יעקב יצחק בידרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־19:36, 18 במרץ 2018

הרב יעקב יצחק בידרמן (תשי"ח) הוא שליח הרבי למדינת אוסטריה ומנהל מוסדות חב"ד בווינה, מייסד ויו"ר האוניברסיטה היישומית "בית ספר לאודר לעסקים" וסגן נשיא קרן לאודר.

תולדות חיים

הרב בידרמן נולד ביום ה' בכסלו שנת תשי"ח בירושלים. אביו הוא הרב דוד צבי ישראל בידרמן, בנו של האדמו"ר מלעלוב, רבי משה מרדכי בידרמן. אמו, מרת אסתר חנה, היא בתו של החסיד הרב אברהם פרשן.

גדל בתל אביב ולקראת הגיעו לבר מצוה בשנת תשל"א, עבר הרב בידרמן ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול שבקנדה. בשנים תשל"ה-תשל"ו, למד בישיבת תומכי תמימים ברינוא שבצרפת. בשנת תשל"ז, עם סיום לימודיו בצרפת, המשיך לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 שבניו יורק, שם הוסמך מאוחר יותר לרבנות על ידי ראשי הישיבה, הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק. בשנת תשל"ח נשלח על ידי הרבי, יחד עם קבוצת בחורים, לייסד את ישיבת "אור אלחנן-חב"ד" בלוס אנג'לס.

בשנת תשל"ט נשא לאשה את רעייתו אדלה בת הרב יששכר דב גורביץ, מנהל מוסדות בית רבקה שבצרפת. לאחר נישואיו, המשיך את לימודיו ב"כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי" בקראון הייטס.

השליחות בווינה

בשנת תש"מ, כשנה לאחר נישואיו, נקרא לחדר מזכירו של הרבי, הרב מרדכי אייזיק חודקוב, שם נאמר לו כי נבחר לשמש כשליח הרבי לאוסטריה. כשבועיים לאחר מכן הרב בידרמן ורעייתו יצאו לווינה שבאוסטריה, כשהרבי מורה כי יצא אוטובוס מלווים ללוותם לשדה התעופה קנדי. במהלך השנים הקים מוסדות רבים (ראו פירוט להלן), פעל להדפסת תרגומים לגרמנית של ספרי חב"ד וכתבי עת יהודיים, פרסם מאמרים תורניים והנו מרצה בנושאי יהדות. הרב בידרמן אף יזם את הקמת האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול" ובצמוד אליה את "המרכז למורשת היהדות"^[1].

בשנת תש"ס, היה הרב בידרמן ממקימי מרכז רבני אירופה אשר פועל מבריסל, והנו חבר הנהלת גוף רבני זה. במקביל משמש כסגן נשיא קרן לאודר, אשר מושבה בניו יורק, והוא האחראי על תחום החינוך בקרן.

עם התרחבות עבודת השליחות בווינה, הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי אירופה במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב"ד בהם, ביניהם בערים זלצבורג, מינכן, פרנקפורט ובודפשט.

באמצעותו נודע על קשר או נוצר הקשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם, הפסיכולוג ד"ר ויקטור פרנקל, ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה", מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"^[2], מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארה"ב לאוסטריה^[3].

מוסדות חב"ד בווינה

רשת גני חב"ד - נוסד בשנת תשמ"ב, וכיום כולל קייטנות, צהרונים, ורשת של תשעה גני ילדים לקהילה היהודית.

המרכז הספרדי - מבנה שהוקם בשנת תשמ"ט, וכולל בתוכו שני בתי כנסת, אולם אירועים ומועדון לנוער. המרכז הספרדי משמש את קהילות יוצאי בוכרה, גיאורגיה וקווקז שהיגרו לווינה בשנות ה-80. (מוסד זה הוקם בהנחיית הרבי ביוזמת חב"ד על שטח השייך לקהילה היהודית ובבעלותה, וכיום מתנהל עצמאית ללא קשר לחב"ד).

בית כנסת "היכל מנחם-ליובאוויטש" - הוקם בשנת תשמ"ו ברובע 9 בווינה וזכה כי הרבי יאמר שיחה קצרה לכבוד חנוכת בית זה. הרב בידרמן משמש כרב בית הכנסת.

מעונות יום "עולם חדש" - הוקם בשנת תשנ"ב בפארק "פרטר" בווינה, בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר אלכסנדר כהנה.

מוסדות חינוך "קאמפוס לאודר חב"ד" - נוסד בשנת תשמ"ד בית ספר יסודי וחטיבת ביניים. בשנת תש"ס נפתח גם בית ספר תיכון. ובשנת תשע"ד הוקמה מגמה מקצועית. הקמפוס שוכן בפארק האוגרטן בווינה, ונבנה בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר רון לאודר (שגריר ארצות הברית לאוסטריה ולאחר מכן נשיא הקונגרס היהודי העולמי). בניית הקאמפוס החלה בשנת תשנ"ט ובטקס הנחת אבן הפינה, נכחו נציגי מהממשל האוסרטי וראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו. בשנת תשס"ח הורחב הקמפוס ונבנתה קומה נוספת שנחנכה באירוע מיוחד^[4].

מוסדות גן שרה - חב"ד - כולל גן ילדים ותלמוד תורה. נוסדו בשנת תשס"ב, וממוקמים ברובע ה-19 בווינה. מוסדות אלו שוכנים במבנה ע"ש חיים ושרה שאלף, נדבת בנם מר מרטין שלאף.

בית חב"ד, רובע 2 וינה - נוסד בשנת תשס"ב וכולל בית כנסת, מועדון לסטודנטים יהודים, תוכניות לילדים ומרכז אירוח לתיירים.

מרכז קהילתי "בית הלוי-חב"ד" - נוסד בשנת תשס"ו ע"ש ובנדבת מר לב לבייב. המרכז כולל בית כנסת, תלמוד תורה, ארגון נשים, תנועת נוער ואולם אירועים^[5].

לאודר ביזנס סקול והמכון למורשת היהדות - נוסד בשנת תשס"ג. זו אוניברסיטה יהודית יחידה במינה במערב אירופה. האוניברסיטה יישומית ומוכרת ומעניקה תואר ראשון ושני בתחומי הכלכלה. קמפוס האונברסיטה שוכן ברובע ה19 בווינה במתחם הכולל ארבעה מבנים ופארק פרטי, כאשר הבנין המרכזי ההיסטורי הוא ארמון הנסיכות של המלכה מריה תרזה, כמו כן במתחם מעונות, חדר אוכל כשר, בית הכנסת, במקום מוצעים במקביל לימודי יהדות.

בית הכנסת אהל אברהם - נוסד בשנת תשס"ח ברובע ה19 בווינה ומשרת את הקהילה היהודית באזור.

התייחסות מהרבי

עם הגיעו לקנדה, תחילה לקמפ במונטריאול, הרבי פעל אישית ובאמצעות שלוחים להשפיע עליו כנער שישאר ללמוד בישיבת חב"ד שם. לקראת הבר מצוה, התקבל יחד עם אחותו מיכלא בריינדל ע"ה ליחידות במאור פנים מיוחד. בתקופת לימודיו בצרפת הגיעו לידי הרבי דברי תורה שכתב, והרבי ציין על הדפים "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"^[6].

ביום כ"ד בחשוון תשמ"ה הגיעו בני האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, (לימים אדמו"רים לבית לעלוב, רבי שמעון ורבי אלתר) בשליחות אביהם ליחידות אצל הרבי. בסיומה התייחס הרבי לנכדי האדמו"ר ובין הדברים אמר "מסרו לאביכם כי הנכד בווינה פועל גדולות ונפלאות"^[7]. באותה תקופה רק החלה השליחות בווינה וטרם נראו תוצאות בשטח. בשובם כשנשאל האדמו"ר מלעלוב לפשר דברי הרבי בזה, הרכין הסב ראשו בשתיקה משך זמן ואחר נענה: "דעו לכם, צדיקים רואים עבר הווה ועתיד בהעלם אחד ("אויף איין מאל"), ואם הרבי מליובאוויטש אמר מה שאמר אז זה כך. אם עוד לא עכשיו אז כך יהיה בעתיד"^[8].

בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה, התייחס הרבי לשליחותו בווינה: במכתב לשגריר ישראל מר יששכר בן יעקב. ביחידות של הרב בנימין אליהו גורדצקי. במכתב לשגריר ארה"ב באוסטריה מר רון לאודר. בעת חלוקת דולרים למר אייב בידרמן, סגן ראש עריית ניו יורק. בעת חלוקת דולרים להרב גבריאל צינר טרם נסיעתו לווינה, ועוד. לכשהוצע לרב בידרמן לכהן כרבה הראשי של מינכן שבגרמניה, הפנה את ראשי הקהילה לשאול את הרבי, הרבי השיב להם באיגרת כי המועמד אינו רשאי לעזוב את משרתו באוסטריה.

משפחתו

בניו:

הרב אברהם בידרמן, רב בית כנסת חב"ד ברובע השני, וינה
הרב משה מרדכי בידרמן, וינה

בנותיו:

הגברת סגל, אשת הרב מרדכי סגל, מנהל בית חב"ד בוינה
הגברת בוטמן, אשת הרב יחיאל מיכל בוטמן, מנהל פעילות חב"ד בוינה
הגברת וולוסוב, אשת הרב ישראל אריה לייב וולסוב, ירושלים

קישורים חיצוניים

לא להתייאש - הרב בידרמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
מסר מהרבי, רגע לפני שד"ר ויקטור פראנקל התייאש - הרב בידרמן מספר על הקשר בין ד"ר פרנקל לרבי
בנאום המרכזי בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ז בכפר חב"ד
ראיון "מילה של חסיד" על הרב בידרמן - אתר שטורעם
מסרו לאדמו"ר מלעלוב: "הנכד בווינה - פועל גדולות ונפלאות" - מתוך שבועון "משפחה"

הערות שוליים

↑ לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות - דיווח באתר חב"ד און ליין.
↑ פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד - אתר חב"ד און ליין.
↑ מר ויזנטל ביקר כמה פעמים אצל הרבי ואף קיבל אגרת מהרבי בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.
↑ אוסטריה חגגה עם הנשיאים
↑ נחנך מרכז "בית הלוי" בוינה - דיווח באתר חב"ד און ליין
↑ על פי עדות סבו הרב אברהם פרשן
↑ גיליון בית חיינו, כ"ג-כ"ט מר חשוון תשמ"ה, גיליון ג'.
↑ על פי עדות הרב דוד בידרמן, אביו.

[1] לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות - דיווח באתר חב"ד און ליין.

[2] פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד - אתר חב"ד און ליין.

[3] מר ויזנטל ביקר כמה פעמים אצל הרבי ואף קיבל אגרת מהרבי בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.

[4] אוסטריה חגגה עם הנשיאים

[5] נחנך מרכז "בית הלוי" בוינה - דיווח באתר חב"ד און ליין

[6] על פי עדות סבו הרב אברהם פרשן

[7] גיליון בית חיינו, כ"ג-כ"ט מר חשוון תשמ"ה, גיליון ג'.

[8] על פי עדות הרב דוד בידרמן, אביו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בשנת [[תשל"ט]] [[נישואין|נשא]] ל[[אשה]] את רעייתו אדלה בת הרב [[יששכר דב גורביץ]], מנהל מוסדות [[בית רבקה]] שב[[צרפת]]. לאחר נישואיו, המשיך את לימודיו ב"[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]" ב[[קראון הייטס]].
-===התייחסות הרבי===
-עם הגיעו לקנדה, תחילה לקמפ במונטריאול, הרבי פעל אישית ובאמצעות שלוחים להשפיע עליו כנער שישאר ללמוד בישיבת חב"ד שם. לקראת הבר מצוה, התקבל יחד עם אחותו מיכלא בריינדל ע"ה ליחידות במאור פנים מיוחד. בתקופת לימודיו ב[[צרפת]] הגיעו לידי הרבי דברי תורה שכתב, והרבי ציין על הדפים "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"{{הערה|על פי עדות סבו הרב אברהם פרשן}}.
-ביום [[כ"ד בחשוון]] [[תשמ"ה]] הגיעו בני ה[[אדמו"ר]] רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב, (לימים אדמו"רים לבית לעלוב, רבי שמעון ורבי אלתר) בשליחות אביהם ל[[יחידות]] אצל הרבי. בסיומה התייחס הרבי לנכדי האדמו"ר ובין הדברים אמר "מסרו לאביכם כי הנכד בווינה פועל גדולות ונפלאות"{{הערה|[[בית חיינו (גיליון)|גיליון בית חיינו]], [http://yomanim.com/images/e/ec/%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%94_-_%22%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%22.pdf כ"ג-כ"ט מר חשוון תשמ"ה, גיליון ג']{{PDF}}.}}. באותה תקופה רק החלה השליחות בווינה וטרם נראו תוצאות בשטח. בשובם כשנשאל האדמו"ר מלעלוב לפשר דברי הרבי בזה, הרכין הסב ראשו בשתיקה משך זמן ואחר נענה:  "דעו לכם, צדיקים רואים עבר הווה ועתיד בהעלם אחד ("אויף איין מאל"), ואם הרבי מליובאוויטש אמר מה שאמר אז זה כך. אם עוד לא עכשיו אז כך יהיה בעתיד"{{הערה|על פי עדות הרב דוד בידרמן, אביו.}}.
 ==השליחות בווינה==
@@ שורה 26: / שורה 21: @@
 באמצעותו נודע על קשר או נוצר הקשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם, הפסיכולוג ד"ר [[ויקטור פרנקל]], ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה", מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד] - אתר חב"ד און ליין.}}, מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארה"ב לאוסטריה{{הערה|מר ויזנטל ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מ[[הרבי]] בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.}}.
-בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה, התייחס הרבי לשליחותו בווינה{{הערה|במכתב לשגריר ישראל מר יששכר בן יעקב. ביחידות של הרב בנימין אליהו גורדצקי. במכתב לשגריר ארה"ב באוסטריה מר רון לאודר. בעת חלוקת דולרים למר אייב בידרמן, סגן ראש עריית ניו יורק. בעת חלוקת דולרים להרב גבריאל צינר טרם נסיעתו לווינה. ועוד}}. לכשהוצע לרב בידרמן לכהן כרבה הראשי של מינכן שבגרמניה, הפנה את ראשי הקהילה לשאול את הרבי, הרבי השיב להם באיגרת כי המועמד אינו יכול לעזוב את משרתו באוסטריה.
 ===מוסדות חב"ד בווינה===
@@ שורה 51: / שורה 44: @@
 *'''בית הכנסת אהל אברהם''' - נוסד בשנת [[תשס"ח]] ברובע ה19 בווינה ומשרת את הקהילה היהודית באזור.
+==התייחסות מהרבי==
+עם הגיעו לקנדה, תחילה לקמפ במונטריאול, הרבי פעל אישית ובאמצעות שלוחים להשפיע עליו כנער שישאר ללמוד בישיבת חב"ד שם. לקראת הבר מצוה, התקבל יחד עם אחותו מיכלא בריינדל ע"ה ליחידות במאור פנים מיוחד. בתקופת לימודיו ב[[צרפת]] הגיעו לידי הרבי דברי תורה שכתב, והרבי ציין על הדפים "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"{{הערה|על פי עדות סבו הרב אברהם פרשן}}.
+ביום [[כ"ד בחשוון]] [[תשמ"ה]] הגיעו בני ה[[אדמו"ר]] רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב, (לימים אדמו"רים לבית לעלוב, רבי שמעון ורבי אלתר) בשליחות אביהם ל[[יחידות]] אצל הרבי. בסיומה התייחס הרבי לנכדי האדמו"ר ובין הדברים אמר "מסרו לאביכם כי הנכד בווינה פועל גדולות ונפלאות"{{הערה|[[בית חיינו (גיליון)|גיליון בית חיינו]], [http://yomanim.com/images/e/ec/%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%94_-_%22%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%22.pdf כ"ג-כ"ט מר חשוון תשמ"ה, גיליון ג']{{PDF}}.}}. באותה תקופה רק החלה השליחות בווינה וטרם נראו תוצאות בשטח. בשובם כשנשאל האדמו"ר מלעלוב לפשר דברי הרבי בזה, הרכין הסב ראשו בשתיקה משך זמן ואחר נענה:  "דעו לכם, צדיקים רואים עבר הווה ועתיד בהעלם אחד ("אויף איין מאל"), ואם הרבי מליובאוויטש אמר מה שאמר אז זה כך. אם עוד לא עכשיו אז כך יהיה בעתיד"{{הערה|על פי עדות הרב דוד בידרמן, אביו.}}.
+בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה, התייחס הרבי לשליחותו בווינה: במכתב לשגריר ישראל מר יששכר בן יעקב. ביחידות של הרב בנימין אליהו גורדצקי. במכתב לשגריר ארה"ב באוסטריה מר רון לאודר. בעת חלוקת דולרים למר אייב בידרמן, סגן ראש עריית ניו יורק. בעת חלוקת דולרים להרב גבריאל צינר טרם נסיעתו לווינה, ועוד. לכשהוצע לרב בידרמן לכהן כרבה הראשי של מינכן שבגרמניה, הפנה את ראשי הקהילה לשאול את הרבי, הרבי השיב להם באיגרת כי המועמד אינו רשאי לעזוב את משרתו באוסטריה.
 ==משפחתו==