מנחם מענדל מפרימשלן – הבדלי גרסאות
מ שף ויתיב העביר את הדף מנחם מנדל מפרימשלן ל־מנחם מענדל מפרימשלן |
מ החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
במכתב מ[[ארץ ישראל]] לאחיו רבי צבי מזלוטשוב הוא כותב: | במכתב מ[[ארץ ישראל]] לאחיו רבי צבי מזלוטשוב הוא כותב: | ||
{{ציטוטון|הנה עד מתי אתה יושב ב[[חוץ לארץ]] ואתה שומע לקול המדברים סרה על [[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] הזאת, אשר כל חללי עלמא כלא נחשבו עליה. צריך להתפלל [[תפילה|תפילות]] הרבה להרגיל [[קדושה|קדושתה]] ואזי ידע לחבב בעצמו שהוא הולך עם אלקים}}{{ | {{ציטוטון|הנה עד מתי אתה יושב ב[[חוץ לארץ]] ואתה שומע לקול המדברים סרה על [[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] הזאת, אשר כל חללי עלמא כלא נחשבו עליה. צריך להתפלל [[תפילה|תפילות]] הרבה להרגיל [[קדושה|קדושתה]] ואזי ידע לחבב בעצמו שהוא הולך עם אלקים}}{{הערה|ברוך הכהן כהנא, [http://www.hebrewbooks.org/7158 חיבת הארץ], דף ע"ב}}. | ||
רבי [[נחמן מהורדונקא]] לא האריך ימים ב[[טבריה]], והוא נפטר בשנת תקכ"ה או תקכ"ו. את חתימתו של רבי מנחם מנדל מפרימשלן ניתן למצוא ראשונה על אגרת המלצה של האשכנזים בטבריה משנת תקכ"ח לקהילת [[מץ]]. שנת פטירתו המדויקת לא ידועה, אבל בקונטרס "יושר דברי אמת" של רבי משולם פייביש הלר משנת תקל"ז הוא נזכר כמי שכבר הלך לעולמו.{{הערה|'''ראשיתן של עליות החסידים''', עמ' 27}} ראיה נוספת היא העובדה שלא מצויה עדות על פגישה שלו עם רבי מנחם מנדל מויטבסק שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת תקל"ז. | רבי [[נחמן מהורדונקא]] לא האריך ימים ב[[טבריה]], והוא נפטר בשנת תקכ"ה או תקכ"ו. את חתימתו של רבי מנחם מנדל מפרימשלן ניתן למצוא ראשונה על אגרת המלצה של האשכנזים בטבריה משנת תקכ"ח לקהילת [[מץ]]. שנת פטירתו המדויקת לא ידועה, אבל בקונטרס "יושר דברי אמת" של רבי משולם פייביש הלר משנת תקל"ז הוא נזכר כמי שכבר הלך לעולמו.{{הערה|'''ראשיתן של עליות החסידים''', עמ' 27}} ראיה נוספת היא העובדה שלא מצויה עדות על פגישה שלו עם רבי מנחם מנדל מויטבסק שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת תקל"ז. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
הקונטרס הקצר שכתב '''דרכי ישרים''' היה פופלארי מאוד והודפס פעמים רבות. ככל הנראה קדמה כתיבתו לכתיבת ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], שכן הספר נכתב לפני עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת תקכ"ד. הסכמה של רבי מנחם מנדל נדפסה על ספרו של תלמידו רבי ברוך מקוסוב, "יסוד העבודה נחמד ונעים". תלמידו רבי משולם פייביש הלר מז'ברז' מביא מדבריו כפי ששמע מ'פיו הקדוש' בספרו "לקוטים יקרים". | הקונטרס הקצר שכתב '''דרכי ישרים''' היה פופלארי מאוד והודפס פעמים רבות. ככל הנראה קדמה כתיבתו לכתיבת ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], שכן הספר נכתב לפני עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת תקכ"ד. הסכמה של רבי מנחם מנדל נדפסה על ספרו של תלמידו רבי ברוך מקוסוב, "יסוד העבודה נחמד ונעים". תלמידו רבי משולם פייביש הלר מז'ברז' מביא מדבריו כפי ששמע מ'פיו הקדוש' בספרו "לקוטים יקרים". | ||
==בקרב החבורה הקדושה== | ==בקרב החבורה הקדושה== | ||
ככל הנראה, רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] ביקש ממנו לבוא לנחם את בני החבורה לאחר פטירת הבעל שם טוב, ומכאן חשיבותו המיוחדת. זאת אנו רואים מהמכתב הבא, מה[[גניזה החרסונית]] {{ | ככל הנראה, רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] ביקש ממנו לבוא לנחם את בני החבורה לאחר פטירת הבעל שם טוב, ומכאן חשיבותו המיוחדת. זאת אנו רואים מהמכתב הבא, מה[[גניזה החרסונית]] {{הערה|מכתב קפח.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להדא גברא רבא יקירא קדישא שר ה[[תורה]] ה[[כהן]] הגדול מאריה גאון וקדוש מו"ה יעקב יוסף נ"י מק"ק פולנאה. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=להדא גברא רבא יקירא קדישא שר ה[[תורה]] ה[[כהן]] הגדול מאריה גאון וקדוש מו"ה יעקב יוסף נ"י מק"ק פולנאה. | ||
המקום ינחם אותנו, יעקב אבינו לא מת, וילך ישראל, חי וקים נורא מקום וקדוש, מוכן אני לבוא למעזבוז לנחם החבורה הקדושה על העדר רבינו הבעל שם טוב הכ"מ בעוד ימים{{ | המקום ינחם אותנו, יעקב אבינו לא מת, וילך ישראל, חי וקים נורא מקום וקדוש, מוכן אני לבוא למעזבוז לנחם החבורה הקדושה על העדר רבינו הבעל שם טוב הכ"מ בעוד ימים{{הערה|אולי צריך להיות: יומיים.}}. | ||
הכותב בדמע, מנחם מנדיל מפרימשלאן, מתלמידי הרב הכ"מ".}} | הכותב בדמע, מנחם מנדיל מפרימשלאן, מתלמידי הרב הכ"מ".}} | ||