אין תקציר עריכה
(←מתיבתא) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 23: | שורה 23: | ||
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת. | הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר [[קישינב]] על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]]. בשנת [[תשכ"ז]] נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ביניהם היה הרב [[משה מרדכי חזן]]. [[התוועדות]] ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת [[תשכ"ז]] הורה [[הרבי]] לרב [[אפרים וולף]] - מנהל ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת. | ||
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קרית גת | הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב [[אפרים וולף]] בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת" ובשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה - התייחס הרבי לשם העיר וציין בשולי המכתב - "קרית גת איפכא דאל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב". | ||
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. | את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב [[יהודה פרידמן]]. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תשמ"א]] | ||
על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. | על פי הוראת הרבי הצטרפו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. | ||
בשנת תש"מ נשלחו קבוצת בחורים מ770 לשליחות בישיבה. מהם ר' משולם גדסי, להבחל"ח ר' ישראל בוטמן ע"ה ועוד. הרבי שלח אליהם מכתב ברכה בו פונה אליהם בתואר התלמידים השלוחים | |||
בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד. | בשנים תשמ"א - תשד"מ נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד. | ||
שורה 50: | שורה 52: | ||
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק). | כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק). | ||
בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת | בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת ר"מ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני. | ||
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט תשע"ח. | בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש הושלם ונפתח בחודש שבט תשע"ח. | ||
שורה 73: | שורה 75: | ||
*מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]]. | *מנכ"ל: הרב [[לוי יצחק הבלין]]. | ||
*מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]]. | *מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד ב[[אלעד]]. | ||
*מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]] | *מנהל גשמי: הרב [[לוי יצחק גרונר]] והרב יוסף יצחק ואלף. | ||
*ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב יעקב בלינוב והרב יעקב יוסף קופרמן. | *ר"מים: הרב [[אברהם מענדל פרידלנד]], הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]], הרב [[יונה אלימלך יעקובוביץ]], הרב [[יוסף יצחק גזנבורג]], הרב [[נפתלי מרינובסקי]], הרב יעקב בלינוב הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב יוסף קופרמן. | ||
*משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי. | *משפיעים: הרב [[משולם זושא אלפרוביץ]], הרב [[אלישיב קפלון]], הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[עזריאל זעליג הלוי וולפא]], הרב ישעיהו אבני, הרב מנחם מענדל זילברשטרום והרב שמעיה מרינובסקי. | ||
*נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]]. | *נו"נים: הרב [[אלחנן הכהן כהן]], הרב [[שלמה יהודה הלוי סגל]], הרב [[אהרן הלוי לוי]], הרב שניידר. | ||
===צוות הישיבה בעבר=== | ===צוות הישיבה בעבר=== |