שלמה זלמן ברוין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 113: | שורה 113: | ||
==ציפיה לגאולה== | ==ציפיה לגאולה== | ||
כרבו הרה"ק בעל ה[[הרב חיים אליעזר שפירא|"מנחת אלעזר"] ז"ל, היה מעורר בכל הזדמנות על החובה לצפות לגאולה, ולהיות מוכנים לבואה הקרוב. | כרבו הרה"ק בעל ה[[הרב חיים אליעזר שפירא|"מנחת אלעזר"]] ז"ל, היה מעורר בכל הזדמנות על החובה לצפות לגאולה, ולהיות מוכנים לבואה הקרוב. | ||
כאשר הרבי עורר שרבנים יחתמו שמשיח צריך לבא אמר: עקרונית בוודאי אני מסכים עם פסק זה, אבל לא ראיתי אצל רבותיי לחתום על כך, כאילו "להכריח" את הקב"ה להביא כבר את הקץ. כאשר הבהיר לו נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שחתימתו תגרום לרבי נחת רוח, הסכים להתפשר והורה לנכדו, תחתום בשמי, שאני מסכים עם פסק זה. | כאשר הרבי עורר שרבנים יחתמו שמשיח צריך לבא אמר: עקרונית בוודאי אני מסכים עם פסק זה, אבל לא ראיתי אצל רבותיי לחתום על כך, כאילו "להכריח" את הקב"ה להביא כבר את הקץ. כאשר הבהיר לו נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שחתימתו תגרום לרבי נחת רוח, הסכים להתפשר והורה לנכדו, תחתום בשמי, שאני מסכים עם פסק זה. |
גרסה מ־03:30, 3 במאי 2018
הרב שלמה זלמן ברוין, בעל מחבר סדרת הספרים "שערים המצוינים בהלכה", ורב קהילת "שערי ציון"
תולדות חיים
הגאון הרב שלמה זלמן ברוין בן הרב שמואל חיים ומרת מינדל ע"ה היה מפורסם כרב גאון המקובל על כלל חוגי היראים ועמד בשורה הראשונה עם גדולי ישראל בדורו מעל ל 60 שנה.
נולד בשנת תרע"ג בעיר דאברא (בצ'כסלובקיה) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים בורין ז"ל, מחושבי חסידי ה"שינאווער רב" בעל 'דברי יחזקאל' זי"ע ותלמיד חבר של האמדו"ר מצנז בעל "דברי חיים" זי"ע.
כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונתיו העילויים. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקייץ אחד את כל מסכת שבת עם תוס' רא"ש ור"ן, הוא הי' "מנוח בלימדו עד לשא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב..
תמיד שקד לימוד תורה אף בשעת עוני ויסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו זמן - למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפלה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה.
הוא שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך זצ"ל, ולאחר מכן הרבי מהר"ש ענגיל ז"ל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו הייתה לו האפשרות לעשות 'שימוש', הוא קיבל התר-הוראה גם מהרב העניק פאק ז"ל. בתקופה ההיא נסע להסתובב בצל האדמו"ר ממונקאטש חיים אלעזר שפירא זצ"ל, בעל "מנחת אלעזר", הרה"צ ממונקאטש כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה בעיני קודשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל.
באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי חסידות גם החב"דיים שהיו בנמצא כמו התניא והלקוטי תורה, והיה אומר שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תוארים נפלאים מאוד על אדמו"ר הזקן כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעת ה"דברי חיים", נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא.
לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה [1] נכדת הגה"צ ר' ישראל בראון זצ"ל אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד ב""פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הגאון רבי יהונתן שטייף ז"ל, הרב יהונתן כיבדו כבוד רב עד שקם מלוא קומתו כל אימת שהרב ברוין נכנס לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו!...
בנסים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים, כאשר ארבע מאחיותיו חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו נהרגו, ובחסדי ה' הגיע לאוסטריה נתמנה לרבב בזאלצבורג, בה התקבצו יהודים רבית שארית הפליטה מהשואה הנוראה. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות בהתרת עגונות, סידור קידושין וחליצות, ובכלל להראות להמון עם "את המעשה אשר יעשון".
אשתו הרבנית רבקה אשת חבר עמדה לצידו וסייע לו כל השנים, שהתמסרה לעזרה לנזקקים, ולהחזקת בית המדרש.
רבנותו בניו יורק
בהגיעו לארצות הברית בשנת תש"ח התיישב הרב ברוין בשכונת ברוזביל (בראונסוויל), בברוקלין, שהייתה בשנים ההם מרכז יהודי בבית מדרשו נהפך עלד מהרה ל"בית ועד לחכמים", אנשים רבים באו לשמוע את דברי תורתו ובדעודות השבת, את שעירויו הקבועים בהלכה ובאגדה.
לאחר מכן עבר הרב ברוין לפלטבוש, בה הניהג ברמה את קהילת "שערי ציון". גם כאן נפך המקום לתלפיות הוא הפליא את שומעיו בכוח חידושו העצום בכל חלקי התורה, ודבריו הנמעימים פעלו את פועלתם על שומעיהם.
בשנות היו"דס ייסד הרב בית מדרש בשם קהל "שערי ציון" הינו בפלטבוש:
E 1659 13th avenue. Brooklyn, NY 11229
בשנות היו"דס המקודמות הרב היה מפרסם בבטאון המאור מאמרים תורניים.
בגליון המאור[2] מופיע סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים[3] שבנה הרב ברוין בתשנת תשי"ט:
"קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא, מטוב הרבנים ובעלי הבתים מהסיבה וממקומות הרחוקים אשר בניו יורק להשתתף בשמחתו של הרב הגאון מוה"ר שלמה זלמן ברוין שליט"א לרגל חנוכת בית מדרשו המפואר ע"ש, קהל שעריציון ולגמרו של המקוה הראשון בנוף ההוא,...
והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין היתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא שם כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין ההוא, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחבמרים הוזמנו להכשרתו ... מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה וסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגיניא הכי מודרנית.
במשתה חנוכת הבית שעשה רושם כביר על כל הנאספים שמלאו את אולם החגיגה מפה לפה, ואשר התענגו על מעדנים ומטעמים ובדברי תורה ובשירות ותשבחות השמיעו נאומיהם ... הרבנים החשובים פתחו בכבודה של אכסניא, הרימו על נס את גדולתו של הרב ברוין ומפעליו הגדולים בשדה חיזוק התורה והיהדות בחיבוריו המפורסמים, והביעו כולם את שמחתם הרבה על המוסדות המפוארים שנוסדו עכשיו בפעם הראשונה באיסט פלטבוש, ושישמשו מבצרים חזקים להפצת תורה ויהדות, ובעיקר המפעל הכביר של המקוה שעל ידו תתרבה הטהרה באיסט פלטבוש.."
גם במיטת חוליו "לא פסיק פומיה מגירסא" לפניו היית פתוחה תמיד גמרא ובדיו הימין כתב כל העת, מתלוך יסורים מנוראים, חידושי תורה!
את חידושי תורתו סיים בפרק "נגמר הדין" במאמר הגמרא "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", מאמר המבטא את מהותו של הרבי ברוין שהיה אוהב ישראל בכל ישותו.
במוצאי שבת פ' תולדות אור לג' כסלו ה'תשנ"ה, עת יוצאת "הנשמה יתירה" שבתוך כל יהודי יצאה גם נשמתו הקדושה והטוהרה לצור מחצבתה.
ספריו
אין ספק שמפעל חייו הגדול של הרב ברוין היה ספריו "שערים מצוינים בהלכה" שחלקם הוצאה לאור בשמונה מהדורות,
החלק ראשון, על הלכות שבת, הודפס בשנת תש"ט. בשנים הבאות זכה הרב ברוין להוציא לאור את חיבור על הקיצור שלוחן ערוך, וספרו נהפך למעין אנצילוקפדיא לשאלות אקטואליות המתעוררות בזמנינו עקב פלאי הטכנולגיא
הספר כולל "פירושים, ביאורים, בירורים, הערות, חידושים והוכחות לחידושי דינים המפוזרות בספרי רבותינו ראשונים ואחרונים".
מהמיוחדות בספרים אלו, שהרב ברוין מלקט ודן בחידושי הטכנולוגיה שהתחילה להופיע בימים אלו, ומהווה מפורצי הדרך ומניחי היסודות בנושא.
בשנים שלאחר מכן, התמסר הרב ברוין לכתיבת חידושי תורה על מסכתות הש"ס, ולעת זקנותו התיר להדפסם תחת השם "שערים מצוינים בלכה", ואת חלקם הגדול זכה לראות יוצאים לאור עולם, ספרו האחרון שזכה לראות מודפס בחייו הוא "שערים מצונים בהלכה" על מסכת בבא בתרא ספר זה קיבל במיטת חיליו, זמן קצר לפני פטירתו.
בנו הרה”ג ר' חיים אלעזר ישראל ברוין ז״ל, המשיך בסדרת הספרים, ולאחר פטירת אביו — ממשיך בנו, יבלחט”א, הרה”ג משה שמואל ברוין שליט״א, את המסורת המשפחתית, וכותב את הכרכים הבאים בסדרה ההלכתית. לאחרונה יצא על מסכת זבחים.
בביקורת ספרים שנכתב בקובץ המאור[4] על הספר נכתב:
"נדיר מאוד למצא חיבור שעשה רושם סביר בגם בעולם הרבנים וגם בעולם בעלי הבתים כחיבורו המפורסם של הרב הגאון ר' שלמה זלמן ברוין הנקוב בשם "שערי מצוינים בהלכה" בארבעה חלקים (חלק ראשון ורביעי נדפסו בדפוס הדר).
המחבר קלע כאן אל המטרה ליצור יצירה כזו שכל העניים היו כלות אליה, היינו לקבץ בחיבור אחד כל מה שחידשו גדולי הפוסקים, גדולי הדור שעבר וגדולי דורנו בכל דברי ההלכה שנתחדשו בקשר עם כל ההמצאות החדשות. מחברנו קיבץ כעמיר גורנה "כל הדעות והשיטות וסידרם באמנות על סדר סעיפי קיצור שולחן ערוך. המחבר הראה עוצם בקיאותו בכל דיני השולחן ערוך והפוסקים, לא החסיר דבר בספרו הענקי הזה שנתקבל בתרועת שמחה אצל כל רב ותלמיד.
מה שיש לציין ביוחח הוא מראו החיצוני של החיבור ואופן הדפסתו. כבר נודע בשערים תהלתו ושבחו של בית הדפוס המפורסם "הדר" בניו יורק בהנהלתו של הרב נפתלי הלברשטם ואולם בספר הזה הפליא לעשות. האותיות זכות ומאירות כספירים, יופי ונקיון ההדפסה הוא עד להפליא. יש לו לבית דפוס הדר אופן מיוחד כדי למשוך את עין הקורא בהידור הדפסתו מאירת העינים...[5]"
קשריו עם אדמו"רי חב"ד
בפעם הראשונה כנראה עוד קודם לנשיאות, במכתב מכ' אדר תש"ט[6], מאשר הרבי את קבלת ספרו השני, ומייעד זמן להיפגש עמו.
כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ביחידות אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב יוסף ישעיה ברוין את היחידות: נכנסתי ל'יחידות לרבי, ואך בוקשי הבנתי את דבריו, כיון שכידוע בשנים הללו היה קשה להבין את הרבי, והרבי ישראל דזייקאבסאן, "תרגם" לי את דברי הרבי.
כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור מגבעת אפורה ולבוש חליפה קצרה, העומד בצד היה זה מי שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הכל לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי שרק יצא לאור "שערים מצוינים בהלכה". והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה!
הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי[7] את דברי האריז"ל שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי גם את הצמח צדק[8] בזה, שאל אותי הרבי מדוע בחוגים שונים בין החריידים אין מקפדים על זה?[9] עניתי לרבי: בחגוים סמוייימים כשלא היה מקור היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב..
לאחר מכן היה שוב ביחידות בתשכ"ח-כ"ט, לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות.
לרגל הוצאת ספר על הש"ס החליט לאחר התלבטיות לבא לרבי למסור לו בעצמו הספר בי"ד מר חשון תש"נ, כמו כן הביא לרבי מהדורה חדשה של ספריו כאשר הביא לרבי את ההוצאה החדשה של ספריו ,אמר הרבי תוך כדי עלעול בספרים[10]: "הרבה השתמשתי בספריכם; שיקויים בכם '[מי שיש לו מנה] רוצה מאתיים' להדפיס גם להבא".
טרם נסיעתו ל'שליחות' (בשנת תשכ"ב) נכנס הרה"ח הרב משה פלר ל'יחידות'[11]. בין היתר שאל הרב פלר את הרבי בהיותו בחור צעיר, מה אעשה כאשר ישאלוני שאלות בהלכה? הרבי: 'קיצור שולחן-ערוך' יש לך? רמ"פ: כן. הרבי: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן יש לך? רמ"פ: כן. הרבי: ישנו ספר 'שערים המצויינים בהלכה' - הרבי הצביע על הספר שנמצא בחדרו הק' בארון הספרים והמשיך "בכלל, זהו ליקוט של קולות. אך כשהוא אומר לחומרא זה דבר יציב (מבוסס)!"
כאשר נכדו הרב יוסף ישעיה ברוין עבר לחב"ד, הגיע הרב שלמה זלמן במיוחד לרבי, בי"ד מר חשון תש"נ[12] בדאגה שנכדו יתעסק במבצעים ויפסיק ללמוד [המעמד צולם על ידי הרב חיים ברוך הלברשטם[13].
לאחר שנתן לרבי ד' ספרים שיצאו לאור במהדורה חדשה ומהודרת, וביקש ברכה עבור נכדו אלימלך נפתלי צבי שיהי' חתן, הרבי בירך ואמר לו שיפסוק שצריך להיות חתן לאחר מכן אמר: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...
כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!, אף שלמד שבאותו הזמן הרב יוסף ישעיה ברוין למד בקרית גת, הרבי אמר שלומד כאן!]
הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [היינו בגלל שעבר לחב"ד, יש חשש שיפסיק ללמוד..]
הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].
הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.
דבריו של הרבי נכנסו על ליבו של הרב ברוין, והתחיל מקרב את נכדו שהתקרב לחב"ד, ואף אמר לו:"אילו הייתי צעיר אולי גם אני הייתי משנה את מנהגי למנהגי חב"ד.."
הרבי מציין במספר מקומות לספרו[14]. לדוגמא באגרת של הרבי מח' טבת תשט"ו מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון[15]" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך)
מדי שבוע היה מקבל את הלקוטי שיחות בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמורו את ה"ליקוט" כל שבוע אבל מה יכולני לעשות שהליקוט כה ארוך כשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות.. ובספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות[16].
בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש לבהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים".
ציפיה לגאולה
כרבו הרה"ק בעל ה"מנחת אלעזר" ז"ל, היה מעורר בכל הזדמנות על החובה לצפות לגאולה, ולהיות מוכנים לבואה הקרוב.
כאשר הרבי עורר שרבנים יחתמו שמשיח צריך לבא אמר: עקרונית בוודאי אני מסכים עם פסק זה, אבל לא ראיתי אצל רבותיי לחתום על כך, כאילו "להכריח" את הקב"ה להביא כבר את הקץ. כאשר הבהיר לו נכדו הרב יוסף ישעיה ברוין שחתימתו תגרום לרבי נחת רוח, הסכים להתפשר והורה לנכדו, תחתום בשמי, שאני מסכים עם פסק זה.
אחדים מפסקיו המפורסמים
- מצדד כשיטת האמורים שהחוצה את קו התאריך מאמריקה לאוסטרליא ומפסיד יום, אסור לו לברך ספירת העומר בברכה, אבל מי שחוצה מאוסטרליא לאמריקה, כיון שאין לילה בניהם, ורק יום ארוך, ימשיך לספור בברכה. [17]
- בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר למסורו למלכות, פוסק הרב ברוין שאם ממשיך במעשיו מותר למסורו, אבל אם חדל ממעשיו אסור למסורו אבל אם נמסר אין מצוה לשחררו, וכמו כן העושה מעשים שמסכנים את כלל ישראל כמזייף דברים של המלכות שיכולים לגרום סכנה לכלל הציבור[18].
- בחודש כסלו תשל"ט חתם יחד על קול קורא בראשות הגאון הרב משה פיינשטיין נגד עשיית עירוב במנהטן או בברוקלין ובכל העיר ניו יורק[19].
משפחתו
- בנו הרב חיים אלעזר ישראל ברוין, ממשיך דרכו בחיבור "שערים מצוין בהלכה" על הש"ס 15 חלקים
- נכדו הרב יוסף ישעיה ברוין, מרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונת קראון הייטס.
לקריאה נוספת
בית משיח גליון 76 עמ' 28 - הרב יוסף ישעיה ברוין על סבו הגאון וקשריו עם הרבי.
הערות שוליים
- ↑ בת ר' שלמה ברוין הי"ד
- ↑ שנה י חוברת ה (צא) עמוד 40
- ↑ בכתובת 348 איסט 92 סט.
- ↑ שנה ו חוברת ז (נג) עמוד 26.
- ↑ כאן הוסיף המבקר מילים רבות בדבר המחירים הנוחים בדפוס הדר, וגם מביא את דברי המחבר בספרו בשבח דפוס הדר.
- ↑ http://www.lahak.org/media/pdf/890/wgxM8907770.pdf
- ↑ סימן קע סק"א
- ↑ שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צג.
- ↑ להעיר, שהרבי הרבה לחזור בריבוי יחידות ובמכתבים את דברי האריז"ל הללו, והי' שואל מיד, מה המקור לנהוג אחרת.
- ↑ דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8
- ↑ מקדש מלך' כרך ב עמ' 407 :
- ↑ דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8
- ↑ צריך להוסיף כאן הלינק לתמונה!!
- ↑ כ 10 מקומות נדפסו, ובמכתבים שנדפסים מופעים עוד כמה וכמה פעמים שיציין לספריו.
- ↑ חלק א' עמ' קיב
- ↑ ראה לדוגמא שערים המצוינים בהלכה על מסכת קידושין (מט, ב ד"ה תשע נטלו)
- ↑ - והוא שלא כדעת הרבי. המאור חוברת ג' אייר תש"י
- ↑ המאור תש"י חוברות ה-ו
- ↑ נדפס באוצרות ירושלים עמוד תתתשי