תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]]. | '''תל אביב-יפו''' היא עיר במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודלה ב[[ארץ ישראל]] ומתגוררים בה כחצי מליון איש (נכון לשנת [[תשע"ו]]). נוסדה בשנת [[תרס"ט]] כפרבר לעיר [[יפו]]. | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
במיוחד קסמה תל אביב לאדמו"רים משושלת חסידות רוז'ין, שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מהגדולות והמרכזיות במזרח אירופה. האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-הצדיקס' התגורר ברחוב ביאליק. הוא נודע בזמנו כצדיק ורבים שיחרו לפתחו. | במיוחד קסמה תל אביב לאדמו"רים משושלת חסידות רוז'ין, שעד לפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה מהגדולות והמרכזיות במזרח אירופה. האדמו"ר מהוסיאטין, רבי יעקב פרידמן, עלה לארץ ישראל בשנות ה-הצדיקס' התגורר ברחוב ביאליק. הוא נודע בזמנו כצדיק ורבים שיחרו לפתחו. | ||
[[תמונה:תא.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] [[חסיד]]ית בתל אביב]] | |||
האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב, הקים חצר חסידית ברחוב אחד העם פינת נחמני. הוא היה מקובל כאיש אציל, בעל חזות מרשימה שנהג לצעוד לבדו ברחוב. לא הרחק, בפינת בצלאל יפה, היה בית מדרשו של האדמו"ר מפשימישל, רבי מרדכי שלום יוסף, שנהג לשבת במרפסת דירתו הפונה לרחוב וללמוד גמרא. | האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב, הקים חצר חסידית ברחוב אחד העם פינת נחמני. הוא היה מקובל כאיש אציל, בעל חזות מרשימה שנהג לצעוד לבדו ברחוב. לא הרחק, בפינת בצלאל יפה, היה בית מדרשו של האדמו"ר מפשימישל, רבי מרדכי שלום יוסף, שנהג לשבת במרפסת דירתו הפונה לרחוב וללמוד גמרא. | ||