עבודת השם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 43: שורה 43:
החילוק בין העבודה להשכלה קיים גם ב[[מאמר|מאמרי חסידות]], כשמאמרי ההשכלה מתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, ובמאמרי העבודה מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]}}, אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות {{מונחון|בכן|כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם}}!"{{הערה|1=ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}, וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16}}{{הערה|סוג נוסף של מאמרים הוא הדרוש - [[פסוקים ואימרות במבט החסידות|ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל על פי החסידות]]}}.
החילוק בין העבודה להשכלה קיים גם ב[[מאמר|מאמרי חסידות]], כשמאמרי ההשכלה מתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, ובמאמרי העבודה מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94.jpeg סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]}}, אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות {{מונחון|בכן|כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם}}!"{{הערה|1=ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA_4_%D7%A9%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A0%D7%A6%D7%97_109194.html כאן] תמליל וצילום}}, וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16}}{{הערה|סוג נוסף של מאמרים הוא הדרוש - [[פסוקים ואימרות במבט החסידות|ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל על פי החסידות]]}}.


השוני בין המאמרים נבע בעיקר מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש,ולכן מאמרים אלו נאמרו על ידי הרבי הריי"צ ב[[אידיש]]{{הערה|מאמרים אלו נדפסו ב[[ספר המאמרים - אידיש]]}}. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}.
השוני בין המאמרים נבע בעיקר מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש,ולכן מאמרים אלו נאמרו על ידי הרבי הריי"צ ב[[אידיש]]{{הערה|מאמרים אלו נדפסו ב[[ספר המאמרים - אידיש]]}}. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}. וכן הרבי הורה כן{{הערה|1='בנוגע לשאלתו מה כוונתי בלימוד דא"ח, אם הוא בענין של עבודה המעורר את הלב, הנה ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה'. [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך ו' עמוד שנה}} והדגיש שיש ללמוד מאמרים אלו בפרט בדורנו{{הערה|1='בוודאי הנך יודע מה שמובא הרבה בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שההשכלה הגדולה ביותר בחסידות צריכה להביא 'בכן' בפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה. מכייון שלא תמיד קל להוציא 'בכן' ממאמרי השכלה של חסידות ובפרט בדורנו זה, לכו מוכרח ללמוד מאמרי חסידות של עבודה, ששם רואים את ה'בכן' ללא השתדלות יתירה'. [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך י' עמוד פ"ב}}.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־18:22, 6 באפריל 2020

ציור ר' זלמן קליינמן

עבודת השם היא אחת מן הציוויים הכלליים שבתורה, שנאמר: "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם"[1]. היא מצווה כללית לכל מצוות התורה, שענינה הוא שהאדם יעבוד את הקב"ה בקבלת עול כעבד שעובד את אדונו[2]. ציווי כללי זה כולל גם את מצוות התפילה, כדרשת חז"ל על הפסוק "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם"[3] "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה"[4].

בשם עבודה כונתה עבודת הקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, עד שנאמר כי "עבודה" היא אחת מן שלושה העמודים עליהם העולם מתקיים[5]. בזמן שבית המקדש אינו קיים, העבודה מתממשת בתפילה[6].

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", שכן כמו שעיבוד עורות והכשרתם לבגד נעשה על ידי כך שדורכים עליהם, כך על האדם "לדרוך" - לכפות ולבטל - את רצונו האישי[7].

ענינה

עבודת ה' היא מהציוויים הכלליים שבתורה, המתחלקת לשני עניינים עיקריים: סור מרע ועשה טוב. סור מרע מתבטא במצוות לא תעשה, ועשה טוב במצוות עשה.

אחד היסודות העיקריים בעבודת השם הוא, שהעבודה אינה יכולה להגיע מנקודת הנחה שהידבקות באלוקות היא טובה ומתוך כך לעבוד את השם, שהרי עבד אינו עושה את רצון אדונו משום שהדבר נכון וטוב - אלא בקבלת עול מפני שהוא עבדו, ואף לימוד התורה - שהאדם אמור להבינו ולהשיגו בשכלו - הרי הוא צריך לעשות זאת לא כיוון שהוא נהנה מההשכלה שבלימוד התורה, אלא מפני שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של הבנה והשגה[2]. וכמאמר רז"ל: "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ"[8] - שהאדם יכפה ויבטל את רצונו כביכול אין לו רצון אחר מלבד קיום מצות הקב"ה[דרוש מקור]. בקבלה ובחסידות נקראת עבודה זו: "כד אתכפיא סטרא אחרא ואסתלק יקרא דקודשא בריך הוא בכולהו עלמין" (בארמית:"על ידי עבודת האתכפיא(=כפיית וביטול הרצון) מתעלה ונמשך כבודו של הקב"ה בכל העולמות")[9].

יסוד חיוני נוסף בעבודת השם הוא השמחה, שהרי כמו שבגשמיות כששני אנשים מתאבקים זה בזה להפיל זה את זה, גם אם אחד מהם יהיה חזק יותר מחברו - הרי שאם יהיה שרוי בעצבות יגבר עליו החלש ממנו, כך גם בעבודת השם - בשביל לנצח ולהפיל את היצר הרע יש צורך בשמחה[10], כמו שאמרו הקנטוניסטים לצמח צדק: "למלחמה לא יוצאים בבכי, אלא במארש של ניצחון!"[11].

מבואר כי עבודה היא מלשון "עיבוד עורות", כמו שבשביל להכשיר עורות ולעבד אותם בכדי שיהיו ראויים להיות בגד יש לדרוך עליהם, כך גם בעבודת השם: בשביל לברר את המידות יש 'לדרוך' על רצון האדם ולהתגבר עליו - אתכפיא[7], וכמו שכתוב על מי שחוזר על לימודו מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים"[12], לעומת זה שחוזר עליו רק מאה, שעליו נאמר "אשר לא עבדו"[12], כשהסיבה לכך היא שבזמנם היו רגילים לחזור על הלימוד מאה פעמים, ולכן בחזרה כזו לא היה עניין מיוחד שקשור לעבודת השם, אך מי שעושה מעבר לרגילותו ובניגוד לטבעו - באופן של אתכפיא - נקרא עובד השם[13].

הבעל שם טוב חידש שהיות וכל דבר הוא בהשגחה פרטית, הרי שכל דבר שהאדם רואה ושומע צריך להפיק ממנו לקח והוראה בעבודת השם[14].

הרבי הריי"צ התבטא פעם, כי הבעל שם טוב לימד כיצד צריכים לעבוד את ה', ואדמו"ר הזקן הראה כיצד ניתן לעבוד את ה'[15].

עבודה והשכלה

בחסידות חב"ד קיימות שתי דרכי עבודה מרכזיות:

  • עבודה - כינוי לעבודת התפילה וההתבוננות בתפילה באחדות ה' ופרטיה על פי החסידות שלמדו. חסידים שמשקעים בהורדת הדברים לפועל, תוך שימת דגש על כך בתפילה ועבודה על מידותיהם מכונים עובדים.
  • השכלה - לימוד והעמקה בתורת החסידות והחקירה האלוקית בתוך מאמרי ודרושי חסידות חב"ד והבנת הסוגיות בתורת הנסתר המופיעות בהן. חסידים המתמקדים בכך מכונים משכילים.

הדרך האמתית והנכונה היא העבודה, ועל אף שהיא מתממשת רק על ידי הקדמה של השכלה, הרי השכלה לבדה ולכשעצמה אינה מטרה, וכפי שהתבטא על כך הצמח צדק:

מי שעוסק בהשכלה של חסידות בלבד ואינו עוסק בעבודת התפילה לפי ערך ואופן ידיעתו בהשכלה של חסידות - הינו עשיר הפורט את עשירותו למטבעות מזוייפות

— מובא על ידי הרבי הריי"צ בספר השיחות ה'ש"ת עמוד 165

השכלה בפני עצמה פועלת עניינים לא טובים, וכפי שהתבטא על כך הרבי הרש"ב:

'משכיל' הולך על הראש, 'עובד' על הרגליים

— משיחתו בשנת תרס"ב. מובא על ידי הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים חלק ג' עמודים 607-608

כשכוונתו היא שה'משכיל' מגיע מנקודת הנחה כזו שכל מטרת החסידות היא ההשכלה שבה - ובמיוחד כשהוא מחדש בה משהוא, ומתוך כך הוא מסיק סברות לא נכונות בחסידות, ומגיע לידי גאווה. כיוון שכך הוא מכונה "הולך על הראש" - כי "הליכתו" - עבודתו והתקדמותו בעבודת השם[16] היא רק סביב ההשכלה - הראש. הרבי הריי"צ אף התבטא כי: "העוסק בהשכלה ללא עבודה - הרי הוא מעמיד צלם בהיכל החסידות!"[דרוש מקור].

לעומתו ה'עובד', מגיע מנקודת הנחה שמצבו אינו טוב, וכך הוא משתמש בחסידות כמינוף ודרך לשיפור מעשיו והנהגותיו, ולכן לא רק שדרכו הישרה אינה מחדירה בו גאווה אלא אף מכניסה בו ענווה ושיפלות, ולכן דרכו הנכונה והיציבה מכונה "הולך על הרגליים"[17]. עם זאת, העבודה אינה פועלת שפלות, שכל עניינה הוא מרמור על המצב הקיים ללא שיפור, אלא פועלת שלאחר שהוא יודע את מצבו האמתי הנחות - הוא מתייגע על מנת לשפר אותו[18].

הרבי המהר"ש התבטא פעם, כי 'השכלה' ו'עבודה' הם שני עולמות שונים, ו'משכיל' ו'עובד' הם שני אנשים. כך היה מיום שנברא העולם. כשבא אדמו"ר הזקן, חיבר את שני העולמות ואת שני האנשים, ודרך זו היא דרך ושיטת חסידות חב"ד בעבודת השם[19].

מאמרי עבודה והשכלה

החילוק בין העבודה להשכלה קיים גם במאמרי חסידות, כשמאמרי ההשכלה מתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, ובמאמרי העבודה מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם[20], אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין בכן!"[21], וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של הנפש הבהמית, ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו[22][23].

השוני בין המאמרים נבע בעיקר מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"המשכים" העמוקים של הרבי הרש"ב לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש,ולכן מאמרים אלו נאמרו על ידי הרבי הריי"צ באידיש[24]. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה[25]. וכן הרבי הורה כן[26] והדגיש שיש ללמוד מאמרים אלו בפרט בדורנו[27].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ↑ שמות פרק כ"ג פסוק כ"ב
  2. ↑ 2.0 2.1 "כל המצוות - גם אלו שהשכל מחייבם - צריך לקיימם מתוך קבלת עול כמו חוקים... הן אמת שהאדם צריך להבין את התורה בשכל, אבל דבר זה עצמו הוא עושה בקבלת עול - לא בגלל התענוג שלו, אלא בגלל שהקב"ה ציווה עליו ללמוד באופן של השגה", ליקוטי שיחות חלק ג' עמוד 1012 (בתרגום ללשון הקודש: עמוד 275)
  3. ↑ דברים פרק י"א פסוק י"ג
  4. ↑ מסכת תענית דף ב' עמוד א'. כך פסק הרמב"ם להלכה בהיד החזקה ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א' הלכה א'
  5. ↑ " עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" מסכת אבות פרק א' משנה ב'. על פי ביאור הירושלמי במסכת תענית פרק ד' הלכה ב'
  6. ↑ על פי הפסוק "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" הושע פרק י"ד פסוק ג'. נלמד במסכת מגילה דף ל"א עמוד ב', ומסכת מנחות דף ק"י עמוד א', מדרש תנחומא פרשת צו סימן י"ד
  7. ↑ 7.0 7.1 תורה אור משפטים דף ע"ו עמוד א', ליקוטי תורה פרשת ויקרא דף ב' עמוד ד', תורת חיים שמות חלק ב' רע"ט, ד, שם פרשת משפטים רעח, ד, דרך מצותיך מצות דין עבר עברי, פג, א, ספר המאמרים (אדמו"ר הצמח צדק) ספר תרט"ו בהוספות, מאמר דיבור המתחיל "איתא בגמרא בסוטה כו' ואמאי קאי עלמא" רסו, מאמר דיבור המתחיל באתי לגני תשל"א, אות י', מאמר דיבור המתחיל להבין עניין תחיית המתים תשמ"ו, אות ה', מאמר דיבור המתחיל "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תשי"ב, אות י"א.
  8. ↑ מסכת אבות פרק ב' משנה ד'
  9. ↑ מבוסס על דברי הזוהר בפרשת חוקת על גודל הנחת רוח שיש לקב"ה על ידי התגברות על הסיטרא אחרא. רעיון המובא באריכות בליקוטי אמרים - פרק כ"ז ובקיצור בליקוטי אמרים - פרק ל"ו, קונטרס ומעין מאמר ט"ו פרק ג'
  10. ↑ תניא ליקוטי אמרים - פרק כ"ו
  11. ↑ תורת מנחם תשי"ב חלק א', עמוד נ"א, מובא גם באגרות קודש כרך יז איגרת ו'רלח, שם כרך י"ט איגרת ז'תיא ועוד.
  12. ↑ 12.0 12.1 "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹקים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ" מלאכי ג' פסוק י"ח
  13. ↑ ליקוטי אמרים - פרק ט"ו
  14. ↑ כתר שם טוב - הוספות רכ"ג (באידיש), ליקוטי שיחות חלק ל"ד ע' 166, תורת מנחם חלק ל"ה עמוד 126, ועוד. ראה דוגמה לכך בהיום יום לי"א סיון
  15. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', עמוד שסה
  16. ↑ "שהאדם נקרא מהלך ולא עומד" שער היחוד והאמונה - חינוך קטן
  17. ↑ הרבי הריי"צ, לקוטי דיבורים חלק ג' עמודים 607-608
  18. ↑ "'עובד' צריך להיות ענו ולא שפל. ההבדל בין שפל לענו הוא: שפל עסוק רק עם עצמו באופן של דכא ונדכא, שברון, בלי שום התעלות בנפשו. ענו מכיר את מעמדו ומצבו הרוחני ומשתוקק תמיד להיות יותר טוב, כי הוא יודע מה חסר לו. וכשמישהו מעורר אותו על משהו – הוא מקבל את הדבר בטוב" הרבי הריי"צ, ספר השיחות תש"ג בתרגום ללשון הקודש, עמוד פ"ח
  19. ↑ מובא בליקוטי דיבורים חלק ג', עמוד 740
  20. ↑ ראה את דברי הרב שלמה יוסף זוין על כך בספרו סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242
  21. ↑ ביחידות לרב דוד רסקין, שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי להגהה. ראה כאן תמליל וצילום
  22. ↑ שבועון כפר חב"ד מספר 1756, עמוד 16
  23. ↑ סוג נוסף של מאמרים הוא הדרוש - ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל על פי החסידות
  24. ↑ מאמרים אלו נדפסו בספר המאמרים - אידיש
  25. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ב עמוד רנ"ה
  26. ↑ 'בנוגע לשאלתו מה כוונתי בלימוד דא"ח, אם הוא בענין של עבודה המעורר את הלב, הנה ידוע בכמה מקומות בשיחות כ"ק רבותינו הקדושים, שעיקר הלימוד ובפרט לימוד דא"ח הוא ענין העבודה'. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ו' עמוד שנה
  27. ↑ 'בוודאי הנך יודע מה שמובא הרבה בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שההשכלה הגדולה ביותר בחסידות צריכה להביא 'בכן' בפועל ממש במחשבה דיבור ומעשה. מכייון שלא תמיד קל להוציא 'בכן' ממאמרי השכלה של חסידות ובפרט בדורנו זה, לכו מוכרח ללמוד מאמרי חסידות של עבודה, ששם רואים את ה'בכן' ללא השתדלות יתירה'. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י' עמוד פ"ב
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=עבודת_השם&oldid=331116"