הבדלים בין גרסאות בדף "חיים כבש"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ר' '''חיים כבש''' | + | ר' '''חיים כבש''' ([[תרמ"ט]]-[[כ"ד אייר]] [[תש"ג]]) היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שכיהן כרב העיר יוחוביץ', ועסק בהקמת [[מקווה טהרה|מקוואות טהרה]] ו[[תלמוד תורה|חיידרים]] בעיר ובסביבותיה. |
==קורות חיים== | ==קורות חיים== | ||
| − | ר' חיים כבש נולד ב[[עיירה]] וויעטקא בשנת [[תרמ"ט]]. | + | ר' חיים כבש נולד לאביו ר' אשר ב[[עיירה]] וויעטקא בשנת [[תרמ"ט]]. |
| − | בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובהגיעו לגיל חופה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' יצחק מווילייקא – נכדו של רבי שלמה חיים מקוידנוב | + | בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובהגיעו לגיל חופה [[נישואין|נשא]] את בתו של ר' יצחק מווילייקא – נכדו של רבי שלמה חיים מקוידנוב. זוגתו בת שבע הייתה קרובת משפחה של [[הרבנית שטערנא שרה]] וזכה שאדמו"ר הרש"ב ישמש כמסדר [[קידושין ונישואין|קידושין]] בחתונתו ברוסטוב. |
| − | זוגתו בת שבע הייתה | ||
בשנת [[תרפ"ו]] התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית [[מקווה טהרה|מקוואות]] והקמת [[תלמוד תורה|חדרים]], הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה. | בשנת [[תרפ"ו]] התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית [[מקווה טהרה|מקוואות]] והקמת [[תלמוד תורה|חדרים]], הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה. | ||
| שורה 11: | שורה 10: | ||
בסביבות שנת [[תרצ"ג]] קבע את מגוריו ב[[נעוול]] וכאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק [[רוסיה]] והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה ב[[סמרקנד]], שם נפטר מרעב וממחלות ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ג]] בגיל 54. | בסביבות שנת [[תרצ"ג]] קבע את מגוריו ב[[נעוול]] וכאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברח לעומק [[רוסיה]] והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה ב[[סמרקנד]], שם נפטר מרעב וממחלות ביום [[כ"ד אייר]] [[תש"ג]] בגיל 54. | ||
| − | הוא נותר ערירי ממשפחתו | + | הוא נותר ערירי ממשפחתו. בנו יצחק החזיר את נשמתו זמן קצר לפני אביו מפאת הרעב. |
| − | + | ||
| − | חסידי | + | חסידי חב"ד הביאו אותו לקבר ישראל בבית העלמין ב[[סמרקנד]]. הממונה על עזבונו היה ר' [[אבא פליסקין]]. |
| − | + | ||
| − | בתוכם היו חפצים שאשתו | + | החסיד ר' [[מאיר איטקין]], קנה בסכום גדול את חפצי הקודש שהיו בידי ר' חיים מקדושי עליון. בתוכם היו חפצים שאשתו קיבלה בירושה, בהם חפצים בהם השתמש [[הבעל שם טוב]], ור' מאיר שלח חפצים אלו ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]] כשיצאו מרוסיה לצרפת. לוקח החפצים היה לא אחר מאשר הרבי, ש[[ביקור הרבי בפריז|ביקר בצרפת]] כשבא לקחת את אמו לניו יורק. החפצים אמורים להיות ב[[ספריית ליובאוויטש|ספרייתו של הרבי]]. |
| − | לוקח החפצים היה לא אחר מאשר הרבי | ||
| − | החפצים אמורים להיות | ||
| − | ב[[ספריית ליובאוויטש|ספרייתו של הרבי]]. | ||
{{מיון רגיל:כבש, חיים}} | {{מיון רגיל:כבש, חיים}} | ||
גרסה מ־13:52, 9 במאי 2018
ר' חיים כבש (תרמ"ט-כ"ד אייר תש"ג) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שכיהן כרב העיר יוחוביץ', ועסק בהקמת מקוואות טהרה וחיידרים בעיר ובסביבותיה.
קורות חיים
ר' חיים כבש נולד לאביו ר' אשר בעיירה וויעטקא בשנת תרמ"ט.
בנערותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ובהגיעו לגיל חופה נשא את בתו של ר' יצחק מווילייקא – נכדו של רבי שלמה חיים מקוידנוב. זוגתו בת שבע הייתה קרובת משפחה של הרבנית שטערנא שרה וזכה שאדמו"ר הרש"ב ישמש כמסדר קידושין בחתונתו ברוסטוב.
בשנת תרפ"ו התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית מקוואות והקמת חדרים, הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה.
בסביבות שנת תרצ"ג קבע את מגוריו בנעוול וכאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברח לעומק רוסיה והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה בסמרקנד, שם נפטר מרעב וממחלות ביום כ"ד אייר תש"ג בגיל 54.
הוא נותר ערירי ממשפחתו. בנו יצחק החזיר את נשמתו זמן קצר לפני אביו מפאת הרעב.
חסידי חב"ד הביאו אותו לקבר ישראל בבית העלמין בסמרקנד. הממונה על עזבונו היה ר' אבא פליסקין.
החסיד ר' מאיר איטקין, קנה בסכום גדול את חפצי הקודש שהיו בידי ר' חיים מקדושי עליון. בתוכם היו חפצים שאשתו קיבלה בירושה, בהם חפצים בהם השתמש הבעל שם טוב, ור' מאיר שלח חפצים אלו לרבי הריי"צ כשיצאו מרוסיה לצרפת. לוקח החפצים היה לא אחר מאשר הרבי, שביקר בצרפת כשבא לקחת את אמו לניו יורק. החפצים אמורים להיות בספרייתו של הרבי.
