ויבחר בדוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן ""'''וַיִּבְחַר בְּדָוִד'''" הינו ניגון שמחה שהולחן במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי מליובאוו...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


מילות הניגון: '''וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ:
מילות הניגון: '''וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ:
וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם:'''
'''וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם:''''''


"וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן" מדרש רבה (שמות ב, ב): "במה בחן ה' את דוד המלך? בצאן. שהיה דוד המלך רועה צאן, והיה מוציא את הגדיים הקטנים לרעות ראשונה, כדי שיאכלו את העשב הרך. לאחר-מכן היה מוציא את הזקנים, כדי שיוכלו את העשב הבינוני. רק לבסוף היה מוציא את הצעירים החזקים שיאכלו את העשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא: מי שיודע לרעות הצאן לפי כחו, יבוא וירעה את עמי".
'''"וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן"''' מדרש רבה (שמות ב, ב): "במה בחן ה' את דוד המלך? בצאן. שהיה דוד המלך רועה צאן, והיה מוציא את הגדיים הקטנים לרעות ראשונה, כדי שיאכלו את העשב הרך. לאחר-מכן היה מוציא את הזקנים, כדי שיוכלו את העשב הבינוני. רק לבסוף היה מוציא את הצעירים החזקים שיאכלו את העשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא: מי שיודע לרעות הצאן לפי כחו, יבוא וירעה את עמי".

גרסה מ־05:41, 16 באפריל 2018

"וַיִּבְחַר בְּדָוִד" הינו ניגון שמחה שהולחן במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש (ה-77) בשנת ה'תשל"ט. הניגון הותאם למילים במזמור תהלים החדש של הרבי (ספר תהלים פרק עח, פסוקים ע-עב).

מילות הניגון: וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן: מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל נַחֲלָתוֹ: וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם:'

"וַיִּקָּחֵהוּ מִמִּכְלְאֹת צֹאן" מדרש רבה (שמות ב, ב): "במה בחן ה' את דוד המלך? בצאן. שהיה דוד המלך רועה צאן, והיה מוציא את הגדיים הקטנים לרעות ראשונה, כדי שיאכלו את העשב הרך. לאחר-מכן היה מוציא את הזקנים, כדי שיוכלו את העשב הבינוני. רק לבסוף היה מוציא את הצעירים החזקים שיאכלו את העשב הקשה. אמר הקדוש ברוך הוא: מי שיודע לרעות הצאן לפי כחו, יבוא וירעה את עמי".