי משה מרדכי בידרמן. הרבי היה נודע כצדיק וסגפן. | בדרום תל אביב פעל האדמו"ר ממודזיץ, רבי שמואל אליהו, שעבר לבית מדרש מפואר שחסידיו בנו עבורו ברחוב דיזנגוף. הוא היה נודע כמחבר ניגונים חסידיים. ברחוב מוהליבר התקיימה חצר חסידית מפורסמת בהנהגת האדמו"ר מללוב, רבי משה מרדכי בידרמן. הרבי היה נודע כצדיק וסגפן. | ||
ברחוב לילינבלום פעלה חצרו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר האגר, שנודע כמחבר ניגונים חסידיים. ל"שולחן" שערך מדי ליל שישי נהרו בזמנו מאות חסידים כדי לשמוע את תפילתו וניגוניו. האדמו"ר עקר מתל אביב והקים שיכון חסידי גדול בבני ברק. גם האדמו"ר מנדברונה, שהנהיג שנים אחדות חצר חסידית בגבול יפו-תל אביב, עבר לבני ברק. | ברחוב לילינבלום פעלה חצרו של האדמו"ר מוויז'ניץ, רבי חיים מאיר האגר, שנודע כמחבר ניגונים חסידיים. ל"שולחן" שערך מדי ליל שישי נהרו בזמנו מאות חסידים כדי לשמוע את תפילתו וניגוניו. האדמו"ר עקר מתל אביב והקים שיכון חסידי גדול בבני ברק. גם האדמו"ר מנדברונה, שהנהיג שנים אחדות חצר חסידית בגבול יפו-תל אביב, עבר לבני ברק. | ||